מת שמעון כגן מגדולי שחמטאי ישראל בגיל 82

שמעון כגן, מהבולטים ומגדולי שחמטאי ישראל, שזכה פעמיים באליפות ישראל בשחמט וייצג את ישראל בשנים 1966 ל-1982 בתשע אולימפיאדות, הלך לעולמו (4.10.24) והוא בן 82 במותו.

שמעון נולד בשנת 1942 בתל אביב לסוניה ולליטמן כגן. המשפחה התגוררה במרכז תל אביב. שמעון למד בבית הספר בלפור ואת שירותו הצבאי עשה כקצין בחיל-האוויר. לאחר שחרורו למד בטכניון והוסמך כמהנדס בניין.

את קריירת השחמט החל כבר בגיל 12 לערך כשנטל חלק בתחרויות נוער בשחמט וקצר ניצחונות והישגים. בהתחלה שיחק בקבוצת מועדון "לסקר" תל אביב, ולאחריה בקבוצת אס"א אוניברסיטת תל אביב, שתי אלופות ליגה ידועות. בהמשך שיחק בקבוצת מועדון עירוני תל אביב ע"ש משה צ'רניאק.

אלוף ישראל פעמיים

כגן היה חבר נבחרת הסטודנטים של ישראל בארבע אולימפיאדות סטודנטים וזכה עוד להישגים רבים בתחרויות רבות בהן השתתף בארץ ובחו"ל.

בשלהי דצמבר 1967 זכה כגן במקום הראשון באליפות ישראל כשצבר 11 מתוך 15 הנקודות האפשרויות והוכתר כאלוף ישראל בשחמט. למקום השני הגיע החיפאי מלכיאל פרץ בן 24 ולמקום השלישי הגיע יעקב ברנשטיין מגבעת חיים בן 28.

חוקר ומתעד השחמט, העיתונאי והסופר ד"ר שלמה קנדלשיין, מציין בדברים שכתב על שמעון כגן באתר איגוד השחמט כי זכייתם של שלושת הצעירים בשלושת המקומות הראשונים באליפות השחמט 1967 חולל מפנה ומהפך דרמטי בשחמט הישראלי ובתולדות אליפויות ישראל. לראשונה מאז החלו האליפויות, עברה ההגמוניה לדור "הצברים".

עד שנת 1967 אליפויות ישראל עמדו בשליטה ללא עוררין של ארבעת הגדולים והוותיקים בשחמט הישראלי: יוסף פורת, יצחק אלוני, משה צ'רניאק וד"ר מנחם אורן. החל מהאליפות השחמט ה-11 בשנת 1961, עקב הקהל הישראלי אחרי האליפויות בצפייה גוברת והולכת, האם יכבוש אחד הצעירים סוף-סוף את התואר?

רק עתה "באיחור של שש שנים התגשמה הציפיה. וזאת בצורת מפנה דרמטי. לא רק שהתואר נכבש באליפות 1967 בידי שמעון כגן בן ה-25, אלא גם שני סגניו הם נציגי הדור הצעיר. דור הוותיקים נדחק למקומות החל מהרביעי בלבד!", כותב ד"ר קנדלשיין.

ב1969 זכה כגן שוב באליפות ישראל וביסס את מעמדו בצמרת השחמט הישראלי. באותה שנה בנובמבר 1969 זכה כגן בתואר אמן בינלאומי.

צילום: שמעון כגן כחיל [צילום: באדיבות המשפחה]

"מגדולי השחמטאים שקמו בישראל בכל הזמנים"

שמעון היה ספורטאי מהשורה הראשונה, בעל כשרון אדיר ונדיר בשחמט, עטור הישגים גדולים ורבים. סגנון משחקו ותכונותיו אופיינו ברוח לחימה ללא פשרות, עקשנות, הבנה עמוקה בסיומים ובעיקר אופי של "ווינר אמיתי". היה איש העולם הגדול, אשר נשאר אדם צנוע ומקובל על כולם. ייצג את מדינת ישראל בהתנדבות, בגאווה לאומית ובכבוד. ספורטאי למופת השייך לדור הנפילים של השחמט הישראלי.

לאחר שפרש משחמט תחרותי שמעון הצטרף למועדון השחמט הרצליה. הוא שיחק להנאתו במועדון עד התקופה האחרונה, בעיקר בתחרויות בזק ושח-מהיר וכן ערך מידי פעם משחקים סימולטניים באירועי השחמט של המועדון.

"לוחם חסר פחד"

"הייתי צריך לנצח", אמרתי לו בתום המשחק (גיל 12, מה לעשות). "נכון", השיב מייד, "אבל צריך לדעת לשחק"; תשובה קצת אכזרית אבל נכונה. קשה היה שלא לחבב את כגן. חזותו הייתה תמיד נעימה ומפויסת, אבל הוא היה לוחם חסר פחד. נדמה שלא השקיע יותר מדי בלימוד המשחק, אבל היה תחרותי מאוד, רצה לנצח בכל משחק והאמין ביכולתו לעשות זאת. כישרונו ואופיו הביאו אותו להישגים גדולים. רוח הלחימה של כגן יכולה לשמש כמודל גם היום - עבור מי שרוצה להצטיין בשחמט וגם עבור מי שרוצה לפלס דרך בתחומים אחרים ושואל את עצמו איך עושים את זה. כגן הוא דוגמה טובה. נזכור אותו כלוחם וכווינר. יהי זכרו ברוך."

אחותו של שמעון כגן היא האדריכלית רות עינב, רעייתו של האדריכל ואיש הפלי"ם זלמן עינב.

כגן הובא למנוחות בבית העלמין ירקונים.

צילום: שמעון כגן בצעירותו [צילום: באדיבות המשפחה]