בג"ץ: הרבנים הראשיים לישראל ייבחרו עד 30 בספטמבר

שני הרבנים הראשיים לישראל ייבחרו לא יאוחר מ-30.9.24 - קובעים (8.8.24) שופטי בית המשפט העליון יעל וילנר, עופר גרוסקופף ואלכס שטיין. הם גם קובעים, כי הרבנות הראשית לא תוכל לעכב את הבחירה באמצעות סירובה למנות נשים בין עשרת נציגיה לגוף הבוחר, המונה 150 איש.

המועמדים המצטיירים נכון להיום הם: לרב הראשי הספרדי - הרב דוד יוסף (אחיו של הרב יצחק יוסף ובנו של הרב עובדיה יוסף, שניהם רבנים ראשיים לשעבר) והרב שמואל אליהו (הרב הראשי לצפת ובנו של הרב הראשי לשעבר, הרב מרדכי אליהו); לרב הראשי האשכנזי - הרב משה חיים לאו (אחיו של הרב דוד לאו ובנו של הרב ישראל מאיר לאו, שניהם רבנים ראשיים לשעבר), הרב אליעזר איגרא (דיין בבית הדין הרבני הגדול), הרב מאיר כהנא (דיין באשדוד ומי שהיה מועמד הציונות הדתית), הרב מיכה הלוי (הרב הראשי לפתח תקוה) והרב קלמן בר (הרב הראשי לנתניה).

הרב יצחק יוסף והרב דוד לאו נכנסו ביולי 2023 לתקופת כהונה את עשר שנים, אך בפועל כיהנו עד 1.7.24 - תחילה בשל מחלוקת בצמרת ש"ס על המועמד לרב הראשי הספרדי (ובנימוק רשמי של התקרבות הבחירות המוניציפליות) ולאחר מכן בשל המלחמה (אשר דחתה בחירות אלו; לרשויות המקומיות יש נציגות ניכרת בגוף הבוחר). על-פי החוק, מחליפיהם אמורים היו להיבחר עד 2.6.24 - אך בפועל לא נבחרו עד היום.

העיכוב בבחירת הרבנים נבע בעיקרו מחילוקי דעות פוליטיים ואישיים, במיוחד לגבי המועמדים האפשריים. סיבה נוספת הייתה סירובם של ממלאי-מקום הרבנים הראשיים, הרב אליעזר וייס והרב שלמה שפירא, למנות נשים בין נציגי הרבנות הראשית - כפי שהורה בג"ץ לשקול בעתירה קודמת. המדינה ביקשה וקיבלה מבג"ץ קרוב ל-25 דחיות במתן תשובותיה, בשל ההתדיינויות הפוליטיות ובשל הקושי למצוא ממלאי-מקום לרבנים הראשיים ולאחר מכן סירובם למנות נשים לגוף הבוחר.

בחירה בין שתי רעות

לדברי בג"ץ, החוק מאפשר בחירת רבנים גם אם מניין חברי הגוף הבוחר הוא 80 בלבד, ונראה שמטרת הוראה זו היא למנוע את סיכול הבחירות על-ידי הימנעות ממינוי חברים בגוף הבוחר. השופטים מדגישים, כי חשוב שהרבנים וייס ושפירא ימנו את נציגי הרבנות - "נציגים אשר אינם ממונים באופן אוטומטי על בסיס תפקיד, ותק או גיל. סמכות זו טומנת בחובה כוח מיוחד וחשוב, אשר נדמה שנועד לאפשר שיתוף של גורמים נוספים, מחוץ למערכת הקיימת, בבחירת
הרבנים הראשיים וחברי מועצת הרבנות הראשית, ובכך להביא לגיוון המערכת ולטיובה".

עוד קובעים השופטים, כי על התפקיד יוכל להתמודד כל מועמד שטרם מלאו לו 70 ביום הבחירות המקורי - 2.6.24. בכך הם קיבלו את עתירתו של הרב איגרא, שיום הולדתו הלועזי הוא מחר. "אין לאפשר מצב שבו הפרת הוראות החוק – בדרך של אי-קיום הבחירות במועדן הקבוע בדין – תביא לפגיעה בזכות ההתמודדות של מי שעמד בתנאי הגיל במועד שקבע המחוקק", הם מסבירים.

המדינה חויבה בתשלום הוצאות בסך 50,000 שקל. העתירות הוגשו בידי מרכז רקמן באוניברסיטת בר-אילן, הקליניקות המשפטיות במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט, הרב חיים שיין ואגודת עתים. את העותרים ייצגו עוה"ד ורד בר, שי זילברברג, אביעד הכהן, יאיר מבורך-שאג ואלה סקעת; את הרב איגרא ייצגו עוה"ד דב אברמוביץ' ואופק ברוך; ואת המדינה - עוה"ד יונתן נד"ב ויונתן סיטון.