33 שנות מאסר לחולה איידס שאנס שש נשים

דקל ששונקר ירצה קרוב ל-33 שנות מאסר על עבירות מין והפצת מחלה - אחד העונשים החמורים ביותר שנגזרו בישראל על עבירות מין. כך קבעו (29.9.24) שופטי בית המשפט המחוזי בבאר שבע נתן זלוצ'ובר, דניאל בן-טולילה וטל לחיאני-שוהם.

ששונקר הורשע בשישה מעשי אונס (אחד מהם של ילדה בת 13 בשנת 2013), כאשר בכל המקרים הוא נמנע מלהשתמש בקונדום למרות היותו נשא איידס; למרבה המזל, אף אחת מן הקורבנות לא נדבקה. עוד הורשע ששונקר בשורה של מעשים מגונים ובקבלת דבר במרמה. בית המשפט קיבל במלואה את עמדת המדינה, אשר ביקשה לקבוע מתחם של 32-28 שנות מאסר ולגזור את העונש בחלקו העליון, והפעיל במצטבר מאסר על תנאי בן עשרה חודשים שהוטל על ששונקר בתיק קודם, בו הורשע ב-200 מעשי מרמה. הוא ביצע את רוב העבירות בשנת 2021, זמן קצר לאחר ששוחרר ממאסר של קרוב לחמש שנים על עבירות מין.

"רובן המוחלט של המתלוננות הכירו את הנאשם בעת שהיו שרויות במצוקה קשה. הנאשם ניצל חולשתן, הציג מצג שווא לפיו הוא חפץ באמת ובתמים לסייע להן וכאשר התנאים מבחינתו אפשרו זאת, פגע בהן מינית, אנס אותן, תוך שהוא מותיר את גופן מחולל ואת נפשן מצולקת. וכאילו לא די בכך, מעשים קשים אלה בוצעו בעוד הנאשם מודע להיותו נשא נגיף האיידס ועלול להפיץ מחלה", אומרים השופטים.

"בשל כך, המעשים בהם הורשע הנאשם, כמכלול, הנם בבחינת אחד המופעים הקשים של פגיעה בשלמות גופו ונפשו של הפרט, ובשלום הציבור בכלל, ומתוך שכך, מביאים לידי ביטוי בצורה מובהקת את הצורך בענישה קשה". בית המשפט מוסיף: "הפגיעות המיניות שפגע הנאשם במתלוננות נמנות על החמורות מבין עבירות המין, שבעצמן נחשבות מהחמורות בקודקס הפלילי. במשך תקופה בת מספר חודשים הנאשם "עבד" באיתור קורבנות לצורך סיפוק יצריו המיניים".

השופטים מציינים, כי שקלו להחמיר עם ששונקר אף אל מעבר למתחמים שקבעו, בשל הצורך להגן על הציבור מפניו, אך לאחר התלבטות נמנעו מכך בשל חומרת העונש. הוא אומנם עבר ילדות קשה, אך אין לכך משקל של ממש לנוכח ריבוי הרשעותיו בשני העשורים האחרונים, מאז היה בן-עשרה. עונש מלא על עבירותיו היה מוביל ל-60 שנות מאסר, ולפיכך החליט בית המשפט על חפיפה משמעותית בין העונשים הפרטניים. את המדינה ייצגה עו"ד מורן גז, ואת ששונקר - עוה"ד ליאור רונן ויוסי דגה.