בג"ץ לממשלה: האם מוכנה לשנות את בחירת נציב השירות

בית המשפט העליון הורה לממשלה (15.10.24) להודיע בתוך שבועיים האם היא מוכנה לשנות את החלטתה בנוגע למינוי נציב שירות המדינה, וזאת בעקבות הדיון בעתירות נגד ההחלטה. השופטים הדגישו שאינם מביעים עמדה לגבי תוכן ההחלטה, וציינו שחזקה על הממשלה שבינתיים לא תקדם את מינויו של הנציב.

בדיון הסתמנו חילוקי דעות בין ממלא-מקום הנשיא יצחק עמית והשופטת דפנה ברק-ארז לבין השופט נעם סולברג. בעוד עמית וברק-ארז נראו כנוטים לקבל את העתירות, סולברג העלה תהיות ואף הציע פשרה שהתקבלה על דעת הממשלה - אך לא זכתה לתמיכה פומבית חבריו להרכב.

הממשלה החליטה לפני שבועיים, שהמינוי ייעשה בידי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, באישור הוועדה לבחינת מינויים בכירים (בראשות הנשיא בדימוס אשר גרוניס). זאת, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית, גלי מיארה, ולפיה יש צורך בוועדת איתור - שרוב חבריה ימונו במעורבות שלה. בג"ץ מתבקש לבטל את החלטת הממשלה, מיארה תומכת בקבלתן והממשלה ונתניהו מיוצגים בנפרד.

עמית וברק-ארז עמדו על ייחודיותו וחשיבותו של תפקיד הנציב, במיוחד במניעת מינויים פוליטיים. "כל תכלית חוק שירות המדינה הייתה לשמור אותו מפני שיקולים פוליטיים", ציינה ברק-ארז, ואמרה שעמדת העותרים היא שצריכה להיות הלימה בין אופי התפקיד לבין אופן המינוי. ואילו עמית אמר: "לא יכולה להיות מחלוקת שזו אינה משרת אמון, שהוא צריך להיות עצמאי ובלתי תלוי".

לעומת זאת, סולברג הזכיר מספר פעמים שנגיד בנק ישראל ממונה בצורה זהה לזו שמוצע לגבי הנציב: בהחלטת ממשלה ובלא תנאי כשירות. "אפשר לקחת סטודנט כושל לכלכלה בשנה ג', למנות אותו ולהקריס את כל הכלכלה. למה זה אפשרי ואי-אפשר למנות באותה צורה את נציב שירות המדינה? אם הממשלה תמנה נציב שכזה, יבואו העותרים לבית המשפט". בהמשך אמר: "השאלה היא כמה פער צריך להיות בין הנגיד לנציב, כדי שנשרטט את גבולות ההתערבות שלנו; אלו מחשבות שמתעוררות, אני לא נוקט עמדה".

נציגת היועצת המשפטית, עו"ד שוש שמואלי, אמרה: "הנציב הוא המונע של מינויים פוליטיים". עמית: "על זה אין מחלוקת". שמואלי התייחסה לשאלתו של סולברג: "הנגיד תמיד היה איש מקצוע מהשורה הראשונה. אם ימונה סטודנט שנה ג' - אולי ניפגש כאן, אולי יקשיבו ליועצת; וזה לא מינוי בשירות המדינה". סולברג: "יגיד לך [עו"ד דוד] פטר [בא-כוח הממשלה] - ניפגש פה". שמואלי: "זו לא הדרך. ההליך צריך להיות כזה שיהלום את התפקיד". ברק-ארז העירה, כי את הנגיד ממנה נשיא המדינה לפי המלצת הממשלה, כך שיש עוד בלם, בשונה מנציב שירות המדינה.

פטר אמר: "נטען כאן שמאחר שמדובר במשרה מאוד חשובה, לא יעלה על הדעת שהרשות המבצעת לא יכולה לבצע את המינוי". ברק-ארז הגיבה: "זה ממש לא נטען. צריך להתמודד עם הטענות ולא להגחיך אותן. הטענה היא שיש סכנה לפוליטיזציה של התפקיד".

"תסכימו לוועדת מינויים!"

צילום: גרוניס. האם הוועדה תבדוק כשירות [צילום: דרור סיתהכל, לשכת עוה"ד]

עמית: "אדוני מסכים שזו אינה משרת אמון ושזו משרה שדורשת עצמאות?" פטר: "כן. זה לא אדם שמקבל פקודות. מאידך-גיסא, זו משרה עם שיקולי מדיניות רחבים אינהרנטיים. המינוי הפוליטי חייב להיות פוליטי".

ברק-ארז: "יש למילה 'פוליטי' מובן של קידום מדיניות הממשלה, ויש מובן של זיקה אישית-פוליטית – ובזה בית המשפט התמקד כאשר הגביל מינויים פוליטיים. גם פה צריך לדייק. לא היינו מעלים על הדעת שנציב שירות המדינה יקדם מדיניות פוליטית ביושבו בוועדה למינוי פרקליט המדינה". טפר: "ודאי שאני מסכים, וגם הממשלה הסכימה עם רוח הדברים – הוועדה המייעצת תבדוק אותו. היא בוחנת גם זיקה אישית, עסקית ופוליטית".

סולברג ניסה כאמור להגיע להסכמה: "ייתכן שאנחנו ברוב מהומה על לא מאומה. אם ראש הממשלה מבטיח שיבחר מועמד טוב, למה לא להסכים לוועדת מינויים ונעזוב את הכותרת? אולי ועדת גרוניס שתוכל לבחון גם את הכישורים. אם מינוי כושל יעבור את הוועדה המייעצת ותגיעו לכאן, מה הרווחתם? תסכימו לוועדת מינויים!" פטר לא השיב, סולברג חזר על שאלתו והעיר: "אם תבואו לכאן עם החלטה של ועדת מינויים, תתקבלו בסבר פנים יותר יפות. אולי אפשר לתקן ברוח הזאת את עמדת הממשלה. זה נאיבי לשאול?"

עמית: "זה נאיבי לשאול – למה לא ועדת איתור?" פטר: "כי אז הממשלה אינה יכולה לבחור מועמדים כרצונה לקדם את מדיניותה". ברק-ארז: "אין מניעה שמועמדי הממשלה ייבחנו בפני ועדת האיתור". עמית: "ועדת האיתור יכולה להמליץ על שני מועמדים". סולברג: "נעזוב את הכותרות ונדאג לכך שהיבטי הכשירות ייבחנו". אחרי התייעצות עם מזכיר הממשלה, יוסי פוקס, שנכח באולם, אמר פטר: "הממשלה מוכנה לפשרה מסוימת, שוועדת גרוניס תבחן במקרה הזה גם את סוגיית הכשירות, עד שיהיה מתווה קבוע, ותהיה החלטת ממשלה אד-הוק".

עמית אמר: "ככל שאדוני מדבר יותר, אני יותר מודאג. ברפרור לאמירה מפורסמת: מה שווה הנציבות אם אנחנו לא יכולים לשלוט בה. אם ועדה מייעצת זה כל כך טוב – למה הוועדה המייעצת רק באופן חד-פעמי? ואתם מחזירים אותנו 31 אחורנית". ברק-ארז: "זה לחזור אחורנית הרבה יותר, ובמה שנוח". עמית: "אני מקבל את הערת חברתי".

בא-כוח אחד העותרים, עו"ד גלעד ברנע, הגיב על הצעתו של סולברג: "לוועדת גרוניס אין הכלים לבדוק כשירות". עמית: "זה ברור". סולברג: "אלא אם הממשלה תחליט לצייד אותה בכלים". עמית: "זו פרוצדורה מיוחדת". שמואלי אמרה כי יש לשאול את גרוניס האם הוא מסכים, ואילו עמית העיר: "זה יהיה אנדרוגינוס". שמואלי הוסיפה, כי ועדת מינויים בודקת גם התאמה לתפקיד ולא רק כישורים, ולכן יש צורך בנוהל קבוע.

בסוף הדיון עדכן פטר מפיו של פוקס, כי ניתן לתקן את החלטת הממשלה ולא לבטל אותה: הוועדה המייעצת תוסמך במקרה זה, ולא ביתר התפקידים הבכירים, לבחון את שאלת הכשירות. אפשרות אחרת, המותנת בהסכמתה של מיארה, היא שוועדת המינויים כמו זו שאישרה את מינויו של הנציב היוצא, דניאל הרשקוביץ, תבחן את המינוי הבא.