בגלל הנציב? 65% מהתלונות על השידורים מוצדקות, פי 3 מאשר בעולם

11,764 פניות לנציב פניות הציבור ברשות השנייה שלח הציבור טרום המלחמה. הן נגעו לאמירות פוגעניות של מגישים שמתייחסים לחרדים כאל טפילים או מחלה ממארת; כתב שרמז על התנהגות לא נאותה בין חייל לחיילת; שדרן רדיו שיצא נגד אוהדי הפועל ירושלים וכל מי שדעותיו בצד שמאל של המפה הפוליטית; משתתף שקרא לציבור להפגין מול ביתו של השופט בדימוס אהרן ברק; וכתבי חדשות שסיקרו את סיפור אברה מנגיסטו כאילו אין מדובר במתמודד נפש.

בדוח לסיכום שנת 2023, שפרסם השבוע הנציב דוד רגב, היה פירוט לגבי הפניות שנשלחו, אך העיקר היה חסר - בכמה מקרים הורה הנציב לגופי השידור המפוקחים על-ידי הרשות השנייה להתנצל, לתקן פרסומת ושאר שגיאות וכדומה. השתת עיצומים כספיים על זכיינים, קביעת סכומי העיצום וניהול הליכים משפטיים הם אומנם באחריות מועצת הרשות השנייה, אך למרות שהנציב כותב בדוח שהטיפול בפניות נעשה בשיתוף פעולה הדוק בין הנציב למנכ"ל הרשות, היועמ"ש והגורמים המקצועיים ברשות - ראשי האגפים טלוויזיה ורדיו - הוא אינו מציין בדוח האם והיכן המליץ לפתוח בהליכי הפרה כנגד גופי שידור ובאילו מקרים החליטה המועצה לקנוס. בהעדר נתונים בסיסיים אלה, קשה לקבוע האם פעילות הנציבות יעילה, והאם היא אכן מייצגת את האינטרסים של ציבור המאזינים והצופים.

הכרעת הנציב מכילה על-פי החוק את עמדתו וקביעתו העצמאית של נציב פניות הציבור ואין בה משום קביעת עמדתה של הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו או כדי לחייב אותה. הוא מעביר תלונות לפי שיקול דעתו לבדיקת הרשות, וזו מחליטה באופן עצמאי אם יש מקום להפרה ומעדכנת אותו בכך, ככל שמתגלות הפרות הנציב מעדכן בכך את הפונים פונים.

חותמת גומי?

אולם פעמים רבות, בתשובותיו לפונים, מביא בפניהם רגב את תשובת גוף השידור הנקבל, אך נמנע מלחוות את דעתו ולהביע את עמדתו לגבי התשובה שהתקבלה. חלק מן הקובלים רואים בכך גישת "טפלון" שמבקשת למצוא חן בעיני כולם במחיר אי-בירור או בירור שטחי, שנועד לדעתם לטייח תלונות.

65% מהפניות (9,276) שהתקבלו בנציבות בשנת 2023 טופלו כ"צודקות" על-ידי הנציבות. אולם למרות שהנציב רגב קבע שמדובר בפנייה מוצדקת, הדבר אינו מעיד בכך שנקט פעולות ממשיות כדי להרתיע את גופי השידור. ייתכן שהיד הרכה מצד הרשות השנייה היא ההסבר לכך שמספר הפניות שטופלו כצודקות נחשב גבוה מהממוצע העולמי בנציבויות פניות הציבור בתחום. בעוד שהממוצע העולמי נע בין 18% ל–24%, בשנים האחרונות מספר הפניות שהנציבות מצאה אותן 'צודקות' גבוה מ־64% - פי כמה מאשר ביתר העולם.

כשליש (35%) מהפניות הוגדרו "טופלו לגופן". כלומר, בתיווך הנציבות הושגה הבנה בין הפונה לבין המורשה לשידור, ויישוב התלונה התנהל שלא בדרך של הכרעה חד־צדדית. בחלק מהמקרים השיגה הנציבות הבנות באמצעות הליך גישור בהסכמת הצדדים, במקרים אחרים הושגה ההבנה אחרי התנצלות אישית של המורשה לשידור לפני הפונה, ובמקרים נוספים באמצעות יצירת קשר ישיר, ביוזמת הנציבות, בין המורשה לשידור ובין הפונה.

עמדת הנציב רגב היא לאפשר לתקשורת לפעול במסגרת "חופש הביטוי והיצירה". לדידו, ביקורת תקשורתית וציבורית היא לגיטימית, ראויה ואף נדרשת. עם זאת, הנציב שם לו למטרה להילחם כנגד מה שהוא מגדיר אמירות גזעניות, מתייגות, מכלילות ופוגעניות. לדבריו, במקרים של תיוג וציון מוצא שלא לצורך, הנציבות מעירה לגורמים המשדרים בנחרצות ובאפס סובלנות.

עוד הוסיף רגב בדוח כי "הנציבות מובילה בשנים האחרונות מגמה שעל פיה פניות בנושאים הנוגעים לתיוג אוכלוסיות וגזענות, למיניות, למגדר, לסקסיזם, לילדים, לאוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים ולקשישים, מטופלות בצורה נחרצת יותר, ומספר הפניות שטופלו כצודקות בנושאים אלו גבוה הרבה יותר".