נחשפה אסטרטגיית האו"ם לשיקום עזה - "תלוי בשינוי התנאים בשטח"

טיוטת אסטרטגיה של האו"ם שהודלפה בטעות, יממה לפני פרסומה הרשמי ב-26 בספטמבר 2024, מתיימרת להרחיב את פעולות השיקום ברצועת עזה - אך מודה שהכול תלוי בשינוי התנאים בשטח. טיוטה זו נערכה במסגרת שיתוף פעולה עם הבנק העולמי והאיחוד האירופי, ומטרתה מתווה את המאפיינים המרכזיים והדרישות לשיקום מוקדם בעזה.

ההערכה שפורסמה על-ידי הבנק העולמי, האיחוד האירופי והאו"ם באפריל 2024, הציגה נזקים משמעותיים לתשתיות בסך כ-20 מיליארד דולר, שנגרמו בארבעת החודשים הראשונים של המלחמה. מדובר בסכום עצום המעיד על רמת ההרס והצורך בשיקום מיידי, אך האם שיקום זה באמת יכול להתממש כל עוד חמאס ממשיך לשלוט ברצועה?

התנאים המינימליים שהאו"ם דורש להרחבת פעילות השיקום כוללים:
* מסגרת מדינית-ביטחונית שתאפשר ביטחון ותקווה לפלשתינים ותהיה מרוכזת סביב הרשות הפלשתינית.
* חופש תנועה מלא לתושבי הרצועה.
* רמות בסיסיות של שירותים חיוניים כגון מים, חשמל, תברואה, טלקומוניקציה ושירותים פיננסיים.

העקרונות הפוליטיים שהאו"ם קובע לטיוטת השיקום

האו"ם הציב מספר עקרונות פוליטיים להכוונת מאמצי השיקום:
* אין להותיר נוכחות צבאית ישראלית ארוכת טווח בעזה, אך יש להתייחס לחששות הביטחוניים של ישראל.
* עזה חייבת להישאר חלק בלתי נפרד מהמדינה הפלשתינית העתידית.
* נדרש איחוד פוליטי וכלכלי בין עזה ליהודה והשומרון ומזרח ירושלים.
* כל פתרון ארוך טווח בעזה חייב להיות פוליטי ביסודו.

תור ונסלנד, המתאם המיוחד מטעם האו"ם לתהליך השלום במזרח התיכון, הדגיש את הנקודה המכרעת: "שיקום מוקדם חייב להיות מושתת על מסגרת מדינית וביטחונית רחבה יותר שתספק ביטחון ותקווה. לא ניתן ליישם אסטרטגיית התאוששות בתוך תוהו ובוהו כמו שיש לנו עכשיו".

המסגרת הפוליטית והאסטרטגיה להרחבת השיקום

הטיוטה מדגישה את הצורך במסגרת פוליטית רחבה, אשר תיתן מענה להשלכות האסון ההומניטרי ותיצור תאוצה לשיקום רצועת עזה כחלק ממדינה פלשתינית עצמאית וריבונית. במסגרת זו, נדרשת הרשות הפלשתינית לעמוד במרכז התכנון והביצוע של השיקום, מתוך הבנה שללא מסגרת מדינית ברורה לא ניתן להבטיח שיקום יציב ובר קיימא.

במסגרת ההיערכות להמשך הדרך, הבנק העולמי, האיחוד האירופי והאו"ם מובילים יחדיו תהליך להערכת נזק מהירה (Rדנ"א) וגיבוש מסגרת להתאוששות מסכסוך (CRF). מסמך זה מהווה "מסמך חי" אשר ימשיך להתעדכן ולהשתפר כחלק מתהליך התכנון ההומניטרי הקרוב ומסגרת ההתאוששות מסכסוך. מטרתו לשמש כגשר ולוודא קוהרנטיות בין התגובה ההומניטרית המתמשכת לבין ההתאוששות והשיקום העתידיים.

האו"ם ושותפיו ממשיכים להציג תוכניות שיקום מפורטות ומורכבות, אך השאלה המרכזית היא האם הם מוכנים להתמודד עם האמת בשטח ולהכיר בכך שבלי סילוק הטרור של חמאס, כל תוכנית שיקום תישאר בגדר תוכנית על הנייר.