"לא ייתכן שהבנקים הם גם נושים וגם מסייעים לחברות בגיוס אשראי"

"הרגולציה בישראל הפכה את הדירקטוריון לכלב השמירה של ההנהלה - במקום לגוף המייצר ערך מוסף לחברה הציבורית" - כך אמר איש העסקים מאיר שני, בכנס השנתי של הדירקטורים שקיים המרכז הישראלי לניהול (המי"ל) במלון "דן-פנורמה" בת"א.

שני הדגיש כי הבעיה המרכזית של הדירקטוריון הישראלי, שהיא בחלקה תוצאה של הרגולציה המכבידה, היא היעדר עיסוק בסוגיות אסטרטגיות ובעיצוב דרכה של החברה.

לדבריו, הדירקטוריונים כיום מקיימים ישיבות בתדירות נמוכה, עם סדר יום מקוצר וללא מיצוי הדיון בנושאים השונים. שני טען, כי על הדירקטוריון להיות בעל הרכב מאוזן עם דירקטורים מדיסצפלינות שונות, המקיים דיונים אסטרטגיים רחבים, פוגש ישירות את הלקוחות ונחשף לדרג השני של ההנהלה. לדבריו, זהו מתכון מוצלח לדירקטוריון אפקטיבי.

שני אמר בכנס, כי עדיין מספר השערוריות הפיננסיות בישראל הוא זעיר לעומת ארה"ב ולכן אין מקום לעבור לקיצוניות הרגולטורית שמאפיינת כיום שוק ההון האמריקני.

לדבריו, בעקבות אימוץ Sarbens Oxley Act קיים חשש בארה"ב להשתלטות רואי החשבון על הדירקטוריונים ואין זה ראוי לייבא תופעה זו לישראל. הוא קרא לחזור ל"שביל הזהב" בתחום הרגולציה, אך לא שלל את ההצעה להעניק רוב לדירקטורים חיצוניים בהרכב הדירקטוריון.

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד דוידה לחמן-מסר, אמרה בכנס, כי אי-אפשר לצפות שהדח"צים יישאו על גבם את כל כובד הבקרה והפיקוח על החברה הציבורית.

"על-מנת שהדירקטוריון, שהוא מרכז הכובד של החברה, יפקח על ביצועי המנכ"ל עליו להשתמש גם בועדת הביקורת וברו"ח המבקר. אך הבעיה היא שבמציאות הישראלית בעלי השליטה ממנים את כל נושאי התפקידים ולכן פותח המנגנון הייחודי של אישור הצעות באסיפה הכללית באמצעות "השליש הבלתי נגוע".

לחמן-מסר הדפה את הטענות כאילו מדובר במנגנון המאפשר סחיטת הבעלים בידי בעלי מניות מהציבור ואמרה, כי אם אכן ישנם מקרי סחיטה יש לפנות לבית המשפט, אשר דורש התנהגות בתום לב.

דוידה לחמן-מסר הדגישה, כי יש לפעול לכך שהדירקטורים יהיו משוחררים משיקולים פרסונליים וממחויבות אישית לבעלי השליטה. היא הציעה לשקול את אימוץ החקיקה המקובלת כיום בארה"ב, לפיה יהיה רוב לדירקטורים החיצוניים בדירקטוריון ויחול איסור על מתן הלוואות לנושאי משרה.

עוד אמרה לחמן-מסר, כי המצב שבו הבנקים הם גם הנושים של החברה וגם השולטים בגופים המוסדיים ובגופי החיתום המסייעים בגיוס אשראי מהציבור, מחייבת רפורמה עמוקה בשוק ההון.

סגן מנהל מחלקת תאגידים ברשות ניירות ערך, עו"ד יורם נווה, הודה שאכן הרגולציה המרחיבה היא בעייתית, אך לדבריו היא נחוצה כשלב ביניים.

לדבריו, במצב רגיל עדיף שפערים בין ההתנהלות המצויה של החברה להתנהלות הרצויה יתומחרו ע"י השוק, אך בהיעדר מידע מספיק השוק איננו מסוגל לבצע תימחור נכון. לכן, הרגולציה שמציעה רשות ני"ע נועדה לאפשר גילוי נאות, שיסייע לתמחור ע"י השוק.

נשיא איגוד לשכות המסחר, עו"ד אוריאל לין, אמר בכנס הדירקטורים, כי יותר מדי שיקול דעת ניתן כיום לפקידות ואנו עדים לתקנות רבות, חדשות לבקרים. לין הדגיש, כי הוא מעדיף הגדרת חובות בסיסיים בצורה בהירה שבתוכם ניתן לפעול. הוא טען, כי הרשויות הפריזו בהיקף הדרישות מהחברה וכי על הדירקטורים מוטל לקדם את החברה מבחינה עסקית ולא רק לעסוק בהגנה עליה.

לדבריו, Sarbens Oxley Act בארה"ב לא הוכיח את עצמו ומספר ההנפקות בבורסות בארה"ב ירד בכמחצית בעקבותיו. הוא קרא שלא לאמץ רגולציה מחמירה, שתגרום לחוסר איזון משווע ואף לא תצליח למנוע שערוריות בסופו של דבר.

לין גם תקף את ההצעה ליצור מעמד של דירקטורים בעלי מיומנות חשבונאית ופיננסית ואמר, כי הדבר עלול לגרום לכך שהאחריות תיפול רק עליהם.

מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, עו"ד גד סואן, קרא לרשות ני"ע להעניק תמריצים לחברות הבורסאיות שיאמצו קוד אתי באורח וולונטרי. לדברי סואן, מתכונת תמריצים דומה אומצה ע"י הממונה על ההגבלים העסקיים בכל הקשור לאימוץ תוכנית אכיפה פנימית.

עו"ד דויד שפירא, ממשרד עו"ד יגאל ארנון ושות', אמר, כי הצעת רשות ני"ע לקוד אתי איננה נכונה משום שהיא כוללת התייחסות לנושאים המופיעים ממילא בחקיקה, כמו הגשת דוחות בזמן ואי-ניצול הזדמנויות עסקיות.

לדבריו, הקוד האתי צריך להיות מכוון, בראש ובראשונה, לעובדים מהשורה. העובדים צריכים לראות, כי ההנהלה משקיעה מאמץ באימוץ כללי אתיקה ובהפנמת נורמות התנהגות ראויות והדבר יסייע בהטמעת ערכים אלה גם על-ידם.