מיארה לבג"ץ: להקפיא את מינוי נציב שירות המדינה

היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, תומכת (6.9.24) בהוצאת צו ביניים שימנע את מינוי נציב שירות המדינה בידי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לבדו. זאת, עד להכרעת בג"ץ בשלוש העתירות שהוגשו נגד ההחלטה שקיבלה הממשלה בחודש שעבר. מיארה גם תומכת, בהעדר פתרון עדיף, בהארכת כהונתו של הנציב הנוכחי, דניאל הרשקוביץ, בשלושה חודשים (כפי שצפויה הממשלה לקבוע בשבוע הבא) בשל המחלוקת המשפטית.

על-פי החלטת הממשלה, נתניהו יבחר לבדו את הנציב ויביא את מועמדותו לאישור הוועדה למינויים בכירים. מיארה טוענת שיש לבחור את המועמד באמצעות ועדת איתור (שתהיה לה השפעה על מינוי רוב חבריה). הנציב עומד בראש שירות המדינה המונה 80,000 עובדים ויש לו השפעה רבה על המינויים והליכי המשמעת, כולל של הבכירים ביותר בשירות.

לדעת מיארה, ההחלטה "לוקה בפגמים יסודיים ומשתלבים משני סוגים". הראשון הוא בתחום המינהלי: הממשלה ביטלה החלטות קודמות שלה, כולל זו משנת 1999 ולפיה מינוי הנציב מצריך התאמה וכישורים ולא רק בחינה של טוהר המידות (שרק אותה מבצעת הוועדה למינויים בכירים). השני הוא "פגמים מהותיים, שיש בהם כדי להוביל לפוליטיזציה רחבה של השירות הציבורי, בלא הצדקה עניינית כלשהי".

מיארה מסבירה, כי "נציב שירות המדינה הוא שביכולתו לנווט ולעצב את פני שירות המדינה במשך שש שנות כהונתו. בכובעו כשומר האופי הממלכתי, המקצועי והא-פוליטי של שירות המדינה, מופקד הנציב על בלימת מינויים פוליטיים שאינם מקצועיים ומתאימים לתפקיד, הגנה על עצמאות בעלי תפקידים בכירים ומניעת פיטוריהם עקב מילוי תפקידם. קשה להפריז בחשיבות כובעו של הנציב כשומר סף בהקשרים רגישים אלה, ובחשיבותו בהבטחת איכותו של השירות הציבורי בישראל".

המטרה: להגדיל את השליטה הפוליטית

לדברי מיארה, לאורך עשרות שנים חיזקו ממשלות ישראל את עצמאותם של העובדים הבכירים ושומרי הסף, ואילו ההחלטה הנוכחית "מסמלת מגמה הפוכה שלה אנו עדים בשנים האחרונות, של ניסיונות לכרסום באופיו המקצועי, הממלכתי והא-פוליטי של שירות המדינה, במטרה להסיר מגבלות חוקיות מעל עבודת הממשלה והשרים ולהגדיל את 'מוטת השליטה' הפוליטית על שירות המדינה. מגמה הפוכה זו באה לידי ביטוי במהלכים שונים בתחום המינויים הבכירים".

האתגרים הגדלים שבפני השירות הציבורי מחייבים ש"הליך מינוי הנציב יהלום את התפקיד ואת תכליותיו, על-מנת להבטיח בחירת נציב שיהא מקצועי ומנוסה, ובעל 'עמוד שדרה' מול הדרג הפוליטי, בין היתר גם בשים לב לאתגרי המערכת. נציב עצמאי וא-פוליטי שמכיר בתפקידו כשומר סף מהמעלה הראשונה יוכל להוביל קדימה את השירות הציבורי בכל אתגריו, לשם השמירה על אופיו של השירות הציבורי כערובה מרכזית לשלטון החוק ולמינהל התקין במדינת ישראל".

החלטת הממשלה, טוענת מיארה, "קבעה הליך מינוי שאינו מבטיח דבר מאלה. למעשה, ההפך הוא הנכון: ההחלטה מרדדת את דרך המינוי שנקבעה בעבר בהחלטות ממשלה שונות ביחס לתפקיד, בכך שהיא מייצרת הליך מינימלי שכולל רק בחינה של טוהר מידותיו של המועמד שנבחר ישירות על-ידי ראש הממשלה, וזאת על-ידי ועדה שהוסמכה לכך, שאת רוב חבריה בוחרת הממשלה". לא ייקבעו תנאי כשירות, הללו לא ייבדקו בצורה חיצונית ולא תהיה בחינה שוויונית, תחרותית ושקופה של מועמדים שונים.

מיארה מסכמת: "ההליך שנקבע, יאפשר לדרג הפוליטי למנות לתפקיד המשמעותי של נציב שירות המדינה כל מועמד שהוא, כל עוד הוא עומד אך בדרישת טוהר המידות, בלא דרישה לעמידה בתנאי סף וכשירות כלשהם, ואף בלא דרישה של מקצועיות והתאמה לתפקיד". התגובה הוגשה באמצעות עוה"ד שוש שמואלי ונועם נורקין.

פוקס: מיארה סותרת את הפסיקה

מזכיר הממשלה, יוסי פוקס, אומר בתגובה, כי עמדתה של מיארה סותרת את זו של הממשלה [המיוצגת בנפרד - א.ל] ופסק דין של בג"ץ מלפני 13 שנים, לפיו "אין לומר כי מה שסביר עבור מינוי רמטכ"ל או מפכ"ל, אינו סביר עבור מינוי נציב שירות המדינה". לדברי פוקס,
נציב שירות המדינה מעולם לא מונה בדרך של ועדת איתור, כעמדתה של מיארה, אך מונה פעמים רבות ללא כל ועדה; החלטת הממשלה מקיימת את הפסיקה.