המדינה תחלט מקבוצת שיכון ובינוי 250 מיליון שקל, לאחר שחברה בקבוצה תודה ב"תשלומים בלתי נאותים" ו"תשלומים שלא כדין" לגורמים במדינות זרות בעת שהייתה בשליטתה של שרי אריסון. בנוסף לכך, החברה תיקנס ב-10 מיליון שקל. שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, מיכל אגמון-גונן, אישרה (14.10.24) את הסדר הטיעון עם חברת שיכון ובינוי - SBI תשתיות (לשעבר סולל ובונה ארצות חוץ).
נציג המדינה, עו"ד עידן שוורץ, הסביר בדיון, כי מדובר בפרשה ייחודית אשר יצרה קשיים משפטיים וראייתיים ייחודיים - במיוחד חוסר יכולתה של המדינה להעריך את היקף העבירה. לדבריו, מדובר בענישה מחמירה, המביאה בחשבון את הזמן הרב בו בוצעו העבירות, התחכום שלהן, העובדה שבבסיסן עמד בצע כסף וחלקם של בכירים בחברות במעשים אלו. לקולא ציין שוורץ את הודאה, הזמן שעבר והפעולות שנקטה שו"ב לתיקון הליקויים. להערכתו, ענישה זו תרתיע חברות אחרות מביצוע עבירות דומות.
הסניגור, עו"ד בועז בן-צור, אמר כי אחד השיקולים של שו"ב היה שניהול הליך ארוך בסוגיות משפטית כבדות משקל, יכול להשפיע על פעילותה של הקבוצה. הוא הדגיש, כי כתב האישום אינו מייחס לחברה מתן שוחד, והזכיר שהבעלות בקבוצה השתנתה מאז ביצוע העבירות.
אגמון-גונן אומרת בגזר הדין, כי אכן קיימת מורכבות משפטית וראייתית משמעותית, ולאור זאת מוטב הסדר טיעון כעת מאשר פסק דין בעוד מספר שנים. הענישה מתונה יחסית לנוכח העובדה שזוהי אכיפה ראשונה מסוגה, ועוד יש לתת משקל לכך שמדובר בתאגיד - בעיקר העובדה שהמנהלים שביצעו את העבירות עזבו את הקבוצה ותוכנית האכיפה והציות הנרחבת שקיבלה על עצמה.
בדיקת News1 העלתה, כי התשלום יבוא מקופתה של קבוצת שו"ב הנוכחית, לאחר שלא ניתן שיפוי בידי אריסון ואין לה כיסוי ביטוחי לכך. עם זאת, מאחר שהרכוש נתפס כבר ב-2018, ההפרשות בספרים נעשו בשעתו ולא ישפיעו על דוחותיה הנוכחיים של שו"ב. במסגרת ההסדר נמחקו האישומים העיקריים שהועלו בכתבי החשדות ובשימוע - מתן שוחד והלבנת הון.
התשלומים האסורים נמשכו לאחר החקיקה
![אריסון. בתקופת שליטתה בקבוצה [צילום: פלאש 90]](https://storage.news1.co.il/articles/60b4d733-1eaf-4373-b9e6-3b33576b6230.jpg)
צילום: אריסון. בתקופת שליטתה בקבוצה [צילום: פלאש 90]מדובר בפעילותה של שו"ב במדינות באפריקה (בעיקר), אסיה, דרום אמריקה ומרכז אמריקה. בשנת 2008 נכנס לתוקפו תיקון לחוק העונשין, האוסר מתן שוחד בידי ישראלים בחו"ל. ערב התיקון, נאמר בכתב האישום, נהגו חברות בקבוצה ומנהלים בהן "לבצע תשלומים ללא קבלות שחלקם היו בלתי נאותים לגורמים שונים בארצות הפעילות, ובכללם תשלומים למתווכים, מפקחים, סוכנים ויועצים בארצות אלו (תשלומים אלו יכונו להלן: תשלומים שלא כדין). התשלומים נכללו בספרי הקבוצה, והרווחים שנבעו מהם הוטמעו בהם".
בעקבות התיקון לחוק אומנם אימצה שו"ב קוד אתי והטמיעה תוכנית אכיפה בחו"ל, אך עד 2012 פעלה SBI שלא להפסיק את התשלומים האסורים. היא ביצעה "מעקב אחר הפעילות שבוצעה בסניפים בארצות הפעילות, לרבות בנוגע לפרויקטים שבוצעו, קצב התקדמותם, ההיבטים הכספיים השונים שהיו כרוכים בקידומם, לרבות מעקב בנוגע לתשלומים שבוצעו שם וכדאיותם הכלכלית. היקף התשלומים אינו ניתן לכימות, אולם הוא הסתכם בסכומים לא מבוטלים והוא השיא לחברות תועלת".
SBI הודתה, כי מעשיה אלו היו קשירת קשר לביצוע פשע. היא גם הודתה בעבירת דיווח על-פי חוק ניירות ערך, בשל האופן בו נכללו תשלומים אלו בדוחותיה של שו"ב - שהייתה ועודנה חברה ציבורית. שו"ב נמצאת כיום בשליטתו של נתי סיידוף, וכאמור - לבעלים והמנהלים הנוכחיים אין כל קשר לפרשה. את המדינה ייצגו עוה"ד אתי בן-דור, יפעת שטיין, שוורץ וינון בראל, ואת שו"ב - עוה"ד בן-צור וז'ק חן.
בדצמבר שעבר הודו כמה ממנהלי שו"ב בתקופה הרלוונטית בחלקם בביצוע אותם תשלומים. עופר קוטלר, שהיה מנכ"ל שו"ב ויו"ר SBI, נקנס ב-3 מיליון שקל. רוני פלוך, שהיה מנכ"ל SBI, נדון לתשעה חודשי עבודות שירות, קנס ב-500,000 שקל וחילוט של 2.3 מיליון שקל. דן שחם, שהיה מנהל סניף קניה של הקבוצה, נדון לחמישה חודשי עבודות שירות וקנס בסך 200,000 שקל. משה לחמני, שהיה יו"ר שו"ב, נקנס ב-1.5 מיליון שקל.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה