''
נקודה
תל אביב
שמיים בהירים
30°
ירושלים 27°
חיפה 29°
באר שבע 30°
אילת 34°
מדורים
שימושי PLUS

אחרי הקורונה: תקציב הבריאות נכנס לחדר ניתוח

ההוצאה הלאומית לבריאות בישראל בשנת 2023 הסתכמה ב-136.3 מיליארד ש"ח, המהווים 7.2% מהתמ"ג * ירידה של 0.9% במחירים קבועים לעומת השנה הקודמת נרשמה, כאשר המימון הציבורי מהווה 4.6% מהתמ"ג

עידן יוסף
ט"ז אב התשפ"ד
חזרה למגמות שלפני המגפה
חזרה למגמות שלפני המגפה

ההוצאה הלאומית לבריאות בישראל לשנת 2023 הסתכמה ב-136.3 מיליארד ש"ח במחירים שוטפים, המהווים 7.2% מהתמ"ג. עם זאת, הנתונים שפרסמה הלשכה המרכזת לסטטסטקה מצביעים על ירידה של 0.9% בהוצאה במחירים קבועים בהשוואה לשנת 2022, כאשר ההוצאה לנפש ירדה ב-3.0%. תוצאות אלה משקפות מגמה של התמתנות בהוצאות הבריאות בישראל, כאשר לאחר שנות הקורונה החלה חזרה למגמות ההוצאות המוכרות טרם המגפה.

פילוח המימון: הציבורי מול הפרטי

בבחינת מקורות המימון של ההוצאה הלאומית לבריאות, בולטת העובדה כי 40.6% מהמימון הגיע מתקציב המדינה, ו-23.2% נוספים מומנו באמצעות גביית מס בריאות. כלומר, שיעור המימון הציבורי הכולל לשנת 2023 עמד על 4.6% מהתמ"ג, ירידה קלה לעומת שנת 2022 בה עמד שיעור זה על 4.7%.

מן הצד השני, 34.8% מההוצאה מומנה ממקורות פרטיים. בתוך זה, 21.3% מההוצאה מומנה באמצעות תשלומים ישירים של משקי הבית עבור תרופות ושירותים רפואיים. השאר, 13.5%, מומן באמצעות ביטוחים פרטיים, תרומות פרטיות ותרומתם של בתי חולים פרטיים ומלכ"רים פרטיים.

התפלגות השירותים הרפואיים


כשמעמיקים בפילוח סוגי השירותים שסופקו, מתברר כי קופות החולים היוו את הגורם המרכזי בהספקת שירותי הבריאות, כאשר הן סיפקו 33.5% מההוצאה הלאומית לבריאות. לעומת זאת, יצרני השוק (בתי חולים כלליים, רופאים פרטיים, רופאי שיניים, ומרפאות פרטיות) סיפקו 56.1% מההוצאה. יתרת השירותים סופקו על-ידי מוסדות ממשלתיים ומלכ"רים ציבוריים, כאשר חלקם במימון ירד לשפל של 6% מההוצאה הלאומית לבריאות, לאחר שנים בהן היה גבוה משמעותית.

השוואה בינלאומית


ההשוואה הבינלאומית מציבה את ישראל במקום מעניין מבחינת ההוצאה לבריאות. עם 7% מהתמ"ג המוקדש לבריאות, ישראל דומה לאירלנד (6.6%), אך רחוקה ממדינות כמו גרמניה (11.8%) וקנדה (11.2%). ההוצאה השוטפת לנפש בארץ, במונחי שווי כוח הקנייה, עמדה על 3,803 דולר בשנת 2023, נמוכה מהממוצע במדינות ה-OECD.

בכל הנוגע למימון הציבורי, המצב בישראל לא רע: 64% מהמימון הכולל מגיע ממקורות ציבוריים, שיעור גבוה יחסית לעומת צ'ילה (58%) ופורטוגל (62%), אך נמוך יותר מאשר ליטא (67%) או קנדה (70%).

הירידה בהוצאה הלאומית לבריאות בשנת 2023 מהווה אינדיקציה לשינוי מגמות בתקופה שאחרי הקורונה. אם כי עדיין מדובר בהוצאה משמעותית, נראה כי המימון הציבורי מהווה עדיין חלק מרכזי בהוצאות הבריאות, אך שיעור המימון הפרטי ממשיך להוות מרכיב חשוב. ההשוואה הבינלאומית מציבה את ישראל במקום טוב, אם כי ישנם תחומים בהם ניתן לשפר את ההוצאה ואת המימון הציבורי.

OECD

תגובות

רגע, שקט פה מדי

דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה