נציבות

במסגרת הטיעונים לעונש בתיק
עבירות המס של ח''כ דרעי, הצהירה הפרקליטות לפני בית
המשפט הצהרה שאינה מדויקת דיה, לפיה "אמירתו הציבורית
של הנאשם ופרישתו מחייו הפוליטיים משקפים כי פיו וליבו שווים".
בהחלטתו קבע הנציב, כי נוסח הצהרתה של הפרקליטות, אשר
ביקשה לשכנע את הערכאה השיפוטית לאמץ את הסדר הטיעון,
עשוי היה להתפרש באופן רחב יותר מאקט ההתפטרות של ח''כ
דרעי שקדם לה, אשר כנראה היווה את הנדבך המרכזי למסירתה.
עוד הטעים הנציב, כי נוסח רחב זה של ההצהרה בדבר פרישה
מהחיים הפוליטיים, להבדיל מהתפטרות מהכנסת בלבד, השתלב
גם עם ההתבטאות המרחיבה הנוספת של הפרקליטות בדבר "פיו
וליבו ]ה[שווים" של ח''כ דרעי.

בירור תלונה הציף את השאלה האם למי שאינו נפגע באופן ישיר
מהתנהלות של גוף ציבורי קיימת הזכות לערור על החלטת גניזת
התיק באותו עניין.
מאחר שלמשטרה או למח"ש, כגוף חוקר, מסור תפקיד מרכזי
בהשרשת שלטון החוק ואכיפתו, עליהן לבחון טענותיו של פונה
ציבורי המתריע בפניהן על הפרתו.

בירור תלונה העלה, כי תיק חקירה היה מצוי בהשלמות חקירה
מטעם יחידת התביעות משך כ 18- חודשים, מבלי שנעשתה פנייה
ליחידה החוקרת בבקשה להאיץ את סיומן. הנציב ציין בהחלטתו
את ההשלכות הנלוות להימשכות הטיפול בתיקי חקירה, והמליץ
על חידוד החשיבות במעקב הולם. בעקבות החלטת הנציב, מסרה
חטיבת התביעות במשטרת ישראל כי הופצה הנחיית עבודה לכלל
יחידות התביעה המשטרתית שעניינה "דגשים בפיקוח ובקרה על
תיקים המופנים להשלמות חקירה", המחדדת עניין זה. כן נמסר
על ידי האגף לחקירות ומודיעין במשטרה, כי ניתנה הנחיה לבצע
בקרה ברמת התחנה אחת לחודש ימים, בתיקים שחזרו להשלמת
חקירה.

בירור תלונה העלה, כי טיפולה של הפרקליטות בתיק שעניינו
עבירות מין ואלימות במשפחה נמשך כ 26- חודשים, תוך חריגה
מפרק הזמן המרבי המוקצב לטיפולה בתיקים מסוג זה. עוד נמצא,
כי במהלך תקופה ממושכת בת כ 22- החודשים שבהם התיק היה
מצוי בהשלמות חקירה, לא פעלה הפרקליטות בהתאם להוראות
"נוהל מעקב אחר תיקים המצויים בהשלמות חקירה". הנציב
הבהיר בהחלטתו, כי קיצור משכו של ההליך הפלילי יש בו כדי
למנוע עינוי דין לחשוד, כמו גם למתלונן, ולהגביר את אמון הציבור
בתביעה הכללית. זאת, קל וחומר שעה שמדובר בתיק שעניינו
עבירות אלימות במשפחה - אשר ספק רב אם בנסיבות העניין
הייתה הצדקה למיצוי התקופה המרבית הקצובה בהנחיה לטיפול
הפרקליטות בו, לא כל שכן לחריגה הימנה. כן ציין הנציב, כי אין
להוציא מכלל אפשרות, כי לו הייתה הפרקליטות מקדימה פניותיה
למשטרה כקבוע בנוהל, היה בכך כדי לקצר את משך הטיפול
בתיק ולמנוע את השיהוי במועד קבלת ההחלטה בו.

בירור תלונה חשף פגמים בטיפול הפרקליטות בבקשות נאשמים
לעיכוב ההליכים הפליליים נגדם, אשר הובילו לשיהוי משמעותי
בטיפול בבקשות אלו. ריבוי הפגמים ואופיים העלו את החשש,
שמא אין מדובר בצבר מקרי של תקלות, כי אם בהשתקפות של
דרך עבודה לקויה בטיפול בבקשות לעיכוב הליכים בפרקליטות.
בעקבות המלצת הנציב לפני פרקליט המדינה לעשות בכוחו
למניעת הישנות מקרים דומים בעתיד, עדכן המשנה לעניינים
פליליים, כי הנושא הועלה בישיבת פרקליטי מחוז ומנהלי מחלקה
בחטיבה הפלילית וחודדו ההנחיות והנהלים בנושא, תוך הפצת
סיכום הישיבה לכלל הפרקליטים.

