''
נקודה
תל אביב
שמיים בהירים
25°
ירושלים 19°
חיפה 25°
באר שבע 22°
אילת 27°
מדורים
שימושי PLUS

ארגוני המורים נגד איסור העסקת תומכי טרור: "הכתמה קולקטיבית של כלל ציבור המורים"

ועדת החינוך אישרה את הצעת החוק השנויה במחלוקת שתאפשר למנכ"ל משרד החינוך לפטר מורים המזדהים עם מעשה טרור או ארגון טרור בפומבי * הייעוץ המשפטי הסתייג מהצעת החוק וטען כי היא אינה עומדת באמות מידה חוקתיות

עידן יוסף
כ"ז אלול התשפ"ד
פולמוס עם הייעוץ המשפטי [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
פולמוס עם הייעוץ המשפטי [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת] צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

לאחר דיונים שנמשכו למעלה משנה, ועדת החינוך אישרה (יום ב', 30.9.24) את הצעת חוק איסור העסקת עובדי הוראה ושלילת תקציב ממוסדות חינוך בעקבות הזדהות עם מעשה טרור או ארגון טרור לקריאה שנייה ושלישית. ההצעה שהוגשה על-ידי חברי הכנסת עמית הלוי וצביקה פוגל, מעניקה לשר החינוך את הסמכות לשלול תקציב ממוסדות חינוך מוכרים בלתי רשמיים במקרה בו הוכח להנחת דעתו כי יש גילויי הזדהות עם טרור והנהלת המוסד ידעה או הייתה צריכה לדעת על כך.

הצעת החוק כוללת גם את האפשרות לפטר עובד הוראה שביצע מעשה של הזדהות עם ארגון טרור בפומבי, תוך דגש על החשיבות המיוחדת להימנע מהשפעתם של עובדי הוראה על קטינים.

ח"כ הלוי ציין במהלך הדיונים כי "מורה שמזדהה עם מעשה טרור לא יכול לבוא בשערי בית ספר ולחנך תלמידים" ח"כ גלעד קריב התנגד לחקיקה וטען כי מדובר ב"חוק קיצוני".

נציגת היועצת המשפטית לממשלה, אביטל סומפולינסקי, התייחסה להצעת החוק והזהירה כי "יש פה פגיעה בזכויות פרטיות, אפקט מצנן על חופש ביטוי ותיוג של קבוצה שלמה כששב"כ אומר שאין מהקבוצה הזאת סיכון עודף".

תמי סלע, היועצת המשפטית של ועדת החינוך, אמרה בדיון: "זכותו של המחוקק לקבוע את הנורמה ואת תהליך העבודה ולחשוב ערכית שהוא נחוץ. אנחנו רואים פה קושי חוקתי מבחינת הפגיעה בשם הטוב של המורים ושל חופש הביטוי, של מורים שיידעו שהם נבדקים בשבע עיניים ונמצאים תחת זכוכית מגדלת".

משרד ראש הממשלה הבהיר לאורך הדיונים כי "שב"כ לא רואה באוכלוסיית עובדי ההוראה איום ולכן לא מבצעים מולם אבחון גורף".

ח"כ עמית הלוי ביקש להוסיף להצעת החוק הסתייגות, לפיה משרד החינוך יעביר מדי שנה את רשימת תעודות הזהות של כלל עובדי ההוראה לשב"כ לצורך בדיקה ממוחשבת באשר לחשד לתמיכה בטרור. לדבריו, "אין לנו זכות שלא לעשות את זה". ההסתייגות לא התקבלה.

יו"ר ועדת החינוך, ח"כ יוסי טייב, הדגיש כי הדיונים סביב הצעת החוק היו "ערים מאוד" וציין כי להערכת משרד ראש הממשלה, יישום ההסתייגות שהציע ח"כ הלוי יגרור עלות תקציבית של 6 מיליון ש"ח לפתיחה חד-פעמית, ועוד 40 מיליון ש"ח עלויות שנתיות. הוא הוסיף: "אני מקווה שהחוק יוכל להביא ביטחון לילדי ישראל. איש לא בא להטיל כתם על אוכלוסייה כזאת או אחרת".

יפה בן דוד, מזכ"ל הסתדרות המורים, אמרה במהלך הדיונים: "בגלל כמה תפוחים רקובים, נעשה חוק על כלל עובדי ההוראה?"

סיגל פעיל, נציגת ארגון המורים, טענה שהחקיקה מהווה "הכתמה קולקטיבית של כלל ציבור המורים".

בעד הצעת החוק הצביעו שמונה חברי כנסת וחמישה התנגדו. הצעת החוק תוחזר לוועדת שרים לחקיקה טרם ההצבעה הסופית במליאת הכנסת.

בג"צ קול העם חופש הביטוי גלעד סיגל אביטל צביקה עמית

תגובות

רגע, שקט פה מדי

דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה