שופט בית המשפט העליון, יחיאל כשר, דחה (7.8.24) את העתירה נגד מינויו של תת-אלוף שלומי בינדר לראש אמ"ן במקומו של אלוף אהרון חליוה, שהתפטר בשל אחריותו למחדל המודיעיני של 7 באוקטובר. את העתירה הגישו הורים שכולים של שמונה חיילים שנהרגו במלחמה וארגון לביא המזוהה עם הימין, בטענה שלא הושלמה חקירת מעשיו ומחדליו של בינדר - שהיה ראש חטיבת המבצעים במטכ"ל - ערב המלחמה ועם תחילתה.
כשר אומר כי אין עילה להתערבות חריגה של בג"ץ במינוי בכיר בצה"ל בידי שר הביטחון, יואב גלנט, והרמטכ"ל, הרצי הלוי. "בנסיבות אחרות ייתכן שהיה טעם לסבור, כפי שסוברים העותרים, כי מוטב שקידומו בדרגה ובתפקיד של מי ששימש בתפקיד בכיר בצה"ל עובר לאירועי שבעה באוקטובר ובמהלכם, ייעשה רק לאחר השלמת החקירה בעניין זה. אולם חרף ההבנה לליבם של העותרים, אין בכך כדי להצדיק את התערבותנו בהחלטה" על מינויו של בינדר.
כשר מזכיר, "כי מתחם הביקורת השיפוטית בשיקול הדעת הנתון
לרשות המוסמכת למנות אדם לתפקיד בשירות הציבורי, הוא צר ושמור למקרים חריגים ביותר. כלל זה נכון הוא מכוח קל וחומר ביחס להחלטות על מינויים בגופי הביטחון בכלל, ולתפקידי הקצונה הבכירה בצה"ל בפרט". זוהי ההלכה הקבועה והיא נכונה גם הפעם:
"משהחליטו הרמטכ"ל ושר הביטחון, אשר הם הגורמים המוסמכים לדבר, כי דרוש מינוי של קבע לתפקיד ראש אמ"ן בעת הנוכחית, לנוכח הודעתו של האלוף חליוה על רצונו לסיים את תפקידו כראש אמ"ן ולנוכח הצורך באיוש תפקיד זה בזמן המלחמה הממשיכה להתנהל, אין לנו להתערב בהחלטה זו. כמו-כן, משהרמטכ"ל עיין בממצאים שנאספו במסגרת תחקיר בעניין פעילותה של חטיבת המבצעים, ובחן את התנהלותו של תא"ל בינדר לפני פרוץ המלחמה ובמהלכה, אינני סבור כי ניתן לומר שההחלטה על מינויו לתפקיד ראש אמ"ן התקבלה מבלי שקיימת תשתית עובדתית מספקת, במיוחד בהתחשב בנסיבות הצורך בקבלתה".
השופטים דפנה ברק-ארז ועופר גרוסקופף הסכימו עם כשר. את העותרים ייצג עו"ד יצחק בם, ואת המדינה - עוה"ד נטע אורן ומוריה פרימן.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה