סגן-ניצב יורי מזובובסקי, כיום מפקד משטרת אשקלון, עצר שלא כדין עיתונאי שאיים שיתלונן עליו במחלקה לחקירות שוטרים ומסר בבית המשפט עדות חסרת אמינות ויושר. כך קובע (22.8.24) נשיא בית משפט השלום בבאר שבע, עמית יריב, אשר חייב את המשטרה לפצות ב-20,000 שקל את יאסר עוקבי.
מדובר בהפגנות סוערות של בדואים בינואר 2022 נגד נטיעות של הקרן הקיימת בנגב (איתמר בן-גביר נכח בחלק מהנטיעות - א.ל). מזובובסקי היה אז מפקד משטרת נתיבות (תפקיד שאותו מילא גם ב-7 באוקטובר ועליו זכה לתשבחות - א.ל). מזובובסקי הורה לעכב ולאחר מכן לעצור את עוקבי, למרות שהלה הזדהה כעיתונאי ויריב קובע - על סמך התיעוד ממצלמות הגוף של השוטרים - שלא הייתה כל עילה לצעדים אלו.
לא היה כל בסיס לטענה כאילו עוקבי סירב להזדהות, אומר יריב, ואילו בהמשך מזובובסקי לא נתן לו הזדמנות להציג תעודה מזהה לפני שעיכב אותו. "יש להצר על כך שגרסתו של קצין המשטרה [מזובובסקי] אינה עולה בקנה אחד עם התיעוד האובייקטיבי ממצלמות הגוף שלו עצמו - ויש להצר עוד יותר על כך שהנתבעת עמדה על טענותיה, אף שהראיות שהגישה היא עצמה אינן תומכות בטענותיה.
"טענת הנתבעת כאילו עילת העיכוב הייתה איומים לא זו בלבד שהיא תמוהה, אלא שהיא אף מעוררת חשש, כי הנתבעת - והקצינים מטעמה - אינם יודעים להבחין בין התראה על שימוש חוקי בזכות ובין איומים שהם עבירה פלילית. אין מחלוקת, כי התובע ציין לפני קצין המשטרה, כי בדעתו להתלונן על התנהלותו של הקצין - בין לפני מח"ש ובין לפני דוברות המשטרה". מזובובסקי אף הכניס בכוח את עוקבי לניידת, למרות שלא היה כל צורך בכך.
קריאת כיוון למשטרת ישראל
צילום: שוטרים עוצרים בדואי בהפגנות בינואר 2022 [צילום: פלאש 90]עוד קובע יריב, כי הטלפון הנייד של עוקבי נלקח ממנו שלא כדין; עיכובו נמשך מעבר לשלוש השעות המותרות בחוק; בתחנת המשטרה נערך עליו חיפוש שלא כדין; ומעצרו היה בלתי חוקי. יריב קובע, כי למשטרה לא עומדת הגנה כלשהי והיא חייבת לפצות את עוקבי. הוא ממשיך בביקורת על מזובובסקי:
"אין מנוס מן הקביעה, כי קצין המשטרה היה מודע היטב לכך שאין כל עילה לעכב את התובע, ודאי לא להביאו לתחנת המשטרה, וכי עיכוב זה נעשה כסנקציה על התרעתו של התובע בדבר כוונתו להתלונן על הפעלת כוח בלתי מוצדק מצד הקצין... מדובר בהחלטה רשלנית אשר חרגה מסטנדרט המיומנות והזהירות המצופה משוטר סביר, ודאי קצין משטרה בכיר, בנסיבות בהן התרחש האירוע. בנסיבות המקרה, היה מקום לצפות מהנתבעת לנהוג בריסון רב יותר על-מנת שלא לפגוע בזכויות היסוד של התובע לחרות ולחופש הביטוי". ההתנהגות הרשלנית נמשכה כאמור גם בתחנה, מציין יריב.
בנמקו את הפיצוי הגבוה-יחסית בו זיכה את עוקבי, אומר יריב: "אני ער לכך, כי הסכומים שנפסקו בגין מעצר שווא, ודאי בגין עיכוב שווא, הם נמוכים משמעותית מן הסכום שפסקתי בהליך זה. אלא שאני סבור שפסיקת הפיצוי במקרה זה, יותר מכפי שהיא באה לפצות את הנפגע עצמו, מיועדת לשמש 'קריאת כיוון' למשטרת ישראל, ולחייבה לבחון מחדש את התנהלותה, את נהליה, ואת האופן שבו היא מפעילה את סמכויותיה על-פי דין.
"במילים אחרות, תכליתו של הפיצוי שנפסק היא לשוב ולהבהיר, כי במדינה דמוקרטית עיכוב או מעצר אינם, ואסור שיהיו, אמצעי ענישה או הרתעה: עיכוב או מעצר הם אמצעים קשים, שיש לעשות בהם שימוש רק כאשר אין דרך אחרת, פוגענית פחות, להשיג את אותן תכליות.
"היקף הפיצוי משקף גם את מורת רוחו של בית המשפט מהתנהלותה של המשטרה בהליך דנן - כאשר הציגה גרסה עובדתית שאינה עולה בקנה אחד עם הראיות המצויות בידיה היא; כאשר המשיכה בהעלאת טענות שיש בהן כדי להטיל דופי בתובע, אף שהיה ברור כי אין בידיה כל ראיות לתמוך בהן טענות אלה, והחמור מכל - כאשר קצין משטרה בכיר, סגן-ניצב המשמש כיום כמפקד תחנה, הציג גרסה שנסתרה בראיות אובייקטיביות, שחלקן הוגשו בידי הנתבעת עצמה".
הקצינים אינם מבינים מהו "עיכוב"
צילום: יריב. מורת רוח מהתנהלות המשטרה בתיקיריב מדגיש: "עיון בחומר הראיות שהוצג במסגרת הליך זה, גם החומר שהציגה הנתבעת עצמה, מלמד כי תכליתה של סמכות העיכוב אינה נהירה לחלק מן השוטרים, ולמרבה הצער גם לא לחלק מקציני המשטרה: הסמכות לעכב אדם, ודאי הסמכות לעצור אדם ללא צו שופט, אינה מיועדת לצורכי הרתעה, לצורכי ענישה או לצורכי 'חינוך' של מי שאינו מתנהג כשורה. הסמכות לשלול מאדם את חרותו - גם אם 'רק' בדרך של עיכובו והבאתו לתחנת המשטרה - היא סמכות שיש להתייחס אליה ברצינות המתחייבת ממעמדו החשוב של ערך החרות; אין להשלים עם שימוש בסמכויות העיכוב והמעצר ללא צורך אמיתי".
לבסוף אומר יריב: "התנהלות המשטרה במקרה זה מעוררת אי-נוחות, לשון המעטה. לא זו בלבד שנראה כי סנ"צ מזובובסקי, קצין משטרה בכיר, עשה שימוש שלא כדין בסמכותו כדי להרתיע מי ש'איים' להתלונן נגדו מלעשות כן, אלא שבדרכו לעשות כן, הוא לא היסס לייחס לתובע ביצוע עבירות שלא היו ולא נבראו, ומכל מקום - לא תועדו ולא הובאו ראיות להוכחתן. כאמור - התובע אף לא נחקר על אותן עבירות, ומכאן שקיים חשש שאותן עבירות לא היו אלא אמתלה שנועדה להצדיק עיכוב והבאה לתחנת המשטרה - בין כדי להרתיע את התובע, ובין כדי ליצור 'משקל נגד' לתלונה עתידית, באופן שיפגע במהימנותו של התובע בהליך עתידי.
"המשקל הניכר שמייחסים בתי המשפט וגופי חקירה לגרסאותיהם של שוטרים - ודאי קציני משטרה, ודאי קציני משטרה בכירים - מחייב אותם לעמוד באמת מידה מחמירה של אמינות ושל יושר - ואין לי אלא להצר על כך שסנ"צ מזובובסקי לא עמד באמת מידה זו במקרה שלפנַי". המשטרה חויבה גם בתשלום הוצאות בסך 17,000 שקל. את עוקבי ייצגו עוה"ד חן ויסברג ואמיר בשה, ואת המשטרה - עו"ד פזית פוני-יורמן.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה