הערכות: ישראל תתקוף כעת רק יעדים צבאיים באירן

ישראל תתקוף מטרות צבאיות ואולי מטרות מודיעיניות באירן, ולפחות בשלב זה - לא את מתקני הגרעין. כך מעריכים גורמי ממשל המצוטטים (8.10.24) בניו-יורק טיימס. לדבריהם, ישראל עשויה לתקוף את מתקני הגרעין אם אירן תסלים את העימות - דהיינו, תגיב במתקפת טילים נוספת ואולי אף כבדה ומדויקת מזו של השבוע שעבר. העיתון אינו מתייחס לאפשרות שישראל תתקוף מתקני נפט אירניים.

הנשיא ג'ו ביידן הזהיר את ישראל שלא לתקוף את מתקני הגרעין, באומרו שהתגובה על מתקפת הטילים האירנית צריכה להיות "פרופורציונלית". שר ההגנה, לויד אוסטין, אמר ליואב גלנט, כי ארה"ב מעוניינת שתגובתה של ישראל לא תוביל להסלמה נוספת מצד אירן; השניים ייפגשו מחר בוושינגטון.

הטיימס מציין, כי בישראל גוברים הקולות לנצל את ההזדמנות ולפגוע במתקני הגרעין. "לישראל יש כעת את ההזדמנות הגדולה ביותר שלה מזה 50 שנה לשנות את פני המזרח התיכון", כתב לאחרונה נפתלי בנט (אותו מציג העיתון כ"לאומן ימני-קיצוני"). "אנחנו צריכים לפעול עכשיו כדי להשמיד את תוכנית הגרעין האירנית, את מתקני האנרגיה המרכזיים שלה ולהנחית מהלומה ניצחת על משטר הטרור".

שאלת אירן הפכה לסוגיה גם במערכת הבחירות, כאשר דונלד טראמפ אמר שעל ישראל לפגוע במתקני הגרעין "ולדאוג אחר כך לכל השאר" - מהלך שהוא עצמו נמנע ממנו כנשיא. בשבוע שעבר גם אמר טראמפ, כי יש להגיע להסכם עם אירן בתחום הגרעין - תנודות המשקפות כנראה את העובדה שלא הקדיש תשומת לב של ממש לנושא. יו"ר ועדת המודיעין של בית הנבחרים, מייקל טרנר הרפובליקני, מתח ביקורת על כך שביידן שולל התקפה שכזאת, לאחר שבעבר לא שלל אותה.

הטיימס מציין, כי הדיון בנושא מעלה שאלות חדשות: עד כמה באמת יכולה ישראל להסיג לאחור את תוכנית הגרעין? האם התוצאה של התקפה לא תהיה התחפרות עמוקה יותר של המתקנים, שממילא מצויים כיום עשרות מטרים במעבה האדמה? האם ייתכן שההתקפה רק תוביל את מנהיגי אירן להעשיר אורניום לשיעור הדרוש לפצצה גרעינית (מ-60% כיום ל-90%) - מהלך שניתן לבצע בתוך ימים?

ישראל אומנם אותתה, בתרגיל שערך חיל-האוויר לפני שנתיים, שהיא סבורה שביכולתה לפגוע משמעותית במתקני הגרעין - אך לא ברור האם הדבר אפשרי בלא פצצות-הענק חודרות הבונקרים האמריקניות, במשקל שמונה טונות, שאינן בידי ישראל. שאלה נוספת (אותה לא מעלה הטיימס) היא, האם ארה"ב תעניק לישראל מטריית הגנה מפני תגובה אירנית קשה, אם אכן תפציץ את מתקני הגרעין. זאת, בהנחה שניתן להעניק הגנה שכזאת אם אירן לא רק תפעל בעצמה, אלא גם תורה לכל שלוחיה במזרח התיכון - בתימן, עירק, סוריה ולבנון - לתקוף בו-זמנית את ישראל.

"יש חלופות בהן קל יותר לפגוע"

צילום: מתקן פורדו. עמוק במעבה ההר [צילום: AP]

אתר הגרעין העיקרי של אירן הוא נתנז, הקבור בעומק של שלוש קומות במדבר מצפון לטהרן. אתר זה הוא מטרה קלה יחסית, אך פגיעה בו תהווה הכרזת מלחמה – מציין הטיימס. ב-15 השנים האחרונות ניסתה ארה"ב – ללא הצלחה – לפעול בשילוב של דיפלומטיה, עיצומים וחבלה כדי לבלום את תוכנית הגרעין. במקביל, היא מנעה מישראל את הנשק היכול לפגוע במתקן הגרעין העיקרי השני – פורדו, הבנוי עמוק בתוך הר.

הנשיא ג'ורג' בוש הבן דחה את בקשת ישראל לספק לה פצצות חודרי בונקרים ומפציצי B-2 היכולים לשאת אותן. בעקבות זאת, ביצעו ארה"ב וישראל את מבצע "המשחקים האולימפיים", בו הרסו למעלה מ-1,000 צנטריפוגות באמצעות וירוס "סקסנט" ועיכבו את התוכנית בשנה. אולם, האירנים שיקמו את התוכנית והוסיפו אלפי צנטריפוגות, ובעיקר – העבירו את המתקנים למעבה האדמה. ישראל הגיבה בחיסולים של מדעני גרעין ובהתקפות על מתקני גרעין שנותרו מעל פני האדמה, אומר הטיימס, והשקיעה משאבים עצומים בהכנות לתקיפת המתקנים העיקריים.

כידוע, הנשיא ברק אובמה הוביל לחתימת הסכם עם אירן ב-2015, אשר הכניס את תוכנית הגרעין שלה לפיקוח הדוק ואמור היה לעכב בעשר שנים את פיתוח הנשק. ישראל מתחה ביקורת חריפה על ההסכם, טראמפ הוציא את ארה"ב ממנו בתקווה שהכבדת העיצומים על אירן תוביל אותה לוותר על התוכנית הצבאית, אך בפועל היא ניצלה את העדר הפיקוח כדי להגיע אל סף הפצצה.

פקידים ישראלים אמרו לטיימס, כי כאשר נכנס בנט לתפקיד ראש הממשלה ב-2021, הוא נדהם מהעדר תוכניות מבצעיות למתקפה על מתקני הגרעין. הוא הורה לשוב ולהשקיע משאבים בתוכניות כאלה ואף לתרגל אותן. עם זאת, גם כיום היכולת הישראלית מוגבלת – בין היתר משום שמטוסיה יצטרכו לתדלק באוויר ולהסתמך על מטוסי תדלוק מיושנים מדגם בואינג 707. הבעיה המרכזית היא שהפצצות חודרות הבונקרים שבידי ישראל טובות די הצורך כדי לפגוע במנהרות של חיזבאללה ולחסל את חסן נסראללה, אך לא כדי לפגוע בצורה משמעותית במתקני גרעין המחופרים עשרות מטרים באדמה.

"היעד הגרעיני הוא מטרה קשה מאוד", אומר הגנרל פרנק מק'קינזי, שהיה הממונה על התכנון נגד אירן בפיקוד המרכז של הצבא האמריקני. "יש חלופות רבות למטרה הזאת", כולל יעדים בתחום האנרגיה (דהיינו, מתקני נפט) שבהם יהיה קל יותר לפגוע.

במקביל, לאחרונה גברו הדאגות בנוגע לתוכנית הגרעין האירנית. שר החוץ, אנתוני בלינקן, אמר שרוסיה חולקת עם אירן טכנולוגיה בנושאים גרעיניים, אם כי פקידי ממשל אמרו שמדובר בנושאים טכניים ולא בציוד הדרוש כדי לייצר ראש נפץ. אירן מספקת לרוסיה מאות כטב"מים לשימוש באוקראינה, וזוהי התמורה שהיא עשויה לדרוש ולקבל. חשש נוסף הוא, שדווקא הפגיעות הקשות שספג חיזבאללה עלולות לגרום לאירן לחוש פגיעה ולהוביל אותה אל מעבר לסף הגרעיני, כהרתעה חילופית לזו שאיבדה.