''
נקודה
תל אביב
שמיים בהירים
25°
ירושלים 20°
חיפה 26°
באר שבע 24°
אילת 28°
מדורים
שימושי PLUS

יו"ר היישוב הצפוני שפונה: "נאלצים לאסוף צדקה כדי להתקיים"

מתכלל הצפון, אליעזר מרום: "חזרה לצפון חייבת לכלול מהפכה ערכית ביחס לתושבי הצפון. במג'דל שמס לקח שעה וחצי לפצועים להגיע לבתי החולים" * ח"כים ותושבי הצפון קראו למשרד הביטחון לתעדף מיגון מיידי ליישובים שלא פונו

עידן יוסף
כ"ג תמוז התשפ"ד
דויד סויסה, אליעזר מרום [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
דויד סויסה, אליעזר מרום [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת] צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

פערי המיגון הקיימים בצפון הארץ עלו בישיבה משותפת שקיימו (29.7.24) ועדת החוץ והביטחון והוועדה לביקורת המדינה. בדיון קראו חברי כנסת ותושבי היישבים בצפון לתעדף כעת את מיגון הבתים של אלו שלא פונו בקרבת הגבול ולא להשקיע במיגון ביישובים המפונים על חשבונם.

מתכלל הממשלה בצפון, אלוף (מיל') אליעזר מרום, תיאר את המצב הקשה: "500 אלף אנשים חייהם אינם חיים - כל החלטה שמקבלים כל בוקר, לנסוע לקופת חולים ולצרכניה דורשת מחשבה. אנחנו צריכים להכיר בעניין שיש אוכלוסייה שנמצאת באזור מלחמה ומאוימים יום-יום".

מרום הציג את תוכנית המטה להחזרת התושבים הביתה, המבוססת על שלוש צלעות: ביטחון, ערכים, וארגון השירותים והתנאים לחזרה לחיי שגרה. לדבריו, "מטרת העל של המטה היא לייצר תנאים להחזיר את התושבים האלו הביתה וזה יקרה במשולש, הצלע של ביטחון - שאינני אחראי עליו - היא על צה"ל לייצר תוכנית כזו, צלע נוספת ערכים - איפה שעובר התלם העברי האחרון שם זה קו הגבול, יש הרבה אנשים מאוד בגליל שהם חלוצים וחיים שם מאידיאולוגיה אבל אידיאולוגיה עולה כסף, אבל תור לסי-טי הוא שנה ויותר וכן הלאה, זה קשה. האירוע של מג'דל שמס - שיש שם פצועים שהגיעו לבית החולים אחרי שעה וחצי מלמד. הצלע השלישית - לארגן את השירותים והתנאים של האנשים לחזור לחיי שגרה".

דויד סויסה, ראש מינהלת אופק צפוני, ציין כי "רבע מהנזקים הם מתוכנו בפעילות צה"ל שפעלו בצורה אגרסיבית בשטח. הוא פירט את התקציבים שהוקצו למיגון ומרכיבי ביטחון, וציין כי חלק מהכספים כבר החלו לזרום למיזמים.

מומי בר כליפה, יו"ר היישוב מנות הסמוך לגבול הצפון, הטיח האשמות קשות כלפי הממשלה והצבא וחשף את המציאות הבלתי נסבלת של תושבי הצפון: "כשאתם באים לבקר אותנו, הצבא לא נותן לכם אישור להסתובב אפילו עם רכב ממוגן. אבל את הילדים שלנו? אין בעיה להזיז שם כל היום. אנחנו חיים במצוקה נוראית, בלי פרנסה, בלי קייטנות לילדים, נאלצים לאסוף צדקה כדי להתקיים. חודשים אנחנו שומעים רק דיבורים, מקבלים ביקורים כאילו אנחנו פינת ליטוף, אבל אין שום פתרונות אמיתיים. ילדים כלואים בבתיהם ללא אפשרות לקייטנות. באנו לשמוע פתרונות מעשיים ומיידיים ולא עוד הבטחות ריקות".

גיל גלרון, מנהל מיזם מיגון הצפון, הציג את ההתקדמות ואת האתגרים התקציביים: "מחירי הבנייה עלו בצורה דרסטית מפרוץ המלחמה". הוא ציין כי נדרשים עוד 700 מיליון ש"ח למיגון באזור 2-1 ק"מ מהגבול".

עלי בינג, סגן הממונה על התקציבים באוצר, הבהיר כי "בעקבות המלחמה תיקנו את תקציב המדינה ובמסגרתה נוסף עוד 3.5 מיליארד שהוקצו למרכיבי ביטחון ומיגון בצפון ובדרום. מתוך תקציב המיגון הזה יוקצה 800 מלש"ח לשנה".

חברי הכנסת הדגישו כי נושא המיגון צריך להיות בראש סדר העדיפות, ודרשו כי התעדוף יהיה במיגון של אלו שאינם מפונים במקום למגן בתים של מפונים. לדברים הצטרף גם אהרן גמזו מכפר סאלד ומפורום מגן עוטף לבנון שהלין בדיון כי הדיון מנותק מהמציאות כאשר ושב ושוב הצבא טוען שאין בעיות מיגון ובפועל בשטח אין לילדים היכן להתמגן: "תבקרו ליד גני ילדים ותראו שקי חול שמיועדים שיסתתרו מאחוריהם".

גיל

תגובות

רגע, שקט פה מדי

דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה