יאסר ערפאת עומד להכריז: מלחמת שחרור פלשתינית

יאסר ערפאת עומד להכריז על מלחמת השחרור פלשתינית.

כדאי לשים לעובדה, כי בין המבקרים את ערפאת היושב במצור, והם אינם רבים, נפקד מקומם של נציגים ערבים.

שליטי מדינות ערב, בייחוד נשיא מצרים, עבדאללה מלך ירדן, שליטי המפרץ, הסעודים, כל אלה נמנעים להיפגש או אפילו לדבר בטלפון עם האיש היושב במצור ברמאללה.

בכל העולם הערבי עדיין מהדדים דבריו מהשבוע שעבר של עמר מוסא, מזכיר הליגה הערבית, גדול תומכיו של ערפאת והאינתיפאדה בזמן שכיהן כשר החוץ המצרי, כי ערפאת דחק את עצמו ואת העם הפלשתיני לשולי המאורעות ההיסטוריים ועליו להבין כי "הבעיה הפלשתינית אינה מעניינת יותר איש בעולם הערבי".

אריאל שרון הטיל מצור פיזי על ערפאת, השליטים הערבים שמו עליו מצור פוליטי, והאמריקנים שחושבים כי ערפאת יתרכך, מנסים להביא לשבירתו ולהכניסו לתלם של מדיניותם במזרח התיכון, ואם הוא לא יסכים? אם הוא לא יסכים, הם ולא שרון, יהפכו אותו ללא רלוונטי.

אבל ערפאת זה ערפאת, ועולם לא ישתנה, האמריקנים, הערבים והישראלים לא יצליחו אף פעם להזיז אותו מהאינתיפאדה ומהטרור.

"גם לסבלנות יש קץ" הוא מרבה לומר בפומבי, וטוען באוזני הפורום הקרוב, כי הוא מכין את הנאום החשוב ביותר אותו יישא בעשרים השנים האחרונות.

בנאום זה, אומר ערפאת למקורביו, אותו הוא מתכונן לשאת ברגע מתאים לאחר צאתו של זיני את האזור, הוא יכריז כי הוא כבר ניסה עם הישראלים את הכל, קמפ-דיוויד, טאבה, פריס, קהיר, שארם-א-שייח, טנט, מיטשל, זיני, הפסקות אש, ולשווא, כל מאמציו להשיג שלום נכשלו. ולכן סבלנותו פקעה והוא מכריז עתה על התחלת מלחמת השחרור של העם הפלשתיני, וחושב כי הכרזת המלחמה תלהיב מחדש את ההמונים הפלשתינים ואת הרחובות בארצות הערב ותחזיר את התמיכה בו.

הספינה "קארין A" שנתפסה אמש מלמדת על המציאות החדשה: הפלשתינים רוצים לעבור מטרור, למלחמה באמצעות נשק של צבא. כל טנק וכל ישוב יהווה מטרה, סוג הנשק והכמות, וכמו כן המקור המממן מאירים את דרכו של ערפאת. אבל במקום לסלק טרוריסט כזה אנחנו נפגשים איתו, כן לשיחות תיאום עם אותם לא רלוונטיים שמשחקים לידיים של ערפאת, ואין להם שום שליטה על הנעשה בשטח או על ערפאת עצמו, אולי, הם ירוויחו מישראל עוד קצת זמן בהפסקת אש, להתחמשות ולתפיסת עמדות לקראת המלחמה.

מקורות צבאיים אומרים, כי מבחינת ישראל הטיעון כי הנשק על האוניה היה מיועד לחיזבאללה, כפי שטענו האמריקנים הינה בעלת עוצמה מדינית וצבאית, הרבה יותר גדולה מאשר הטיעון הישראלי המקורי כי הנשק היה מיועד לרשות הפלשתינית.

אם המודיעין האמריקני יבסס את ההשערה כי הנשק היה מיועד לחיזבאללה, הרי שבפעם הראשונה תהייה בידי האמריקנים הוכחה חותכת לכך, כי יאסר ערפאת החליט להעמיד את עצמו ואת הרשות הפלשתינית לשירותם של כוחות אל-קאעידה וחיזבאללה הנלחמים בארצות הברית העומדת בראש המלחמה העולמית בטרור.

מאחר ואוניית הנשק נקנתה על-ידי אנשיו של יאסר ערפאת בכספי הרשות הפלשתינית, רב החובל שלה, הנמצא עתה בחקירה, הוא סגן אלוף במודיעין הימי הפלשתיני, עומר אקאווי, ושלושת אנשי הצוות הבכירים שלה גם הם אנשי המודיעין הימי הפלשתיני, ועצם העובדה כי ליד צוות פלשתיני זה היה על הסיפון איש קשר בכיר של חיזבאללה, הרי אפילו אם הנשק לא היה מיועד לרצועת עזה, הרי ברור כי המסקנה היחידה העולה מכך היא כי שירותי המודיעין הפלשתינית ואמצעיה הכספיים הינם של הרשות.

אנשי אל-קאעידה באירן, פעלו מדרום טהרן - שם העמיסו את הספינה והמעקב של ארה"ב אחרי חוליה זו, היא שהביאה לגילוי ולתפיסה של אוניית הנשק הפלשתינית קארין A. למעשה, החלק הגדול של המבצע הינו שיתוף אמריקני באמצעות לווינים, מטוסים וצוללות שנמצאות בים הפרסי, ומנסות לבלום בריחת טרוריסטים מאפגניסן דרך איראן, והם שסיפקו לישראל את המידע החיוני שהביא למבצע, אך הם לא נתלו חלק פעיל במבצע עצמו, ממה שידוע.

במסגרת שיתוף פעולה בין ערפאת לבין החיזבאללה, הובאו לרצועת עזה ולגדה המערבית גם כן באמצעות הברחות מהים. מדריכים צבאיים של חיזבאללה אשר אימנו את שירותי המודיעין הפלשתינים ואת חוליות המתאבדים, בייצור וירי מרמות, בייצור וירי טילים מסוגים שונים כולל טילי קטיושה, ובייצור והפעלת חומרי נפץ בעלי עוצמה מיוחדת.

ארצות הברית העדיפה עד עכשיו להתעלם מהעובדות האלה בשטח, מאחר ואם היא היתה מכירה בהן היא היתה צריכה להכריז על יאסר ערפאת כראש ארגון טרור ועל הרשות הפלשתינית כעל ארגון טרור, דבר שאינה רוצה להכריז עד לאחר התקיפה בעירק.