עמותת סנאט: המשק שרוי עדיין בחוסר יציבות

"המשק הישראלי שרוי בחוסר יציבות, וטרם ניתן לקבוע באופן חד משמעי כי המשק יצא מהמיתון בטווח הבינוני והארוך" - כך עולה מניתוח כלכלי שערך פרויקט "סנאט".

פרויקט סנאט פועל בחסות ומימון קרן פרידריך אברט הגרמנית, ועוסק בהעברת מידע לח"כים ולמקבלי ההחלטות. הניתוח שנערך בדק את שביעות הרצון מביצועי הממשלה בתחומים הכלכליים-חברתיים לאורך עשור שנים.

על צוות ההיגוי של הפרויקט נמנים ח"כ גלעד ארדן (ליכוד), ח"כ יצחק הרצוג (עבודה) וח"כ אתי לבני (שינוי). המחקר בוצע ע"י הכלכלן ד"ר רובי נתנזון - יו"ר המכון הישראלי למחקר כלכלי וחברתי, והכלכלן צחי מזרחי המשמש עמית מחקר במכון.

לדברי נתנזון ומזרחי, יש להתייחס בזהירות מרובה לנתונים המשקפים התאוששות במצב המשק. לדבריהם, העלאת הריבית הצפויה בארה"ב, הירידה במכירות ברשתות השיווק והתנודתיות הרבה של המדד המשולב למצב המשק - מותירים כר נרחב לדאגה.

לדבריהם, השגשוג בנתוני המשק מובל ע"י הגורמים החזקים בסקטור העסקי, ובראשם ענף ההיי-טק - בעוד ששאר הנתונים על מצב המשק אינם מלמדים על רמת התאוששות כה גבוהה. "בנוסף, יידרש קיצוץ של כ-6 מיליארד שקלים בתקציב 2005 על מנת לשמור על יציבות המחירים", הם מעריכים.

נתנזון ומזרחי ציינו, כי בשנים האחרונות עבר המשק הישראלי תהליך של צמצום בענפים עתירי עבודה, בהם יש למשק חיסרון יחסי, ועבר לייצור בענפים עתירי ידע, בהם יש למשק יתרון יחסי.

"אם יתרחש עתה תהליך צמיחה, יש לצפות כי הוא ימשיך ואף יקצין מגמה זו. ענפים עתירי-ידע אלה ייהנו מפירות הצמיחה במהירות יחסית - בעוד הענפים המסורתיים ייהנו ממנה מאוחר יותר, אם בכלל", הם מעריכים.

נתנזון ומזרחי הוסיפו ואמרו: "ניתן לומר כי הצמיחה לא מהווה ערובה לצמצום הפערים וחמור מכך: היא אפילו לא מהווה ערובה להפחתת האבטלה, לפחות לא לרמות הנמוכות שאפיינו את השנים 94-95. המשמעות של צמיחה בנתונים הללו היא שהפערים החברתיים יגדלו.

"בעוד שהשכבות החזקות ייהנו מהצמיחה בענפים עתירי הידע, השכבות החלשות תמשכנה להיפגע משקיעתם של הענפים המסורתיים. בנוסף לכך, המפוטרים מהענפים המסורתיים לא יוכלו להיקלט במשרות הפנויות במשק עקב אי-התאמה לדרישות התפקיד", הם אומרים.

שני החוקרים שרטטו שני תרחישים למצב המשק. לפי התרחיש האופטימי, הרי בשנה הקרובה אין לצפות להתרחשות דרמטית בשווקים הבינלאומיים. הריבית המוניטרית שירדה עד לכדי 4.1% צפויה להישאר ברמה הנוכחית עד סוף השנה.

"לכן, תהליך העלאת הריבית לא יתרחש ללא חריגה בציפיות האינפלציונית מתחום ה-3.5%. בסופה של השנה תעמוד הריבית האפקטיבית על רמה של כ-3.5%-4% במונחים ריאליים. בנוסף, ניתן לקבוע, כי פערי הריבית לא יגרמו לפיחות של ממש ואף תהיה להם השפעה מעטה בלבד על רמת המחירים", הם אומרים.

התסריט הפסימי לוקח בחשבון את המגמות הצפויות בתחום שוק העבודה. מניתוח תרחיש זה עולה כי קצב הגידול במספר המועסקים במהלך שני הרבעונים בשנת 2004 הוא כ-1.4%.

לפי התחזית, ובהנחה כי המדיניות הפיסקאלית והמוניטרית המרסנת תימשך, שיעור הבלתי המועסקים מכוח העבודה האזרחי עשוי להישאר בין 10.5%-11% בתחילת 2005, שהם כ-300 אלף בלתי מועסקים.

"בהנחה שהממשלה תרצה לשמור על מסגרת הגירעון, ונוכח הקיצוץ הנדרש בסך 5 מיליארד שקלים, כאשר העלאת מיסים ופגיעה בתקציבי התשתיות איננה באה בחשבון - הרי נותר לממשלה רק לשוב ולקצץ בתשלומי ההעברה.

"לפיכך, דרושים צעדי מדיניות נוספים על-מנת לצמצם את הלחצים הנובעים משוק העבודה ועשויים לערער על היציבות בתחום המחירים, שער החליפין וגודל הגירעון בתקציב המדינה", אומרים בסנאט.