בג"ץ: על תנאי הכליאה בשדה תימן לעמוד בהוראות החוק

החזקת הכלואים במתקן "שדה תימן" חייבת לעמוד בדרישות הדין, דהיינו בהתאם לחוק שעבר בכנסת ובהתאם לתקנות שהתקין שר הביטחון. כך קובע עקרונית (18.9.24) ממלא-מקום נשיא בית המשפט העליון, עוזי פוגלמן. פסק הדין אינו כולל הנחיות מעשיות לביצוע, שכן מספר הכלואים צומצם משמעותית במהלך הדיונים ותנאי התשתית במתקן שופרו. העתירה לא עסקה בשאלת ביקור נציגי הצלב האדום במתקן, לגביה מתנהל הליך נפרד.

השר יואב גלנט הכריז ביום השני של המלחמה על המתקן, מצפון-מזרח לבאר שבע, כמתקן כליאה לתושבי רצועת עזה החשודים בפעולות טרור ואיבה, בהתאם לחוק משנת 2002 העוסק בכליאתם של לוחמים בלתי חוקיים. לצד זאת, נקבעו באותה שנה תקנות ליישומו של החוק. העותרים טענו, כי המדינה מפרה באופן שיטתי ומתמשך את תנאי הכליאה שנקבעו בחוק ובתקנות. בין היתר נטען, כי 1,000 הכלואים מוחזקים בצפיפות קשה, בשטח פתוח וללא תאים ומיטות, שידיהם כבולות ועיניהם מכוסות בכל שעות היממה, אסור להם לזוז ולדבר, המזון אינו מספיק, הטיפול הרפואי אינו מספק והם אף נענשים פיזית. לטענת העותרים, 27 מהכלואים מתו במתקן.

המדינה הבהירה בדיונים, כי על-רקע המספר חסר התקדים של כלואים שנעצרו במלחמה ומצוקת הכליאה בבתי הסוהר, הוחזקו במתקן כלואים לפרק זמן ממושך, בניגוד לייעודו המקורי. בהמשך לכך המדינה עדכנה על מספר צעדים שנקטה על-מנת להחזיר את המתקן לייעודו המקורי, כמתקן כליאה לשהייה זמנית קצרת טווח לצרכי חקירה ומיון בלבד: מספרם הוקטן כאשר הועברו 500 מהם (מתוך 700) למתקנים אחרים, ובוצעו פעולות לשיפור התשתיות והתאמתן לתקנות, כולל הקמת מקלחות ושירותים, והוספת מיטות ושולחנות.

בהמשך מסרה המדינה, כי היא משקיעה 44 מיליון שקל בשיפור התשתיות וכי בחודש ספטמבר תושלם הקמתם של שני מתקני כליאה בני 96 מקומות כל אחד. עוד מסרה, כי אין בשדה תימן ענישה פיזית, תנאי ההיגיינה נשמרים, הכלואים מקבלים שלוש ארוחות ביום על-פי תפריט שקבעה תזונאית ומתאפשרת להם שינה בת שבע שעות עם מזרונים ושמיכות.

עוד מסרה המדינה, כי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הורה לשב"ס וצה"ל למצוא פתרון מיידי להעברת הכלואים הוותיקים (14 יום ומעלה) משדה תימן למתקני הכליאה הקבועים. נתניהו גם קבע, כי בנושא הפתרון ארוך הטווח - על השר לביטחון לאומי, איתמר בן-גביר, בתיאום עם משרד האוצר, להביא בדחיפות הצעה כוללת ליצירת אלפי מקומות כליאה חדשים, לרבות לוחות זמנים למימוש ותקציב לביצוע.

שלטון החוק - ההבדל המובהק

צילום: פוגלמן. כל הוראות הדין, לא רק רובן [צילום: לע"מ, הרשות השופטת]

פוגלמן אומר כי במוקד העתירה ניצבת השאלה האם על מדינת ישראל לפעול בהתאם לחוק שחוקקה הכנסת ובהתאם לתקנות שהתקין מכוחו שר הביטחון. כלומר: האם מוטלת על הרשות המבצעת חובה לפעול בהתאם למסגרת החוקית שהתוותה לה הרשות המחוקקת ובהתאם למסגרת החוקית שקבע שר הביטחון. התקנות קובעות מתווה יסודי ומפורט לעניין מהותם וטיבם של תנאי הכליאה במתקן כליאה שהוכרז מכוח החוק. המדינה אמרה שהיא מקיימת את רוב ההוראות; פוגלמן מדגיש, היא חייבת לקיים את כל הוראות הדין שהיא עצמה קבעה.

לדברי פוגלמן, "התקנות, אשר קובעות כללים מפורטים לעניין תנאי הכליאה, הן בגדר דין המחייב את המדינה בעת הפעלתה את המתקן. עמדתה של המדינה, הלכה למעשה, מותירה לה שיקול דעת אלו הוראות בדין חובה עליה לקיים, אלו לא. אולם כידוע, 'פעולת הרשות המינהלית בתוככי דל"ת אמות סמכויותיה היא רכיב מרכזי בשמירה על שלטון החוק'... ברי כי לא ניתן לקבל את הטענה שבאופן עקרוני ניתן להפעיל סמכויות במתקן כליאה באופן שסוטה מהוראותיו של חוק לוחמים בלתי חוקיים והתקנות שהוצאו מכוחו".

פוגלמן מדגיש: "ההגנה על שלטון החוק - גם בימים של מלחמה קשה - היא הביטוי המובהק לשוני בין מדינה דמוקרטית, שנלחמת על נפשה, לבין ארגוני הטרור שמבקשים לכלותה". המדינה אומנם אמרה שייתכן שינוי בתקנות, אך פוגלמן מזכיר שהתקנות הקיימות מחייבות כל עוד לא שונו, וכי שינוי שכזה - על-פי החוק עצמו - יהיה חייב להביא בחשבון את החוק הבינלאומי.

מאחר שהביקורת השיפוטית צופה פני עתיד, ונוכח השינוי המשמעותי בתנאי הכליאה במתקן לאורך הדיון בעתירה, בג"ץ לא נדרש להכריע ביחס לטענות העובדתיות הקשות שהועלו בעתירה. פוגלמן מעיר, כי יש להניח שטענות עובדתיות אלה ידונו בין היתר על-ידי מנגנוני ביקורת אחרים.

השופטת דפנה ברק-ארז מוסיפה: "הדרך היחידה להחזיק כלואים – במתקן 'שדה תימן' כמו גם בכל מתקן כליאה אחר – חייבת להיות הדרך שעליה מורה הדין. חובה זו אינה תלויה ואינה יכולה להיות מושפעת מהרקע להחזקתם של כלואים במתקן. בעמידה על כך מדינת ישראל מחויבת קודם כל לעצמה – כמדינת חוק... העיסוק בדברים קשה ומר בימים אלה של מלחמה, ולא כל שכן כאשר אחינו ואחיותינו נמקים בשבי אכזרי ברצועת עזה. אולם, בניגוד לארגוני הטרור, מדינת ישראל היא מדינת חוק, וגם בזה כוחה".

השופט עופר גרוסקופף הסכים עם פוגלמן. המדינה חויבה בתשלום הוצאות בסך 20,000 שקל. את העותרים - האגודה לזכויות האזרח, רופאים לזכויות אדם, המוקד להגנת הפרט, גישה והוועד נגד עינויים - ייצגו עוה"ד עודד פלר ורוני פלי. את המדינה ייצגו עוה"ד ענר הלמן, רן רוזנברג, יעל מורג יקו-אל ומתן שטיינבוך.