ועדת העבודה והרווחה הסכימה השבוע להרחיב את ההסכם בין משרד הביטחון לביטוח הלאומי, להסדרת זכאותן של נשים ששירתו במילואים ולא השלימו את תקופת האכשרה הנדרשת לצורך קבלת דמי לידה. על-פי נתוני הביטוח הלאומי, השנה ילדו 667 נשים ששירתו במילואים, רובן קיבלו דמי לידה, אך חלקן איבדו את זכאותן בגלל שירות מילואים ממושך שמנע מהן להשלים את תקופת האכשרה.
תקופת האכשרה לצורך קבלת דמי לידה עומדת על הכנסה מעבודה או משכר שמשולמים עליו דמי ביטוח לאומי למשך 6 חודשים מתוך 14 חודשים - לדמי לידה חלקיים, או 10 חודשים מתוך 14 חודשים, או 15 חודשים מתוך 22 חודשים - לדמי לידה מלאים. הסכם ההרחבה יאפשר לכלול את תקופת השירות במילואים כחלק מתקופת האכשרה, אך בתנאי שהשירות הסתיים לפני היום שבו הפסיקה האישה את עבודתה עקב ההריון שהסתיים בלידה.
מי ייהנה מההסכם החדש
ההסכם המורחב יעניק זכאות לדמי לידה גם למשרתות מילואים שכירות, עצמאיות או כאלה שלא עבדו לפני גיוסן לשירות ממושך. הכספים שישולמו לנשים, שיוגדרו כ'הענקת לידה', ייחשבו כדמי לידה לכל דבר, וזאת כדי לוודא שלא תיפגע זכאותן להטבות נוספות, כמו המשך הפרשות מעסיק לקופות גמל במהלך חופשת הלידה.
ח"כ פנינה תמנו שטה, יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, הדגישה בדיון: "מדובר בתיקון עוול כלפי נשים גיבורות ששירתו במילואים, נשים שנמצאות בכל החזיתות. זהו מסר חשוב של הכרה בתרומתן".
תמנו שטה ביקשה לוודא כי גם נשים שלא עבדו טרם גיוסן למילואים ושירתו תקופה ממושכת, יהיו זכאיות לדמי לידה: "זה המעט שאנחנו יכולים לתת להן על שירותן". נציגת הביטוח הלאומי, עו"ד שרית דימרי, הבטיחה כי ייבחנו את היקף התופעה וימצאו כלים למתן מענה לנשים אלה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה