המנהלים המיוחדים של רשת הסופרמרקטים קו-אופ, עו"ד שלמה נס ורו"ח חן ברדיצ'ב, תובעים 50 מיליון שקל ממי שעמדו בראשה מ-2012 ועד קריסתה ב-2018. הם מציינים, כי נגד הרשת הוגשו תביעות חוב ב-271 מיליון שקל וכי הם אישרו 263.4 מיליון שקל מתוכן.
התביעה הוגשה (28.7.24) לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד אלי גונן, שהיה היו"ר בשנים 2018-2012; המנכ"ל באותן שנים, עופר פינשטיין; והדירקטורים הרצל מור, עזרא נתן, מרסל כהן, דליה קרני, סימה בכבוד, עוזי מזרחי ושלמה סירקיס. נס וברדיצ'ב תובעים גם את חברת הביטוח כלל, אשר ביטחה את נושאי המשרה ב-10 מיליון דולר.
הרשת הייתה שייכת לאגודת הקו-אופ; נס וברדיצ'ב מציינים, כי רוב האורגנים בחברה (שהפעילה את הרשת) - לרבות פינשטיין - היו בעלי תפקידים מקבילים גם באגודה. הם תובעים 22.5 מיליון שקל בטענה לחלוקת דיבידנד אסורה; 5.4 מיליון שקל בטענה לתשלום שכר מופרז לפינשטיין וחלוקת בונוסים על סמך רווחים מדומים; 37.2 מיליון שקל בטענה לנזקים בשל אי-רישום ארבעה נכסים על שם החברה; ופיצוי בסכום שאינו מוגדר בטענה למימון דק שלה.
לדברי נס וברדיצ'ב, מאז 1997 לא דאגו הדירקטורים להזרים הון לחברה, ואפשרו לאגודה להעמיד בטחונות וערבויות כנגד אשראי לחברה - מה שאומר שכל עלויות המימון נפלו עליה. באותן שנים הציגה החברה רווחיות מדומה באמצעות דוחות כספיים שלא שיקפו את המציאות, בין היתר באמצעות שערוך מלאכותי של נדל"ן וניפוח סכומי הבונוסים שהגיעו לחברה מן הספקים שלה.
חלוקת הדיבידנדים האסורה, נטען בתביעה, הייתה בדמות ההנחות שקיבלו בעלי מניות האגודה על רכישותיהם בסופרמרקטים, ואשר הגיעו - בשלוש השנים שלפני הקריסה - ל-10% מסכום הקנייה. לטענת נס וברדיצ'ב, הדירקטורים אישרו הנחות אלו למרות שמצבה של החברה הלך והורע ואף הגדילו אותן במקביל להרעב במצבה. כל אלו נעשו למרות שבכירים לשעבר הודו בדיעבד, כי החברה שרפה מזומנים בקצב מסחרר של 4 מיליון שקל בחודש.
השכר קוצץ - המענקים זינקו
נס וברדיצ'ב אומרים, כי גם שכרו של פינשטיין זינק במקביל להרעה במצב החברה: מ-100,000 שקל ברוטו לחודש בינואר 2021 ל-185,000 שקל במאי 2015. עלות שכרו הגיעה ל-4.5 מיליון שקל ב-2017 - השנה שלפני הקריסה - והייתה גבוהה משמעותית מזו של מנכ"לי ויקטורי ורמי לוי, שמכירותיהן היו גבוהות פי שתיים פי 16 (בהתאמה), ורווחיהן - פי שמונה ופי 29 (בהתאמה). שכרו של פינשטיין היה נמוך רק ב-22% מזה של מנכ"ל שופרסל, שמכירותיה היו גבוהות פי 15 ורווחיה - פי 65. שכרו של פינשטיין באותה שנה היווה 83% מהרווח לפני מס, לעומת 2%-7% ברשתות האחרות.
עוד אומרים נס וברדיצ'ב, כי פינשטיין (כמו יתר בכירי הקו-אופ) חתמו על הפחתת שכרם בשנים 2018-2016 בשל מצבה המחמיר של החברה, אך במקביל הוא קיבל מענקים ובונוסים - למרות שבחוזהו נכתב במפורש שיהיה זכאי להם רק אם החברה תהיה רווחית. על-פי חישוביהם, שכרו של פינשטיין הופחת ב-175,000 שקל - והוא קיבל מענקים ובונוסים ב-3.1 מיליון שקל.
לגבי רישום הנכסים נאמר בתביעה, כי בשנת 1997 העבירה האגודה לחברה נכסים בנווה יעקב, מעלה אדומים, פסגת זאב והגבעה הצרפתית כנגד הקצאת מניות בחברה. אולם, טוענים נס וברדיצ'ב, הנתבעים לא דאגו לרשום נכסים אלו על שם החברה ונוצרה אי-ודאות לגבי הבעלות בהם. בית המשפט קבע במסגרת פשרה בהליך הפירוק של החברה, כי הנזק שנגרם לה הוא מחצית משוויים - דהיינו 37.2 מיליון שקל.
בנושא המימון הדק טוענים נס וברדיצ'ב, כי ההון העצמי של הקו-אופ עמד בשנים 2017-2016 על 10% בלבד ואילו בשנת הקריסה היה שלילי בשיעור של 27%. זאת, לעומת הון עצמי של 40%-19% ברשתות האחרות. שיעור כיסוי ההתחייבויות בידי הנכסים צנח מ-63% בשנת 2016 ל-29% בשנת 2018. במקביל, החברה סבלה מאז 2014 מקשיים גוברים בתזרים ובתשלומים לספקיה, עד שהגיעה כאמור לחדלות פרעון. כל אלו, לטענתם, מלמדים על מימון דק, מינוף יתר ופגיעה ברשת הביטחון של הנושים. התביעה הוגשה גם באמצעות עוה"ד ענבל רחמים-אביטל וניצן ברדיצ'ב, וטרם הוגשו כתבי הגנה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה