מינס: אני עומדת בתנאים לממלא-מקום יו"ר הרשות השנייה

ד"ר אודליה מינס אומרת כי היא עומדת בתנאי הכשירות לתפקיד ממלא-מקום יו"ר הרשות השנייה לרדיו וטלוויזיה, וכי אין להחיל עליה את תנאי הכשירות המופיעים בחוק החברות הממשלתיות. מינס הגישה לבג"ץ (21.8.24) לעתירת התנועה לאיכות השלטון נגד המינוי, אותו אישרה הממשלה בהמלצת שר התקשורת, שלמה קרעי.

לדברי מינס, חוק הרשות השנייה קובע, כי במקרה שלא מונה יו"ר לרשות - ימנה שר התקשורת ממלא-מקום מבין חברי המועצה, לתקופה שעד שלושה חודשים. התנאי היחיד הנדרש הוא שממלא המקום יהיה מבין חברי המועצה, ואין הוא נדרש לעמוד בתנאי הכשירות שבחוק החברות הממשלתיות - היא טוענת.

החלת תנאי חוק החברות (חוק כללי) על הרשות השנייה (לה יש חוק ספציפי), היא טעות משפטית מובהקת, ממשיכה מינס. הדבר ברור לא רק מלשונו של החוק, אלא גם מהצורך להבטיח את רציפותה התפקודית של הרשות. הדרישות בחוק החברות חלות על מינוי קבוע לטווח ארוך, בעוד חוק הרשות מדבר על מינוי זמני שמטרתו למנוע את שיתוקה. זאת, משום שבהעדר יו"ר לא ניתן לקיים את ישיבות המועצה, לנהל את ענייניה ולהעניק הרשאות והיתרים. מינס מוסיפה, כי בהיותה חברת המועצה הוותיקה ביותר - מינויה הגיוני ומתבקש.

מינס גם מזכירה, כי בשנת 2017 אישרה הממשלה - על דעת היועץ המשפטי דאז, אביחי מנדלבליט - את מינויו של עבד שפיק לממלא-מקום יו"ר הרשות, למרות שגם הוא לא עמד בתנאי הכשירות למינוי קבוע, שכן מדובר היה במינוי זמני. היועצת הנוכחית, גלי מיארה, רשאית לשנות עמדה זו - אך השינוי אומר דרשני ועמדתה מוטלת בספק, טוענת מינס. התגובה הוגשה באמצעות עוה"ד יעקב בן-שמש ואפי מיכאלי.

הרשות השנייה אומרת בתגובתה המקדמית, כי היא אינה צד למינוי ולכן לא אמרה להיות צד לעתירה. לצורך השלמת התמונה, היא מוסיפה, יש להדגיש את החשיבות של שמירה על רציפות פעילותה, שכן היו"ר הוא היחיד היכול לזמן ישיבות מועצה לשם קבלת החלטות - ולכן חיוני למנות ממלא-מקום ליו"ר. התגובה הוגשה באמצעות עוה"ד אסף הדני, עופר קורלנדר ואלעד כץ.