המחיר הסביבתי של הצמיחה: עלייה חדה בזיהום מכלי שיט

פליטות גזי חממה בישראל פחתו במפל"ס לשנת 2023 ב-4% והגיעו ל-78 מיליון טונות שווה ערך פחמן דו-חמצני; 42% מהפליטה מגיעה מתחנות כוח, 25% מתחבורה, 12% מתעשיה, ו-10% ממטמנות פסולת. עיקר ההפחתות היו בייצור חשמל - 1.8 מיליון טונות (הפחתה בפחם ועלייה במתחדשות) וגזי קירור 1.2 מיליון טונות (בהשפעת תחילת יישום תיקון קיגאלי).
במצאי הארצי של הפליטות לאוויר חלו בשנת 2023 הפחתות של 0.5% עד 22% כמעט בכל המזהמים בהשוואה לשנת 2022. בשל עידכונים בשיטות החישוב נרשם גידול (15%) במצאי חומרים מסרטנים (חישוב חדש של פליטות משריפת פסולת חקלאית צמחית, כעת שריפות פסולת גורמות ל-76% מפליטות חומרים מסרטנים). כמו-כן בשל הוספת חישוב פליטות מלולים התרחש גידול (16%) במצאי חומרים אורגניים נדיפים (NMVOC). כעת ענף גידול בעלי חיים גורם ל-27% מפליטות חומרים אלו.
גם במפל"ס חלו הפחתות ברוב המזהמים בשנת 2023. בשל עידכוני הנחיות חישוב פליטת ביו-גז ממטמנות פסולת מעורבת ודרישת דיגום ודיווח פליטות פורמלדהיד מביו-גנרטורים במט"שים ובמטמנות חלה עלייה של 78% בכמות הפליטה לאוויר של חומרים מסרטנים המדווחת למפל"ס. ללא העידכונים הייתה נרשמת עלייה של 3% בפליטות.

כמדי שנה, מפרסם המשרד להגנת הסביבה את הדוח על מצאי הפליטות לאוויר בישראל (מפל"ס), המספק מידע חיוני על מקורות הפליטה העיקריים, כמויות המזהמים, והשפעתם על איכות האוויר ועל בריאות הציבור. הדוח לשנת 2023 חושף שינויים מגמתיים במגוון תחומים ומאיר אתגרים והצלחות של המערכת הסביבתית בארץ.

העלויות החיצוניות של הפליטות לאוויר בישראל לשנת 2023 מסתכמות ב-38 מיליארד שקל, מתוכן 13 מיליארד שקל מפליטות תחבורה, 10 מיליארד שקל מייצור חשמל, 6 מיליארד שקל מתעשיה ו-5 מיליארד שקל מפסולת (שריפה פתוחה ומתאן ממטמנות). כ-16 מיליארד שקל מכלל העלות נגרמת מגזי חממה.

למלחמת חרבות ברזל הייתה השפעה על זיהום האוויר. בעשרת חודשי המלחמה הראשונים נשרפו בגליל ובגולן 146 קמ"ר של צמחייה. שטח זה גדול פי 5 מהשטח הנשרף בתקופה המקבילה ב-10 השנים הקודמות (30 קמ"ר בממוצע). בחבל תקומה נשרפו 8 קמ"ר, שטח כפול מהשטח הממוצע שנשרף בתקופה המקבילה ב-8 השנים הקודמות. כמות הצמחייה שנשרפה בעשרת חודשי המלחמה מוערכת ב-145,000 טונות חומר יבש. הפליטות לאוויר משריפות אלה מהוות 44% מהפליטה הארצית השנתית של פחמן חד-חמצני, 13% מהפליטה של PM2.5, 12% מהפליטה של PM10, 7% מהפליטה של NMVOC, 1% מהפליטות של אמוניה, תחמוצות חנקן ושל תחמוצות גופרית.

* באזורי קווי העימות בדרום ובצפון מצויים כ-40 מדווחי מפל"ס. רובם דיווחו למפל"ס לגבי שנת 2023. בעקבות מלחמת חרבות ברזל, 9 מדווחי מפל"ס לא הגישו דיווחים בשל מיקומם באזורי העימות בדרום או בצפון - מפעל כימייה בקריית שמונה ו-8 לולים.

** בתחנת הכוח אורות רבין בחדרה נרשמו עליות של 24% בפליטה לאוויר חלקיקי PM10 וכלל חומר חלקיקי עדין מרחף ביחס לשנת 2022 שנגרמו לדברי המפעל משינויים בתנאי התפעול עקב המלחמה וקריסת העגורן בתחנת הכוח רוטנברג.

בתחנת הכוח רוטנברג נפלטו כתוצאה מתקלה 728 טונות של תחמוצות חנקן, לפי הסברי המפעל בשל השפעות המלחמה. למרות פליטה זו, נרשמה בשנת 2023 הפחתה של 2% בפליטה של תחמוצות חנקן בתחנת הכוח.

בבית הזיקוק אשדוד התרחשה עלייה של 72% בפליטה לאוויר של תחמוצות גופרית (290 טונות בשנת 2023) - לפי הסבר המפעל, העלייה נבעה בחלקה בעקבות אילוצים מהמלחמה. פליטה זו עדיין נמוכה מפליטות תחמוצות גופרית של המפעל בשנים 2012 עד 2020.

בשני מתקני פסולת התרחשו שריפות בשל המלחמה - מטמנת אבליים נַאסֶר מיחזור חברה ישראלית לטיפול באשפה בע"מ, ותחנת מעבר דניאלי בסביבה בע"מ באתר דשנים בקריית אתא. דניאלי בסביבה לא דיווחה למפל"ס לגבי 2023 ובשל כך תישקל אכיפה.

להלן הנתונים המרכזיים והמגמות העולים מהדוח:

ירידה משמעותית בפליטות תחמוצות גופרית

[צילום: ענת חרמוני/פלאש 90] (ענת חרמוני/פלאש 90)

* אחד הממצאים הבולטים בדוח מפל"ס 2023 הוא הירידה המשמעותית של כ-86% בפליטות תחמוצות גופרית לאוויר בשנים 2023-2012. בשנת 2023 לבדה, חלה ירידה נוספת של כ-7% בהשוואה לשנה הקודמת. הצלחה זו נובעת בעיקר מצמצום השימוש בפחם ביחידות 4-1 בתחנת הכוח "אורות רבין" ומהפחתת פליטות בתחנת הכוח "רוטנברג". למעשה, תחנות הכוח הפחמיות אחראיות לנתח הגדול ביותר של פליטות תחמוצות גופרית, ולכן הפחתות אלו משמעותיות במיוחד.

** תחמוצות גופרית הן מזהם עיקרי שמקורו בשריפת דלקים מאובנים (פוסילי) כמו פחם ונפט, ולכן המאמץ להפחית את השימוש בדלקים אלו במסגרת המעבר לאנרגיות מתחדשות תרם משמעותית להפחתת הפליטות.

התמודדות עם פליטת מתאן: אתגרי המטמנות

לעומת זאת, תחום המטמנות הציב אתגר משמעותי בשנת 2023. לפי הדוח, חלה עלייה חדה של 175% בפליטות מתאן ממטמנות בהשוואה לשנים קודמות. המתאן הוא גז חממה רב-עוצמה, והשפעתו על שינויי האקלים רבה במיוחד. העלייה נובעת בעיקר משינוי בשיטת החישוב אשר התבססה על מדידות בפועל ולא על הערכות כלליות, כפי שהיה נהוג בעבר.

על-פי הדוח, שיעורי שאיבת הביוגז בפועל נעים בין 2% ל-28% בלבד, כאשר בממוצע משוקלל הם מגיעים לכ-20% בלבד. נתונים אלו מדגישים את הצורך בשיפור תהליכי איסוף הגזים מהמטמנות, לשם צמצום פליטות המתאן בשנים הקרובות.

העלייה בפליטות תחמוצות חנקן מכלי שיט בנמלים

המפל"ס לשנת 2023 חושף מגמה מדאיגה נוספת: עלייה בפליטת תחמוצות חנקן מכלי שיט בנמלים. תחמוצות חנקן הן תרכובות מזיקות שנפלטות בעיקר מכלי רכב ומפעלים, אך בשנת 2023 נרשמה עלייה בפליטות אלו מכלי שיט בעקבות עלייה בפעילות הנמלים ועלייה במספר פקידות כלי השיט בנמלים, שגדלה בכ-45% בהשוואה לשנת 2018, ככל הנראה בשל הפעלת הנמלים החדשים באשדוד ובחיפה.

הנתונים מצביעים על כך שפליטת תחמוצות החנקן אינה עקבית, והיא תלויה במגוון גורמים, כגון סוג כלי השיט ושנת ייצורו. עם זאת, עידכוני התקנים להפחתת אחוז הגופרית בדלק כלי השיט אמורים לתרום להפחתת הפליטות בעתיד הקרוב.

כמות הפליטה של תחמוצות גופרית במצאי 2023 פחתה ב-22% בהשוואה למצאי 2022 בשל צמצום השימוש בפחם לייצור חשמל ויישום תקנות הנמלים (זיהום אוויר מכלי שיט), התשפ"ב-2022 שנכנסו לתוקף ב-23.2.23 המחייבות אוניות להשתמש בדלק דל-גופרית 0.1% כאשר האונייה בתוך נמל. השפעת תקינה זו הוטמעה לראשונה במצאי של שנת 2023 והביאה להפחתה של כ-90% ביחס למצאי שנת 2022.

הפחתה במזהמים אורגניים נדיפים: תרומה משמעותית משריפת פסולת

על-פי הדוח, חלה ירידה של 4% בכמות המזהמים האורגניים הנדיפים ללא מתאן (NMVOC) בשנת 2023 בהשוואה לשנת 2022. ירידה זו נובעת בין היתר מהפחתת פליטות בתעשיה ומהפחתת שריפות עץ לחימום ביתי. עם זאת, תחום השריפות הלא חוקיות של פסולת עירונית ממשיך להוות מקור דומיננטי לפליטות מזהמים אלו, ותרם כ-9% מכלל הפליטות בתחום זה בשנת 2023.

השפעת מגמת המעבר לאנרגיות מתחדשות

מגמת המעבר לאנרגיות מתחדשות השפיעה באופן משמעותי על תחום ייצור החשמל, ובמיוחד על הפחתת השימוש בפחם - הגורם המרכזי לפליטות מזהמים. מעבר זה מציב אתגרים רבים, אך גם הזדמנויות רבות להפחתת פליטות ולהפחתת התלות בדלקים מאובנים.

הדוח מתייחס להשפעת התפתחויות בתחום האנרגיה המתחדשת על פליטות מזהמים, ומדגיש את החשיבות של המשך ההשקעה והפיתוח בתחום זה, על-מנת להבטיח שיפור מתמשך באיכות האוויר והסביבה.

נשימה עמוקה במבט לעתיד

[צילום: יוסי זמיר/פלאש 90] (יוסי זמיר/פלאש 90)

דוח מפל"ס 2023 מספק תמונה מורכבת של מצב הפליטות לאוויר. מצד אחד, נרשמה הצלחה משמעותית בצמצום פליטות תחמוצות גופרית, לצד הפחתה כללית במזהמים אורגניים נדיפים ובתחמוצות חנקן. מצד שני, תחום המטמנות מציב אתגר משמעותי בשל העלייה החדה בפליטות המתאן.

המשרד להגנת הסביבה מציב לעצמו יעדים שאפתניים להמשך הפחתת הפליטות ושיפור איכות האוויר, אך לשם כך, מדגישים במשרד, יידרשו מאמצים נוספים והתגייסות של כל הגורמים הרלוונטיים. ההצלחה תלויה ביכולת להמשיך ולקדם את המעבר לאנרגיות מתחדשות, לצד פיתוח טכנולוגיות חדשות לשיפור תהליכי איסוף וניהול פליטות מזהמים.

הדרך לשיפור איכות האוויר בישראל אינה פשוטה, אך עם המשך ההשקעה וההתמקדות בנושאים הקריטיים, ניתן לצפות לשיפור משמעותי בשנים הקרובות.

מתקן ה-RTO החדש באשדוד [צילום: גרשון שוורץ] (גרשון שוורץ)