הפרקליטות: הקריאה "בדם ואש נפדה את פלשתין" – תלויית הקשר

ועדת החוקה קיימה (יום א', 8.9.24) דיון מעקב נוסף על מדיניות החקירה וההעמדה לדין בעבירות הסתה לטרור, נוכח מצב החירום. את הדיון פתח יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן, שאמר: "ביקשתי נתונים על משך הזמן שלוקח למחוז ירושלים לקבל תשובה מרגע הבקשה והאם פרקי הזמן לאישור פתיחה בחקירה, סבירים. מהנתונים המסווגים ניתן לראות שיש הרבה מקרים של יום עד יומיים ויש גם מאות מקרים בהם לוקח למעלה משבועיים לאשר פתיחה בחקירה ויש גם מקרים של 40 או 50 יום ולעיתים למעלה מחודשיים.

"הרציונל שלא לפתוח חקירה בלי אישור פרקליטות נועד למנוע אפקט מצנן לחופש הביטוי, ואני לא מקבל זאת בהקשר להסתה לטרור, שאינה עומדת בקנה אחד עם חופש ביטוי. בגלל החשש, קבע המחוקק שהגשת כתב אישום בהסתה לטרור דורשת אישור היועמ"ש. האם צריך את המעצור הזה גם בשלב הטרום פתיחה בחקירה? אין שום מקרה בו טרום פתיחה בחקירה צריך לקחת חודשיים. היה דיבור על מענה מהיר של דקות ואישורים אוטומטיים ובנתונים יש 698 מקרים, עם 70 מקרים בהם מדובר על שעות ודקות אך יש יותר מקרים בהם זה לקח חודשיים שלושה או יותר, שזה פרק זמן שלא צריך להיות.

"ביחס לפערים בין מחוז ירושלים שהוא המחוז העיקרי, לבין המטה, נבקש לדעת האם הפערים הצטמצמו. בזמן שמתפרסם שבפרקליטות סוברים שיש לחקור מי שאומר שיש למחוק את עזה, ברוך השם לא נפתחה החקירה הזו, אך לפי הפרסומים עמדת פרקליט המדינה היא שצריך היה, ואולי המשטרה בכלל היא זו שמרסנת את הפרקליטות ולא להפך. אני מתווכח כאן עם הפרקליטות על אמירות עם הרבה יותר בסיס הסתברותי שמשהו יקרה מהן, ואני תמה איפה עומדת ההגנה על חופש הביטוי ואיפה אתם מעבירים את הקו".

עו"ד שלומי אברמזון, ראש תחום ביטחון בפרקליטות המדינה: "אנחנו לא מכירים את הטבלה ולא נוכל להתייחס אליה. הגיוני שנקבל מסמך כזה לפני דיון בוועדה. מסגור הדיון צריך להיות גם במה שכן נעשה ונעשו הרבה מאוד דברים. אושרו 626 פתיחות בחקירות הוגשו 189 כתבי אישום, רוב התיקים תיקי מעצר, מקבלים מאסרים בפועל תלוי במספר הפרסומים והחומרה. נעשו הרבה מאוד פעולות בתחום ההסתה לטרור מאז חרבות ברזל. יש פה תשומות מערכת ובדיקות מקדימות, יש הרבה מאוד שיקולים בפתיחה בחקירה ובהעמדה לדין. המשטרה היא גוף שיש לו תשומות והוא שמחליט אם להיכנס לחקירה או לא, גם כשיש אישור, זה לא אוטומטי. המשטרה אומרת לנו מתי התיק דחוף, ולא חושב שהיה מקרה בו נאמר שמקרה דחוף ולא טיפלנו באופן דחוף".

ח"כ יואב סגלוביץ': "המהלך של ציר ישיר בין המשרד לביטחון לאומי למחוז ירושלים זו תקלה היסטרית המעידה על מה שקורה במשטרה. שוברים את הציר הפיקודי. יש אגף חקירות ומודיעין שאמון על הנתונים ולא עובדים ישירות מול המשרד. זו שערורייה ותהליך בלתי תקין שאסור לוועדה לעבור עליו לסדר היום". לאחר דבריו הבהירה נציגת המשטרה כי הנתונים הועברו באופן מסודר דרך לשכת מפכ"ל המשטרה.

היו"ר רוטמן: "כשפונים למשטרה, היא אומרת שהפרקליטות לא אישרה. שוטר שרואה אירוע של הסתה לטרור לא צריך לחכות כ"כ הרבה. יש עליה בפתיחה בחקירות, כשהמצב לפני 7 באוקטובר לא היה טוב, מבחינת מספר התיקים ועל מה מגישים או לא, והשאלה אם השיפור מספק. יש אלמנטים של חסמים ויש אלמנטים מהותיים, כמו למשל על קריאות 'בדם ואש נפדה את פלשתין', אם זו הסתה לרצח או לא. בנושאים אלו התגלו פערים שהטרידו אותנו. יש עשרות מקרים בהם במצב מלחמה לקח חודשים לאשר פתיחה בחקירה. משהו רקוב, זו מציאות בלתי נסבלת. אתם עושים הרבה דברים טובים, ולא יכול להיות שתיק חקירה ימתין 3 חודשים בזמן מלחמה על הסתה לטרור. המנגנון לא עובד ויש לבדוק איך פותרים את זה יחד".

סנ"צ רותי האוסליך, רמ"ד חקירות במשטרה: "נבחן את המסמך של מחוז ירושלים בדגש על העיכובים. יש מדרג של דחיפות. דינו של תיק מעצר הוא לא כמו שגרה ומפה העיכובים. אם זה תיק מעצר האישורים מתקבלים בתוך דקות או שעות והזמינות של החטיבה והפרקליטות היא 24/7, אני זמינה וגם הפרקליטות בכל פעם שהייתי צריכה. יש פעמים שהדברים נעצרים אצלי ואני מחזירה להשלמות למחוז. המספרים אינם חזות הכל. יש לפעמים שהפרסומים ישנים גם מ-2016, אז כל מקרה לגופו. אם הפרסומים חדשים הם יקבלו תעדוף בהתאם. מי שמסמן את הדחיפות הוא המחוז עצמו. אם הוא מגדיר דחיפות מידית זה מטופל בדחיפות. לעניין שיקולי החקירה יש תיקים שקיבלו אישור ולא נחקרים בגלל שיקולים של המחוז, זה לא לפתחי. מתוך 796 פניות של מחוז ירושלים, ב-659 הסתיים הטיפול באישור או גניזה (סגירה), 57 נשלחו להשלמות מחוז, יש כאלו הממתינים אצלי ויש כאלו הממתינים בפרקליטות".

רוטמן: "אם ניקח את שלושת החודשים הראשונים של המלחמה, ברוב המקרים חיכו שבועיים. אם בזמן שהרחובות בוערים לוקח שבועיים לחקור, וכשהלחץ ירד, זה לקח אף יותר, יש לבחון בפיילוט, שלא יידרש אישור הפרקליטות לפתיחה בחקירת הסתה לטרור אלא רק בשלב הגשת כתב האישום".

ח"כ לימור סון הר מלך: "הרגולציה העודפת הזו לא עובדת וזה מה שאנחנו מבקשים לשנות בחקיקה, שלא נראה ארועי הסתה לטרור שלא מטופלים. האם קריאה 'נפדה את פלשתין בדם ואש' נחשבת הסתה חמורה?"

סנ"צ האוסליך: "ביוני הועבר ליו"ר הוועדה מסמך על הזמנים, ושם יש את הנתונים הבאים: מתוך 169 בקשות מעצר 94% טופלו בין שעה ל-48 שעות. 6% עד שבוע. הזמנים מהירים. אלו תיקי מעצר. המחוז מגדיר את הדחיפות ואת החומרה ואני פועלת לפי ההגדרה של המחוז".

עו"ד אברמזון: "המקרה בו לא תאושר פתיחה בחקירה, הוא כשיש חוסר ביסוד התוכני. ביחס ל'דם ואש נפדה את פלשתין' אושרו פתיחות חקירה תלוי הקשר. יש יסוד תכני ויסוד הסתברותי. אם יש הפגנה רגועה מאוד, עם מיעוט משתתפים, ייתכן שזה לא יצדיק פתיחה בחקירה, אין חסינות ביחס לביטוי הזה, הוא תלוי הקשר. היה תיק סופר חמור באום אל פאחם, של עו"ד ופעיל ציבור שקראו קריאות חמורות בראש הפגנה וזה הגיע לביהמ"ש עליון. אמר העו"ד שאומרים את זה בכל הפגנה אבל כשאומרים את זה במלחמה יש לכך משמעות. יש משמעות לנסיבות וזו מצוות המחוקק שהבדיקה תיעשה".

שי גליק, מנכ"ל 'בצלמו': "סטודנטים באוניברסיטת תל אביב הפגינו וצעקו 'בדם ואש נפדה' והממ"ז עצמו ביקש לחקור. בתוך שעה-שעתיים התקבלה החלטה שלא לחקור והוגשו עררים גם על-ידי המשטרה. כמעט חודשיים חלפו - וטרם ניתנה החלטה בערר. מעולם לא הוגש כתב אישום על מי שאמר אמירות כאלו, אלו הסתות קבועות והמשטרה לא עוצרת כי היא יודעת שיש הנחיה של הפרקליטות. אם אפגין עם שלט 'ברוח ודם נפדה את הפרקליטות', לא יעצרו אותי? צריך הנחיה ברורה שזו הסתה לרצח".

ח"כ מיכל וולדיגר: "כשאני שומעת את הביטוי הזה, מה הוא אומר בעברית פשוטה? זה לא משנה מול איזה קהל".

עו"ד אברמזון: "יש הרבה אמירות שחוצות את הרף התוכני שנאמרות ברשתות ועדיין יש קושי לבסס את היסוד ההסתברותי. בהסתכלות על המכלול השאלה אם זה מצדיק פתיחה בחקירה. היו מקרים שנפתחו והיו שלא. אני לא מסנגר על הביטוי כלגיטימי, אבל יש הבדל בין אם נאמר בעת זריקות אבנים בהר-הבית, כשצריך להוכיח יסוד הסתברותי ואם זה נאמר בהפגנה שקטה כשלא היו עוד אמירות".

היו"ר רוטמן: "העובדה שהפרקליטות עוסקת בכלל בשאלת ההסתברות זה דבר בעייתי, כי מי שחי את ההסתברות הוא השטח, ולפרקליטות אין ערך מוסף בכך. ברגע שהטקסט בעייתי זה כבר לא צריך להיות בידיים שלכם".

עו"ד יסכה בינה, ראש התנועה למשילות ולדמוקרטיה: "חוק סדר הדין הפלילי קובע במפורש שהסמכות לפתיחה בחקירה היא בידי החוקר. כמה פלפולים בגלל הנחיה שסותרת חוק מפורש? זה בלתי נתפס. יש איזונים שהמחוקק קבע. אדם שייכנס לחקירת שווא יוכל להתלונן".

רוטמן: "מי שאמורה לשמור על החוק, גלי בהרב מיארה, עוברת על החוק וממשיכה לצפצף על בקשותי ועל הוועדה כשהיא לא מתייצבת בוועדה בעניין הבקשה לחוות דעת כתובה על הנחיית פרקליט המדינה שניתנה בניגוד לחוק, וכל עוד היא ממשיכה בכך - אני קורא לממשלה לפטר אותה. כמו-כן, לאור הצפצוף המתמשך של הייעוץ המשפטי לממשלה, בכוונתי לקדם עוד לפני ראש השנה את הצעת החוק של ח"כ סון הר מלך לביטול הנחיה 14.12.

"מישהו אישר פתיחה בחקירה נגד ח"כ פוגל, כי הוא התבטא בעדינות לעומת מקרים שבהם לוקח חודשיים לומר שלא פותחים בחקירה ואם אתם חוששים מאפקט מצנן, הייתי מצפה שתהיו אקסטרה-זהירים שלא ליצור אפקט מצנן על חופש ביטוי של ח"כים, כשלוקח 14 חודשים לסגור את התיק נגדו. משהו במערכת שלכם לא עובד. זה עוד מקרה ועוד מקרה, פרקליט מדינה שחושב שיש לפתוח בחקירה נגד איל גולן, קטי שטרית והשר בן-גביר, ואת ח"כ פוגל חוקרים ולוקח 14 חודשים לסגור, זה אומר שלא באמת אכפת לכם מחופש ביטוי אלא אכפת לכם מאפקט מצנן מסוג מאוד מסוים. יש להבין איפה ליקוי המאורות הזה יושב. אני יודע שאתה קם בבוקר כדי להילחם, אבל הקונספציה של מערכת המשפט בנוגע ללוחמה בטרור כשלה ב-7.10 לא פחות מהקונספציה הצבאית והמדינית, המחשבה שאפשר לתת לביטויים מסוימים לעבור מתחת לרדאר, בגלל שהם נאמרים בכל הפגנה, זה מה שמייצר את האירוע הבא, את מכוניות התופת ליד הבית שלי, זה אותו ראש נחש, אותה תפיסה ג'יהדיסטית ששומעים באום אל פאחם, בהר-הבית, באוניברסיטאות. הדרישה ההסתברותית מתממשת כל יום, והתממשה היום. הפייסבוק חוצה את הגבול גם לירדן.

"אם אתה מדבר על כוח אדם ותקציבים, האם להב צריך לעסוק בחקירה ותיוק חומרים של הנוח'בות או להיות מגיוס למאבק בהסתה לטרור? זה פי אלף חשוב כי זה מה שיעצור את הנוח'בה הבא ולא תיוק מאיזו זווית בדיוק חדר פלוני אלמוני לבארי, ואתם ישנים. מטרת הישיבות הללו היא להעיר אתכם. כשאתם מציינים מספר כזה של חקירות וכתבי אישום, במחוז ירושלים בלבד המספרים היו צריכים להיות 20,000 כי כל יום בהר-הבית יש יותר מזה, אבל יש תירוץ שמעבירים ולא מאשרים ואיש לא לוקח אחריות. אם הייתם לוקחים אחריות לא היה צריך את הישיבות האלו.

"בדיון בוועדת הכנסת על גירוש מחבלים, שאלתי בכמה מקרים הגשתם בקשה לפי המנגנון שחוקק ב-2008 לשלילת אזרחות ממחבל והתשובה הייתה 5 פעמים שמתוכן הבשילה החלטה אחת. בבריטניה בתקופה יותר קצרה שללו אזרחות מ-50 אנשים. כולנו היינו בליקוי מאורות בהבנת הבעיה וחומרתה, אבל קרה 7.10 וממשיך לקרות, כל הכבוד שאנחנו על 189 כתבי אישום אבל זה עדיין שום דבר. אתם עדיין חושבים שיש להשאיר את דרישת ההסתברות".

עו"ד אברמזון: "המאבק בהסתה לטרור הוא בדמנו. אנחנו קמים עם זה בבוקר והולכים עם זה לישון, לא רק עם עבירות ההסתה אלא בכלל עבירות ביטחוניות. זה מאוד חשוב למערכת אכיפת החוק. הדברים שנאמרים לא מתכתבים עם התשומות. החלום שלנו הוא שכל המסיתים יועמדו לדין אך המערכת לא יכולה לעמוד בכך. אנחנו מגישים עשרות כתבי אישום ויש העמדות לדין".

רוטמן: "אם יהיה פיילוט במסגרתו המשטרה תעבוד כהבנתה אולי נגלה שטעינו בהנחה שלנו אך אם לא, נבדוק זאת לאחר חקיקה. אני לא רוצה תקדים של ביטול הנחית פרקליט המדינה בחוק, ישיבות הפיקוח הללו נועדו להציל את כולנו מהכישלון הנוכחי אבל אם זה לא יקרה ניאלץ לחוקק".