למרות המלחמה: שוק העבודה התאושש בתוך חודש וחצי

דוח שוק העבודה של משרד העבודה לשנת 2023 המתפרסם היום (ג', 30.7.24) מצייר תמונה מורכבת של שוק העבודה בישראל. בעוד שבשלושת הרבעונים הראשונים של השנה, המשק היה בתעסוקה מלאה עם שיעור תעסוקה מותאם של 54.4%, המצב השתנה דרמטית עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל בתחילת הרבעון האחרון של השנה.

המלחמה הביאה לשינוי חד בפעילות הכלכלית. כ-17% מהעובדים שהועסקו לפני המלחמה נעדרו ממנה באוקטובר 2023, כולל חיילי מילואים ונעדרים מסיבות אחרות. בעקבות המלחמה, אזרחים רבים פונו מבתיהם, ומוסדות החינוך באזורים רבים נסגרו או פעלו באופן חלקי בלבד במשך מספר שבועות. עסקים רבים נאלצו לסגור את שעריהם, ונעצרה כניסת העובדים הפלשתינים לישראל. כל אלו הובילו לעלייה חדה בשיעור האבטלה ולירידה משמעותית בשיעור התעסוקה.

למרות הפגיעה המשמעותית, התאוששות המשק הייתה יחסית מהירה: בתוך חודשיים בלבד עלה שיעור התעסוקה המותאם ל-57.8%. התאוששות זו מעידה על הגמישות הרבה המאפיינת את שוק העבודה בארץ ועל יעילותו של מנגנון החל"ת. עם זאת, עדיין נותר מחסור בעובדים בענפים שבהם מועסקים עובדים זרים ופלשתינים, כגון בנייה, חקלאות ותעשיה.

3% מכוח העבודה

המלחמה גרמה לעלייה בשיעור האבטלה המותאם באוקטובר, בעיקר כתוצאה מעלייה במספר העובדים שהוצאו לחל"ת. למרות זאת, עד סוף השנה, שיעור העובדים בחל"ת נחתך בחצי. נוסף על כך, בתחילת המלחמה זינק שיעור הנעדרים מסיבה אחרת, אך בתוך חודש בלבד חזר מספר הנעדרים למצב רגיל. שיעור הנעדרים בשל שירות מילואים נשאר פחות או יותר קבוע סביב 3% מכוח העבודה לאורך כל הרבעון האחרון של 2023.

ההשפעות החברתיות של המלחמה

המלחמה לא פגעה בכל האוכלוסיות באופן אחיד. עובדים משכילים ועובדים במשלחי-יד המאפשרים גמישות תעסוקתית נמוכה נָטו להיעדר פחות. תעסוקתן של אימהות לילדים קטנים נפגעה בצורה משמעותית בתחילת המלחמה, כאשר מערכות החינוך פעלו באופן חלקי ורבים מבני הזוג גויסו לשירות מילואים.

השפעת המלחמה על המפונים

המלחמה פגעה גם במצב התעסוקתי של המפונים. מעיבוד של משרד העבודה לשאלון שנערך בקרב המפונים עולה שרק כ-60% מהשכירים שהועסקו לפני המלחמה המשיכו לעבוד לאחר הפינוי. עצמאים רבים דיווחו על ירידה משמעותית בפעילות העסקית ותלות בלקוחות מהאזורים המפונים.

קשיי הנשים הערביות הוחרפו

בשנים האחרונות חל שיפור משמעותי בשיעור התעסוקה של נשים חרדיות, לצד גידול בהשכלה ובשכר. מנגד, בקרב הגברים החרדים השינויים היו מזעריים ופערי השכר בינם לבין יהודים שאינם חרדים התרחבו. גם תעסוקת הגברים הערבים התאוששה בשנים האחרונות, אך במהלך המלחמה נפגעה בצורה משמעותית.

אחת הקבוצות שהושפעה בצורה משמעותית מהמלחמה הייתה הנשים הערביות. שיעור התעסוקה של נשים ערביות נמוך יחסית לקבוצות אוכלוסייה אחרות. למשל, בשנת 2023 שיעור התעסוקה של נשים ערביות עמד על 32.7%, לעומת 83.4% בקרב נשים יהודיות שאינן חרדיות ו-43.3% בקרב נשים חרדיות.

המלחמה הוסיפה על הקשיים של הנשים הערביות בשוק העבודה. בשל הפינוי והסגרים, נאלצו נשים רבות להפסיק לעבוד, והמוסדות שבהם הועסקו סגרו את שעריהם. בנוסף, המסגרות החינוכיות של ילדיהן נסגרו, מה שהגביל עוד יותר את האפשרויות שלהן להמשיך לעבוד.

צעדי הממשלה

הממשלה נקטה מספר צעדים כדי להתמודד עם ההשלכות הכלכליות של המלחמה. בין הצעדים העיקריים היו:

*

תמיכה בעסקים קטנים ובינוניים

תוכניות תעסוקה לאזרחים מפונים

*

הגברת העבודה מרחוק

*

תוכניות לשילוב נשים ערביות בשוק העבודה

שר העבודה, יואב בן צור, ומנכ"ל משרד העבודה, ישראל אוזן, מדגישים את החשיבות בהמשך ההתמודדות עם אתגרי התעסוקה והכנסת אוכלוסיות בתת-ייצוג לשוק העבודה. בין היעדים לשנה הקרובה, הגדלת הפריון ושילוב אוכלוסיות מגוונות בתעסוקה איכותית במשרות בעלות פריון גבוה.

השלכות הבינה המלאכותית

עוד אתגר משמעותי שמדגישים במשרד העבודה הוא התאמת שוק העבודה להתמודדות עם השלכות הבינה המלאכותית והטכנולוגיות המתפתחות בקצב מהיר. המשרד מסר כי ימשיך לספק הזדמנויות להגברת התעסוקה ולשילוב מיטבי לכלל אזרחי ישראל.