הגרעון התקציבי ממשיך לטפס: 8.3% תוצר באוגוסט

הגרעון התקציבי ממשיך לעלות והגיע בחודש אוגוסט ל-8.3% תוצר, לעומת 8.1% בחודש יולי - מוסר (9.9.24) החשב הכללי במשרד האוצר, יהלי רוטנברג. יעד הגרעון שקבעה הממשלה לשנה כולה הוא 6.6% - שיעור גבוה בהרבה מן המקובל במדינות המפותחות, הנובע ברובו אך לא כולו ממלחמת חרבות ברזל.

הגרעון בחודש אוגוסט לבדו הסתכם ב-12.1 מיליארד שקל, זינוק של 112% לעומת אשתקד. ב-12 החודשים האחרונים הסתכם הגרעון ב-161.4 מיליארד שקל - כמעט רבע מכל תקציב המדינה. מאז תחילת השנה עומד הגרעון על 84 מיליארד שקל, לעומת עודף של 300 מיליון שקל בשמונת החודשים הראשונים של 2023.

הכנסות הממשלה עלו מאז תחילת השנה ב-45 והסתכמו ב-315.2 מיליארד שקל; הוצאות הממשלה זינקו ב-32% והגיעו ל-339.2 מיליארד שקל. הוצאות משרדי הממשלה עלו ב-35.6% מתחילת השנה, כאשר הוצאות המשרדים הביטחוניים זינקו ב-116%, והוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-16% (עלייה של 14% בהוצאות המשרדים החברתיים ושל 7% בהוצאות המשרדים המינהליים). הוצאות הממשלה שאינן קשורות למלחמה עלו ב-8% מתחילת השנה.

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ, טוען שהגרעון יירד בחודשים הבאים ויגיע בסוף השנה לסביבות היעד שבבסיס התקציב; כך גם אומרת התחזית הרשמית של אגף החשב הכללי. אולם, ספק רב אם כך יקרה, במיוחד לנוכח הימנעותם של הממשלה וסמוטריץ' מקיצוץ בתקציב 2024 ומהעלאת מיסים. אם תפרוץ מלחמה מול חיזבאללה, הגרעון אף יהיה גבוה עוד יותר ועלול להגיע לשיעור דו-ספרתי.

המשך העלייה בגרעון עלול להוביל את חברות דירוג האשראי להוריד שוב את הדירוג של ישראל, כפי שכבר עשו מאז פרוץ המלחמה, שכן מדובר בנטל העלול להקשות עליה לפרוע את חובותיה. חברת מודי'ס, שהייתה הראשונה מבין השלוש להוריד את הדירוג, שוקלת לעשות זאת שוב בשבועות הקרובים. מדובר במה שעלול להיות מעגל קסמים המזין את עצמו: הורדת הדירוג מייקרת את גיוס האשראי, מה שמגדיל את הוצאות הממשלה, מה שמגדיל את הגרעון, מה שמצדיק הורדה נוספת.