לצד יישומן המלא של המלצות אלו ואחרות, סבורה הנציבות כי הליך יישומן של חלק לא
מבוטל מהמלצותיה מתארך עד מאוד, לעיתים מספר שנים, באופן שיש בו כדי לעקר אותן
מתוכן ולפגוע בהיבטים שונים של אכיפת החוק.
על כן הוסף השנה פרק לדוח השנתי, שבו פורטו חלק מההמלצות שניתנו על ידי הנציבות
לאורך השנים שטרם יושמו על ידי הגופים המבוקרים, ובכלל כך - תיקון הנחיות היועצת
המשפטית לממשלה אשר אינן עולות בקנה אחד עם הוראות חוק; הסדרת פרקי זמן
פרוצים לטיפול בעניינים משפטיים שונים ונקיטת צעדים לצורך מניעת הימשכות הליכים;
גיבוש עמדה בסוגיות מהותיות כגון השהיית בירור תלונה נגד שוטר עקב הליך אזרחי,
העברת תיק העבודה של המעבדה לזיהוי פלילי אל התביעה, והיקף החובה המוטלת על
התביעה לצפות בסרטוני מצלמות גוף בטרם קבלת החלטה בדבר העמדה לדין או גניזת
תיק.
בנסיבות אלה, פנתה לאחרונה הנציבות לגורמים המבוקרים, וציינה כי השיהוי הניכר
ביישומן של חלק מההמלצות ללא הצדקה ממשית, מחטיא במידה רבה את המטרה
שלשמה הן ניתנו, מה עוד שהכשלים שעליהם הצביעה הנציבות ואשר עמדו בבסיס
ההמלצות, חזרו ונשנו במקרים נוספים. הגורמים המבוקרים התבקשו לעדכן את הנציבות
בהקדם בדבר השלמת יישום ההמלצות בכל העניינים האמורים, והיא תמשיך לעקוב אחר
סטטוס יישום כלל המלצותיה, עד ליישומן המלא.

הנציב קבע בהחלטתו, כי פרקי הזמן הקצובים על פי ההנחיות הרלוונטיות לטיפול התביעה
בתיק, הינם פרקי הזמן המרביים, וודאי שלא בכל תיק נכון יהיה למצותם עד תום, אלא יש
לפעול לסיום מהיר ויעיל בכל תיק על פי נסיבותיו. כך גם באשר לתקופות שאינן נמנות
במסגרת פרקי הזמן האמורים, אשר יש לשאוף להקדימן ולקצרן, ככל שהנסיבות מאפשרות
זאת.
במקרה זה התברר, כי הטיפול בתיק - שעניינו חשד לתקיפה והתעללות בילדים - התמשך
יתר על המידה, תוך חריגה משמעותית מהנחיית היועמ"ש, וכי הפעולות הנוספות שננקטו
על ידי הפרקליטות, ננקטו כאמור בשלב מאוחר, מבלי שהוצגה לכך הצדקה מניחה את
הדעת.
לא זו אף זו, כעולה מהתייחסותה של פרקליטות המחוז, רק בחלוף זמן רב מהמועד לסיום
הטיפול בתיק פעלה הפרקליטות לקבלת ארכה, דבר אשר אושר לבסוף בידי המשנה
לעניינים פליליים. יש לזכור בהקשר זה, כי גם כעת הטיפול בתיק טרם הסתיים, והתמשכות
נוספת של הטיפול עלולה כשלעצמה להשליך על האפשרות לנהל את התיק ביעילות
בהמשך.
לעניין זה יודגש, כי החובה הקבועה בהנחיות לבקש מבעוד מועד ארכה לטיפול בתיק, אינה
עניין פורמלי גרידא, אלא יש בה כדי לוודא שהטיפול בתיק נעשה בקצב ובאופן ראויים.

הפרקליטות לא קיבלה החלטה בתיק חקירה משך עשרות שנים, הגם שבזמן אמת סברה
כי יש לשקול את גניזתו.
סנגור הלין לנציבות, כי תיק חקירה הנוגע למרשו נותר פתוח משך כ 24- שנים, החל משנת
1999 ועד להגשת תלונתו לנציבות, ואז נסגר על ידי פרקליטות מחוז תל-אביב )פלילי(
בעילה של "היעדר אשמה".
פרקליטות המחוז טענה בהתייחסותה, כי התיק לא היה בטיפולה וכי היא רק נדרשה לסגור
אותו בעקבות בקשת המשטרה, וזאת לנוכח סיווגה של אחת העבירות בו. בהמשך התברר,
כי התיק דווקא טופל בשעתו על ידי פרקליטות המחוז, אשר המליצה על גניזתו בכפוף
לעיון בתיק נוסף שנפתח נגד מרשו של הפונה. עם זאת, כך נמסר, לנוכח חלוף הזמן לא
ניתן כיום לדעת את אשר התרחש לאחר מתן ההמלצה האמורה, ובפרט לאתר את מקור
התקלה שנפלה בדיווח על התיק לגורמי המשטרה.
בהחלטתו קבע הנציב, כי בנסיבות דנן נפל פגם של ממש בהתנהלותה של פרקליטות
המחוז משזו לא קיבלה, הלכה למעשה, כל החלטה בתיק החקירה מושא התלונה משך
עשרות שנים.
אין צורך להכביר מילים על אודות משמעותם של הדברים. קיומו של תיק חקירה פתוח נגד
חשוד הינו בגדר עננה המרחפת באופן תמידי מעל ראשו, המשליכה על כל אורחות חייו.
בנוסף, שיהוי בקבלת החלטה בתיק חקירה עשוי להשפיע על מהימנות הראיות והעדויות
שיוגשו במסגרת ההליך המשפטי, ככל שיוחלט בסופו של יום להגיש כתב אישום נגד
החשוד, ועלול לפגוע בזכותו של החשוד-נאשם לקיומו של הליך הוגן. זאת ועוד, עובדת
קיומו של תיק חקירה פתוח מקבלת ביטוי במרשם המשטרתי בעניינו של החשוד, הפתוח
לעיונם של גופים ציבוריים שונים.

שיהוי של למעלה משנה בטיפול בקשת הפונה לפתיחה בחקירה פלילית בגין ייצוא מערכת
הריגול "פגסוס".
עורך דין פנה לנציבות בטענה לשיהוי של למעלה משנה בטיפולה של היועצת המשפטית
לממשלה בבקשתו, בשם מרשיו, להורות על פתיחה בחקירה פלילית נגד חברת NSO
והגורמים במשרדי החוץ והבטחון, אשר לכאורה אישרו את ייצוא מערכת הריגול "פגסוס"
למשטרו של ויקטור אורבן בהונגריה.
בהתייחסות לשכת היועצת המשפטית לממשלה נטען, כי הגם שבקשתו של הפונה
התקבלה במשרדיה ביום הגשתה, הרי שעקב תקלה משרדית זו הועברה לטיפול הגורם
הרלוונטי - הוא לשכת פרקליט המדינה - רק לאחר הגשת התלונה לנציבות, ועל כך עודכן
הפונה.
הנציב קבע בהחלטתו כי בנסיבות המתוארות לעיל נפל פגם של ממש באופן הטיפול
בבקשת הפונה, כאשר הלכה למעשה, לשכת היועצת המשפטית לממשלה כלל לא נדרשה
אליה במשך חודשים רבים. התנהלות זו הובילה לשיהוי משמעותי, של כ 15- חודשים,
בהעברת הבקשה לטיפולו של הגורם המתאים, כמו גם בעדכונו של הפונה על אודות
סטטוס הטיפול בה.

בירור תלונה העלה, כי חל שיהוי בטיפול בשש בקשות לעיכוב הליכים פליליים שהגיש
סנגור בשם מרשיו, נוכח פגמים בהתנהלות הפרקליטות והמשטרה אשר הובילו לזמני טיפול
ארוכים, באופן שחרג מסד הזמנים הקבוע בהנחיית היועמ״ש לטיפול בבקשות מסוג זה.
הנציב הטעים בהחלטתו את ריבוים ואופיים של הפגמים שנפלו בטיפולה של הפרקליטות
בחמש מבקשות הפונה - כגון חוסר תשומת לב של המטפלים בבקשות, חוות דעת
שנשלחו אך מסיבות בלתי ידועות לא הגיעו ליעדן, והעברת חוות דעת שלא בליווי כלל
המסמכים הרלוונטיים. הנציב ציין כי עולה החשש שאין מדובר בצבר מקרי של תקלות, אלא
בהשתקפות של דרך עבודה לקויה בהתנהלותה של פרקליטות המחוז בטיפול בבקשות
לעיכוב הליכים. כן עמד הנציב על השיהוי בטיפול בבקשה שהוגשה ליחידת התביעות
המשטרתית, אשר אף שהטיפול בה לא נזנח, הרי שגם זה חרג מסד הזמנים האמור.
| תמצית החלטה ) 527/23 (
סנגור הלין לנציבות על התנהלותן של שלוחת תביעות ירושלים במשטרת ישראל
ופרקליטות מחוז ירושלים )פלילי(, בגין שיהוי בטיפול בבקשות מרשיו לעיכוב ההליכים
הפליליים נגדם ובהעברתן ליחידה לעיכוב הליכים בפרקליטות המדינה