לוין מציע פשרה במינויים לעליון; פוגלמן דוחה אותה

שר המשפטים, יריב לוין, מציע למנות את השופט יוסף אלרון לנשיא בית המשפט העליון למשך 11 חודשים ולאחר מכן להסכים למינויו לנשיא של מי שייבחר בידי יתר שופטי בית המשפט העליון. מדובר בחלק מהצעת פשרה שהעביר לוין (26.8.24) לממלא-מקום נשיא בית המשפט העליון, עוזי פוגלמן - אשר דחה אותה ואף מתח ביקורת על התנהלותו של לוין.

לוין מציע, כי מינויו של אלרון ומינויו של הנשיא הבא ייעשו כבר כעת, באותה ישיבה של הוועדה לבחירת שופטים. על-פי ההצעה, אלרון יכהן מפרישתו של פוגלמן באוקטובר הקרוב ועד לפרישתו שלו בספטמבר 2025. אם תתקבל ההצעה, קרוב לוודאי ששופטי העליון יתמכו במינויו של יצחק עמית - שאמור היה להתמנות לנשיא כבר באוקטובר שעבר, עם פרישתה של אסתר חיות, על-פי עקרון הסניוריטי.

זהותו של נשיא העליון חשובה במיוחד לנוכח האפשרות שהממשלה תחליט על הקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי מלחמת חרבות ברזל. על-פי החוק, את חברי הוועדה ממנה נשיא בית המשפט העליון. בנימין נתניהו חושש מאוד, כי אם המינוי ייעשה בידי פוגלמן או עמית - בראש הוועדה תעמוד חיות. אלרון נתפס כמועמד נוח יותר לממשלה, משום שנחשב לשופט שמרן; השרה איילת שקד נאבקה על מינויו אל מול התנגדות הנשיאה המנוחה מרים נאור.

עוד מציע לוין מנגנון לבחירת שלושה שופטים לבית המשפט העליון (במקומן של חיות וענת ברון שפרשו אשתקד ובמקומו של פוגלמן הפורש כאמור בעוד חודשיים). לוין מציע, ששופטי העליון ורוב נבחרי הציבור בוועדה (דהיינו נציגי הקואליציה) יציעו שני מועמדים, ומביניהם ייבחר מי שיזכה לתמיכה רוב השופטים או רוב הנבחרים (בהתאמה). דהיינו: שופט אחד ייבחר מבין מועמדי הממשלה, ואחד - מבין מועמדי השופטים. השופט השלישי ייבחר מבין שופטי המחוזי כיום, בהסכמה בין כל חברי הוועדה.

משמעות הצעתו של לוין היא, שייבחר רק אחד מבין שני המועמדים אותם הציע עד כה - ד"ר אביעד בקשי וד"ר רפי ביטון, שהיו מהוגי הרפורמה המשפטית. זאת, מכיוון שהוא יוכל להציע אותם ושופטי העליון יוכלו רק לבחור בין שניהם. במקביל, כאמור, יציעו שופטי העליון שני מועמדים ובפועל הממשלה היא שתבחר ביניהם. השופט השלישי אמור להתמנות בהסכמה רחבה, אם כי לא ברור האם יש סיכוי להגיע להסכמה שכזאת. משמעות ההצעה שהוא ייבחר מבין שופטי המחוזי, היא ויתור של לוין על הרעיון למנות את נשיא בית משפט השלום בירושלים, שמואל הרבסט.

לוין פרסם את הצעתו במסגרת עידכון שמסר לבית המשפט העליון, הדן בעתירות המבקשות לחייב אותו לכנס את הוועדה ולבחור נשיא ושופטים לבית המשפט העליון. עד כה סירב לוין לעשות זאת, בנימוק ששעת המלחמה מחייבת הסכמה רחבה - וכזאת לא ניתן היה להשיג בשל המחלוקות העמוקות בינו לבין שופטי העליון. יצוין, כי מינוי נשיא בית המשפט העליון מצריך רוב רגיל בוועדה (חמישה מבין תשעת חבריה), ויש רוב כזה למינויו של עמית מאז פרישתה של חיות - אך לוין מסרב להעלות להצבעה את המינוי. כיוון שכך, מכהן פוגלמן כממלא-מקום הנשיא מזה עשרה חודשים.

בדיון בעתירות בחודש שעבר הבהיר בא-כוחו של לוין, ציון אמיר, כי לוין יסכים לכך שעמית יהיה הנשיא בפועל לאחר פרישתו של פוגלמן אם לא תושג הסכמה אחרת. עם זאת, מדובר יהיה במצב חסר תקדים שאין לו מענה מלא בחוק, ולא ברור מה יהיו סמכויותיו של עמית במקרה כזה.

פוגלמן: לכנס את הוועדה

צילום: תשובה תקיפה של פוגלמן [צילום: חיים גולדברג, פלאש 90]

פוגלמן כתב בתשובה ללוין, כי הופתע הן מעיתוי מכתבו - היום האחרון לחמשת השבועות שהקציב בג"ץ לנסות להגיע להסכמות - והן מתוכנו. "התנהלותך מזה מספר חודשים, שבמסגרתה אתה מונע הפעלת סמכויות שונות שנדרשות לצורך פעילותה התקינה של הרשות השופטת... מקשה באופן שיטתי על עבודתה ועל השירות שניתן לציבור בישראל". פוגלמן מציין, כי מאז תחילת יוני מסרב לוין לקיים פגישות עבודה שוטפות איתו, מה שמונע מינוי יושבי ראש לוועדות סטטוטוריות, מינוי שופטים בכירים, מינוי שופטים בפועל לבתי המשפט המחוזיים ועוד.

עוד אומר פוגלמן, כי לוין מונע בחירת שופטים לבית המשפט המחוזי בירושלים [בשל מחלוקת על השופטת ג'ויה סקפה-שפירא - א.ל] ומינוי שופט לבית הדין הארצי לעבודה, כמו גם את מינוי שופטי העליון. "דווקא בימים קשים ומאתגרים אלה למדינה ולאזרחיה –
ההתנהלות האמורה פוגעת בתפקודה התקין של מערכת המשפט, בשירות שניתן לאזרחי המדינה ובהפרדת הרשויות", הוא מאשים.

פוגלמן דוחה את הצעתו של לוין בנוגע למינוי נשיא העליון: "שיטת הסניוריטי נועדה להגן על העצמאות השיפוטית ולמנוע פוליטיזציה של שופטי בית המשפט העליון ונשיאיו. שיטה זו הוכיחה את עצמה מקום המדינה, וידוע לך כי עמדתנו היא שאין הצדקה לסטות ממנה.
זו גם עמדתם של רוב חברי הוועדה לבחירת שופטים. במובן זה, הצגת הצעה המבוססת על ביטול שיטת הסניוריטי אינה מייצגת כל התקדמות. מעבר לכך, גם בנפרד מהאמור, ההצעה למנות בו-זמנית שני שופטים לתפקיד נשיא בית המשפט העליון שיכהנו זה לאחר זה, מעוררת קשיים משפטיים ניכרים".

עוד דוחה פוגלמן את הצעתו של לוין לגבי מינוי שופטי העליון: הצעה זו "מעוררת אף היא קשיים חוקיים ניכרים. אסתפק בכך שאומר כי הגם שהיא נחזית כהצעה שוויונית, ההצעה פוגעת למעשה בשוויון שבין חברי הוועדה ומייתרת את קולם של חלק מחבריה [נציגי לשכת עורכי הדין וח"כ קארין אלהרר - א.ל]". הוא מסיים באומרו: "אני שב ועומד על כך שהוועדה לבחירת שופטים תכונס בהקדם, כמתחייב מהוראות הדין".