בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג הוציא (21.11.24) צווים למעצרם של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר הביטחון לשעבר, יואב גלנט. הצווים הוצאו לבקשת התובע כרים חאן, אשר בחודש מאי ייחס להם פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות. במקביל הוצא צו מעצר נגד מוחמד דף, באותן האשמות.
זוהי הפעם הראשונה בה בית הדין מוציא צווי מעצר נגד בכירים במדינה דמוקרטית. הם הוצאו למרות מערכה דיפלומטית ומשפטית ענפה של ישראל ובעלות בריתה, בראשות ארה"ב, אשר טענו שאין מקום להוצאתם משום שישראל מסוגלת לחקור בעצמה את הטענות, והעלו טענות פרוצדורליות נגד אופן פעילותו של חאן. בית הדין אפשר להגיש לו עשרות הסתייגויות מן הצווים במשך מספר חודשים, אך בסופו של יום דחה אותן. חאן לחץ על בית הדין להזדרז, בטענה שהפעולות המיוחסות לנתניהו וגלנט נמשכות.
צווי המעצר נגד נתניהו וגלנט מייחסים להם פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות החל ב-8.10.23 ועד 20.5.24, היום בו ביקש חאן להוציא את הצווים. הצווים מוגדרים כסודיים, כדי להגן על עדים ולמנוע את שיבוש החקירה, אך בית הדין התיר לפרסם חלק מן הפרטים. בית הדין אומר כי יש "סיבות סבירות להניח" שנתניהו וגלנט נושאים באחריות פלילית לעבירות הבאות: פשע מלחמה בדמות הרעבה כשיטת לחימה, ופשעים נגד האנושות של רצח, רדיפה ומעשים בלתי אנושיים אחרים. עוד אומר בית הדין, כי השניים נושאים באחריות כמפקחים האזרחיים על פשע המלחמה של מתקפות ישירות על אוכלוסייה אזרחית.
לדברי בית הדין, החוק הבינלאומי חל על המלחמה בין ישראל לפלשתין ועל העימות בין ישראל לחמאס, גם משום שישראל היא הכוח הכובש של שטחים אלו. נתניהו וגלנט אחראים לפעולות של גופי הממשלה וצה"ל נגד האוכלוסייה האזרחית בפלשתין, ובמיוחד בעזה. הפשעים לכאורה נגד האנושות הם חלק מהתקפה רחבה ושיטתית נגד האוכלוסייה האזרחית בעזה, אומר בית הדין.
על-פי בית הדין, יש יסוד סביר להניח שנתניהו וגלנט פעלו בכוונה ובידיעה תחילה למנוע מתושבי עזה את הצרכים החיוניים להישרדותם, כולל מזון, מים, תרופות וציוד רפואי, כמו גם דלק וחשמל אשר בהעדרם לא יכולים בתי החולים לפעול. לדבריו, נתניהו וגלנט מנעו את העברת הסיוע, וזאת תוך הפרת החוק ההומניטרי הבינלאומי והימנעות מעשיית כל שביכולתם כדי להבטיח את העברתו.
נדחו טענות ישראל נגד בית הדין
צילום: חאן. ביקש מבית הדין להזדרז [צילום: מרי אלטפר, AP]עוד נטען, כי נתניהו וגלנט גם מנעו את יכולתם של ארגוני הסיוע הבינלאומיים לחלק מזון וצרכים חיוניים אחרים. ההחלטות שאפשרו את הכנסת הסיוע היו מותנות, ולא נועדו לעמוד במחויבויות של ישראל אלא כמענה ללחץ שהפעילה עליה ארה"ב. גם כאשר היה גידול בסיוע, לא היה די בכך כדי לענות על הצרכים. לדברי בית הדין, לא היה צורך צבאי או צידוק אחר על-פי החוק הבינלאומי להטלת מגבלות אלו, וישראל התעלמה מאזהרות מועצת הביטחון, מזכ"ל האו"ם, ממשלות וארגוני סיוע.
על-פי בית הדין, מעשיהם של נתניהו וגלנט גרמו להעדר הצרכים החיוניים, ובכך נוצרו תנאי חיים שיובילו להרס חלק מהאוכלוסייה האזרחית בעזה – ואכן אזרחים, כולל ילדים, מתו ברעב ומחלות. בית הדין לא מצא שיש די ראיות לפשע של השמדה, אלא לפשע של רצח.
עוד אומר בית הדין, כי בשל מניעת ציוד רפואי ותרופות, נתניהו וגלנט אחראים גם לגרימת סבל כבד בדמות מעשים בלתי אנושיים כלפי הזקוקים לטיפול. רופאים נאלצים לנתח פצועים, כולל ילדים, ללא הרדמה ולטפל בחולים באמצעים חסרים ובלתי בטוחים, מה שגרם להם סבל וכאבים עזים. מדובר בפשע נגד האנושות, אומר בית הדין.
לדברי בית הדין, מעשיהם של נתניהו וגלנט מנעו מחלק ניכר מתושבי עזה זכויות יסוד לחיים ובריאות, והם כוונו כלפיהם על בסיס פוליטי ולאומי – מה שמהווה פשע של רדיפה. לבסוף אומר בית הדין, כי נתניהו וגלנט נושאים באחריות לשני מקרים של פשעים שביצעו חיילים בשטח, ואינו מוסר פרטים במה מדובר.
בית הדין הוציא את הצווים לאחר שדחה שתי בקשות שהגישה ישראל ב-26.9.24, ולפיהן אין לו סמכות לדון בנעשה במדינת פלשתין בכלל ולגבי אזרחי ישראל בפרט, וכי עליו להודיע על כוונתו לחקור את הנעשה בעזה. ישראל ביקשה לעכב את ההליכים הנוכחיים.
בנוגע לבקשה הראשונה אומר בית הדין, כי אין הוא זקוק להסכמתה של ישראל, שכן יש לו סמכות על שטח פלשתין כפי שנקבע בעבר. ישראל אינה רשאית לכפור בסמכותו של בית הדין לפני הוצאת צווי מעצר, ולכן מדובר בבקשה מוקדמת; ישראל תוכל לשוב ולהגיש אותה לאחר הוצאת הצווים.
לגבי הבקשה השנייה אומר בית הדין, כי כבר ב-2021 הודיעה התביעה על תחילתה של חקירה לגבי המתרחש בשטחים. באותה עת, למרות פניית התביעה, נמנעה ישראל מלהגיש בקשה כלשהי בנוגע לחקירה זו. לדברי בית הדין, המצב לא השתנה מאז ולכן לא היה עליו להתריע מראש בפני ישראל על החקירה הנוכחית. לכן, גם אין מקום להשהות את הוצאת צווי המעצר.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה