מבצע "חיצי הצפון": יותר מ-1,600 מטרות חיזבאללה הותקפו

הרמטכ"ל הרצי הלוי העניק שם חדש למערכה בחזית הצפונית - "חיצי הצפון". מתקפה אווירית רחבת היקף התמקדה במטרות חיזבאללה בלבנון, תוך פגיעה ביכולות הלחימה של הארגון. במקביל, ארה"ב מגבירה את נוכחותה באזור, אך מדגישה שמדובר בכוחות להגנה ולא להתקפה.

במערכת הביטחון העריכו כי כ-50% מיכולות האש של חיזבאללה נפגעו מאז תחילת המלחמה, כאשר עיקר הפגיעה התרחשה ביומיים האחרונים. נתון זה נוגע ליכולותיו הנוכחיות של הארגון לעומת מה שהיה ברשותו ערב המלחמה, כולל הרקטות שכבר שוגרו לעבר ישראל. עם זאת, ההערכה היא כי הפגיעה אינה כוללת את הרקטות לטווחים הקצרים (עד 4 ק"מ), אותן יהיה קשה לשלול ללא מבצע קרקעי. במילים אחרות, צה"ל הצליח לצמצם משמעותית את יכולות הארגון, אך נשארו מערכים מסוימים שעדיין דורשים התמודדות ישירה.

דובר צה"ל, תת-אלוף דניאל הגרי, מסר (23.9.24) כי צה"ל תקף במהלך היממה שחלפה 1,600 מטרות טרור של חיזבאללה ברחבי לבנון במסגרת המבצע ההתקפי בחזית הצפונית. המטרות כללו טילי שיוט, רקטות קטלניות, כלי טיס בלתי מאוישים וחמושים מסוג "ציאד 107", ותחמושת אסטרטגית נוספת שנפרסה בתוך כפרים ובתים אזרחיים, בהם גם טילים ארוכי טווח שאוחסנו בבתים בכפר חומין אל-תחתא.

על-פי דיווח סוכנות הידיעות AP, גורם צבאי ישראלי אישר כי ישראל מתמקדת בפעולות אוויריות ואין תוכניות מיידיות למבצע קרקעי. "התקיפות נועדו לבלום את יכולתו של חיזבאללה לבצע תקיפות נוספות לתוך ישראל", אמר הגורם.

במערכת הביטחון מעריכים כי 50% מיכולות האש של חיזבאללה נפגעו מתחילת המלחמה, כאשר רוב הפגיעות התרחשו ביומיים האחרונים. מדובר באובדן משמעותי מבחינת הארגון, במיוחד לאור העובדה שגם טילים ורקטות שכבר שוגרו נחשבים במסגרת האובדן.

צעדים מדורגים למניעת מלחמה כוללת

בדיון הקבינט המדיני-ביטחוני שהסתיים בקריה בתל אביב לאחר כארבע שעות, התנהלה שיחה מעמיקה ועניינית על ההתפתחויות בגבול הצפון ועל דרכי הפעולה מול חיזבאללה. כל שרי הקבינט הביעו תמיכה נרחבת בפעולות צה"ל ומערכת הביטחון, תוך שהם משבחים את ההישגים שהושגו עד כה. במסגרת הדיון הוצגו שתי אפשרויות עיקריות לפעולה מול חיזבאללה: האחת, מתקפות דרמטיות ומתואמות נגד הארגון בלבנון, והשנייה – אסטרטגיית "פעולת המדרגות", הכוללת פעולה הדרגתית שתאפשר הגברת הלחץ באופן מבוקר תוך ניסיון למנוע התדרדרות למלחמה כוללת. ראש הממשלה בנימין נתניהו הכריע לטובת הגישה ההדרגתית, מתוך מטרה להפעיל לחץ מתמשך על חיזבאללה ולהוביל להסדרה.

במהלך הישיבה עלו גם שאלות לגבי נאומו הקרוב של נתניהו באו"ם, כאשר חלק מהשרים הביעו את עמדתם כי מדובר במהלך חשוב שעלול להוות הזדמנות להסביר את עמדת ישראל בזירה הבינלאומית, זאת למרות המצב הביטחוני הרגיש בצפון. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אף הצהיר בפני נתניהו כי אם יהיה צורך לחזור מהאו"ם בשבת כדי לנהל את המערכה, הדבר לא רק מותר אלא אף מהווה מצווה. למרות האווירה החיובית בדיון וההתייצבות של השרים מאחורי צה"ל, גורמים המעורים בפרטים ציינו כי עדיין לא ברור האם ישראל עומדת בפני מלחמה כוללת עם חיזבאללה, אך קיימת תקווה שמהלכים אלה יסייעו להרתיע את הארגון ולהוביל להפסקת ההסלמה.

מאמצים דיפלומטיים

ברקע המהלכים הצבאיים, שליח ממשלת צרפת נועד עם נשיא לבנון וגורמים בכירים אחרים בביירות, אולי בניסיון לקדם הסדרה שתמנע הסלמה נוספת. דיפלומטים זרים אף הציעו לישראל "ליצור מצג של סיום המלחמה בעזה", כדי להוריד את חיזבאללה מהעץ ולצמצם את ההתלקחות בצפון.

ארה"ב מגבירה נוכחות - אך להגן בלבד

ארה"ב שולחת כוחות נוספים לאזור, כאשר נושאת המטוסים "הארי טרומן" יצאה מנמל הבית שלה בנורפולק, וירג'יניה, לעבר המזרח התיכון יחד עם שלוש ספינות מלחמה נוספות. גורמים אמריקניים הדגישו כי הכוחות נועדו לסיוע בהגנה ולא לפעולות התקפיות.

שר הביטחון יואב גלנט אמר כי "עשרות אלפי רקטות וטילים מדויקים יוצאים מכשירות" בעקבות תקיפות צה"ל, והדגיש את הפגיעה המשמעותית בציר הפיקוד של חיזבאללה ובמערכי הירי של הארגון. גלנט התחייב כי "נמשיך לתקוף ולפגוע בכל גורם שמאיים על ביטחון מדינת ישראל".

במהלך מסיבת העיתונאים, נשאל דובר צה"ל תא"ל דניאל הגרי על היערכות צה"ל למבצע קרקעי אפשרי בלבנון והאם יש כוונה להרחיב את בנק המטרות גם לנכסים של מדינת לבנון עצמה. הדובר לא שלל אפשרות למבצע קרקעי וציין כי צה"ל ערוך לכל תרחיש.

הגרי גם התייחס לשאלת ההשתתפות הפוטנציאלית של זירות נוספות בלחימה כגון סוריה, עירק ותימן. לדבריו, צה"ל מוכן להתרחבות במידת הצורך.