חברת ב.ג.א.נ אופנה, המפעילה חנות יוקרה בכיכר המדינה בתל אביב, תספוג נזק ב-520,000 שקל בשל עסקות עוקץ שביצע מי שהתחזה בפניה בטלפון כ"סולטן מאבו דאבי". כך קובע (23.7.24) שופט בית המשפט העליון, אלכס שטיין, בפסק דין הקובע גם, כי העוסק וחברת הסליקה יכולים להסכים שהראשון ישא בנזקים מביטול עסקות (טלפוניות ומקוונות) בהן לא מוצגים כרטיס האשראי ואמצעי זיהוי.
מדובר בארבע עסקות בין אוקטובר 2020 לינואר 2021, אשר נעשו בטלפון בידי מי שהציג את עצמו בשם עלי איסמעיל ואמר שהוא "סולטן מאבו דאבי". העסקה הראשונה הייתה ב-11,000 שקל, נציגו של ה"סולטן" הגיע לחנות והציג דרכון על שמו של איסמעיל שתוקפו פג, וקיבל את הפריטים. לאחר מכן בוצעו עסקות ב-147,000 שקל, 180,000 שקל ו-181,000 שקל והנציג קיבל את הפריטים שנרכשו.
כל התשלומים נעשו באמצעות כרטיס אמריקן אקספרס בינלאומי, ושירותי הסליקה ניתנו לחנות בידי חברת ישרארכט. כולן היה במתכונת המכונה בחוק "פעולת תשלום במסמך חסר" - דהיינו עסקה טלפונית, ללא הצגה פיזית של כרטיס האשראי וללא הצגת תעודת מזהה. ימים אחדים לאחר העסקה האחרונה הודיעה אמריקן לישראכרט, כי מחזיק הכרטיס טוען שהוא לא ביצע את העסקות ונפל קורבן לתרמית. ישראכרט הודיעה על כך לחנות, לא העבירה לה את היתרה (214,000 שקל) ודרשה החזר של הסכום שהעבירה; משלא נענתה, הגישה ישראכרט תביעה.
בית משפט השלום דחה את תביעתה של ישראכרט, בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל את ערעורה ושטיין דחה את ערעורה של החנות (אשר נדון בגלגול שלישי בשל השאלה העקרונית שעלתה בו), אם כי מטעמים אחרים משל המחוזי. הוא קובע, כי בית העסק והסולק רשאית לקבוע בהסכם ביניהם, כי במקרה כזה - עסקה טלפונית ללא הוכחת זהות, המבוטלת בטענת תרמית - בית העסק הוא שישא במלוא הנזק. לדבריו, חוק שירותי תשלום - המסדיר את התשלומים באשראי ומגביל את חופש החוזים בכמה היבטים - אינו מונע מן הצדדים לקבל על עצמם תנאי שכזה. כך היה במקרה הנדון ולכן החנות היא שתספוג את מלוא הנזק.
שטיין מוסיף: "בשוק הגדול למכירת טובין ושירותים, בו נעשה שימוש נרחב באמצעי תשלום דיגיטליים, תניית מסמך חסר אינה בהכרח פוגעת במוטב [בעל העסק]. זאת, מאחר שהסכם הסליקה אינו שולל מהמוטב את האפשרות לבצע פעולות תשלום במסמך חסר (למשל: במסגרת מכירות שירותים וטובין אשר נעשות באמצעות טלפון והאינטרנט),
ככל שהדבר מועיל לעסקיו.
"מסחר טלפוני ואינטרנטי במסגרתו נעשות פעולות תשלום במסמך חסר מרחיב את ערוצי השיווק והמכירה של בעל העסק (המוטב) במידה אשר עשויה להצדיק את נטילת הסיכונים הכרוכים ב'מסמך חסר' – סיכונים שספקי שירותי התשלום אינם מוכנים ליטול על עצמם. מאידך-גיסא, אם הדבר אינו מועיל לעסקי המוטב, בעל העסק, הלה רשאי שלא לקבל מלקוחותיו אמצעי תשלום במסמך חסר – והברירה היא בידו".
השופטים יוסף אלרון ודוד מינץ הסכימו עם שטיין. את ב.ג.א.נ אופנה ייצג עו"ד ליעד שטרצר, ואת ישראכרט - עו"ד בני לרנר.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה