הטלת עיצומי המערב על מתנחלים לרוב אינה מגובה בראיות

פשיעה לאומנית בשטחי יהודה ושומרון הפכה לנושא רגיש ומורכב בזירה הבינלאומית. מדובר בפשעים או פשעים לכאורה שבוצעו על-רקע אידיאולוגי, בעיקר מצד קבוצות מתנחלים, כנגד פלשתינים החיים באזור. התקפות אלו כוללות פעולות אלימות כמו הצתת בתים, השחתת רכוש, תקיפות פיזיות ואיומים.

בשנים האחרונות, מדינות שונות החלו להפעיל עיצומים כלפי מתיישבים החשודים במעורבות במעשי אלימות כלפי פלשתינים, במיוחד לנוכח מה שהגדירו ככישלון רשויות האכיפה בארץ למצות את הדין עם האחראים. מדינות אלו מיישמות צעדים כלכליים ומשפטיים במטרה להגביל את פעילותם של ישראלים החשודים בפשיעה לאומנית. מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שהוכן לבקשת חבר הכנסת עופר כסיף, נותן מבט עומק לתופעה בתקופה שעד סוף חודש יולי 2024.

הממ"מ ביקש גם לבדוק מי הגורם האמון על ההחלטה בדבר הטלת מגבלה מסוימת על אנשים או גופים מסוימים ומה מקורות המידע עליהם מבוססות ההחלטות (קרי, המידע בדבר מעורבות בפעולות אלימות כלפי פלשתינים ביהודה ושומרון). אומנם בחלק מהמקרים הגורמים שנבדקו מציינים את האירועים אשר הביאו להטלת ההגבלות, אולם ברוב המקרים לא נמצא מענה לשאלה בדבר מקורות המידע עליהם הסתמכו; יוצא מכלל זה משרד הפנים הבריטי, שציין באופן כללי כי בנוסף למקורות הגלויים, הוא מסתמך על מקורות מודיעין של גופי האכיפה הבריטים; כמו-כן, באחת ההודעות על הטלת העיצומים ציינה דוברות מחלקת המדינה האמריקנית כי יש צילום המתעד את אחד מהאירועים שבגינו הוטלו עיצומים על אחד האנשים המעורבים בתקרית.

ארצות הברית: צעדים מרחיקי לכת

הראשונה שהחלה לנקוט צעדים כנגד מתנחלים הייתה ארצות הברית, שהחלה כבר בסוף שנת 2023 להפעיל מנגנון עיצומים כנגד אזרחים ישראלים. העיצומים, שמופעלים על בסיס צווים נשיאותיים וחקיקה פדרלית, כוללים הגבלות על-כניסת החשודים לשטחה של ארה"ב והקפאת נכסיהם.

שר החוץ האמריקני, אנתוני בלינקן, הכריז בדצמבר 2023 על מדיניות הגבלת אשרות כניסה (ויזה) עבור ישראלים ופלשתינים החשודים במעורבות בפעולות אלימות בגדה המערבית. בחודשים פברואר, מרס ואפריל 2024, הורחבו העיצומים לכלול גם הגבלות כלכליות משמעותיות. בין השאר, הוקפאו נכסיהם של ארגון להב"ה ושל מספר מאחזים ויושביהם, אשר נחשדו בפעולות אלימות כלפי פלשתינים.

בנוסף לכך, הוצא צו נשיאותי בפברואר 2024, אשר מהווה את הבסיס המשפטי להטלת העיצומים. צו זה מאפשר לנשיא ארה"ב להטיל עיצומים כלכליים ואיסור כניסה לכל אדם או ארגון שנמצא כי הם מעורבים בפעולות המאיימות על השלום והיציבות באזור. הצו כולל הקפאת נכסים בארצות הברית, איסור העברת כספים, סחורות ושירותים, וכן מגבלות נוספות.

בארה"ב, בניגוד לקנדה למשל, נקבע כי עיצומים כלכליים יחולו גם על התקשרויות שנחתמו לפני שהוחלט ופורסם על הטלתם, ולא רק על תשלומים המתחייבים מכוח חוזים בהם התקשרו האנשים הכפופים לעיצומים טרם כניסת הצו לתוקף.

האיחוד האירופי: לחץ מתגבר

האיחוד האירופי הצטרף למהלכי ארצות הברית והחל לנקוט צעדים כלפי מתנחלים קיצוניים גם כן. בדצמבר 2023, הציע הנציג העליון של האיחוד האירופי גיבוש צעדים מגבילים נגד מתנחלים קיצוניים ביהודה ובשומרון, במקביל לעיצומים שהטילה ארה"ב. מועצת האיחוד הסכימה להטיל עיצומים אלו כבר במרס 2024, ובאפריל פורסמה רשימת אנשים וארגונים עליהם הוטלו עיצומים כלכליים והגבלות כניסה לאיחוד.

הבסיס המשפטי להטלת העיצומים מצד האיחוד נשען על משטר עיצומים גלובלי שהותאם בשנת 2020. עיצומים אלו מחייבים את מדינות האיחוד למנוע כניסה לשטחיהן של אנשים החשודים בהפרת זכויות אדם חמורות, ולנקוט צעדים כלכליים שכוללים הקפאת נכסים.

בריטניה: החמרת אמצעים

בריטניה הודיעה בדצמבר 2023 על הטלת איסור כניסה לארבעה מתנחלים קיצוניים, תוך ציון כי מעשיהם סיכנו את שלום הציבור והיציבות בגדה המערבית. בנוסף לכך, בפברואר 2024 הכריז שר החוץ הבריטי על איסור כניסה לארבעה מתנחלים נוספים, כולל הקפאת נכסיהם בבריטניה. ההגבלות שהטילה בריטניה נועדו לשמש כאזהרה ולהפעיל לחץ על ממשלת ישראל לנקוט צעדים חמורים יותר נגד המעורבים בפשיעה לאומנית.

צרפת: תגובה תקיפה

צרפת הכריזה בפברואר 2024 על עיצומים כנגד מספר מתיישבים, כולל איסור כניסה לשטחה. הודעת משרד החוץ הצרפתי הבהירה כי מדובר בצעדים שנועדו להגן על שלום הציבור ולהגיב על פעולות אלימות נגד פלשתינים. צרפת הצטרפה למאמצי האיחוד האירופי בהטלת עיצומים כלכליים על גופים ואנשים החשודים במעורבות בפשיעה לאומנית.

קנדה: עיצומים חדשים

קנדה הצטרפה גם היא למעגל המדינות המפעילות עיצומים כנגד מתנחלים קיצוניים. במאי 2024, הודיעה ממשלת קנדה על הטלת עיצומים על ארבעה מתנחלים, שכללו הקפאת נכסים ואיסור כניסה לשטחה. ההחלטה הקנדית התקבלה ברקע לחץ גובר מצד הארגונים הבינלאומיים לזכויות אדם, וקנדה הבהירה כי היא רואה בפעולות אלימות נגד פלשתינים כפעולות המפרות את השלום והביטחון האזורי.

העיצומים שמטילות מדינות שונות על ישראלים החשודים בפשיעה לאומנית ביהודה ובשומרון נובעים ממה שבעולם מגדירים - כישלון למצות את הדין עם החשודים בתוך ישראל. צעדים אלו משקפים את הלחץ הבינלאומי על ישראל לפעול ביתר שאת נגד גורמים קיצוניים הפועלים באזור זה. ההגבלות הכלכליות והמשפטיות, יחד עם איסור כניסת החשודים למדינות מערביות, נועדו לטענת המדינות לשמש כלי משמעותי ללחץ על ישראל לפעול בצורה נחרצת יותר למניעת האלימות כלפי הפלשתינים.

הטלת עיצומים אלו מדגישה את המעורבות הגוברת של הקהילה הבינלאומית בסכסוך הישראלי-פלשתיני, ואת הציפייה שלחץ מדיני על ממשלת ישראל יגרום לה לפעול אחרת.