היום: חוות הדעת של בית הדין בהאג על יהודה ושומרון

בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג יפרסם היום (19.7.24, שעה 16:00 שעון ישראל) חוות דעת מייעצת בעניין חוקיות הכיבוש הישראלי במזרח ירושלים וביהודה ושומרון. בית הדין צפוי להסיק מסקנות קשות ובעייתיות מבחינת ישראל, העלולות להגביר את בידודה הבינלאומי ואולי אף להביא לעיצומים עליה מצד מדינות שונות.

את עיקרי ההחלטה יקריא נשיא בית הדין, נוואף סלאם מלבנון, בעל עבר ארוך של אנטי-ישראליות הגובלת באנטישמיות, אם כי בבית הדין יש 15 שופטים וההחלטה מתקבלת ברוב דעות. גורם ישראלי אמר לקראת ההחלטה, כי היא "תנוע בין רע מאוד לבין נורא ואיום".

בין האפשרויות שעל הפרק: קביעה של בית הדין שמדובר בכיבוש בלתי חוקי מכיוון שישראל מבצעת פעולות של שינוי דמוגרפי באמצעות מפעל ההתנחלויות ומייצגת סיפוח דה-פקטו. אם קביעה זו תתקבל, בית הדין עלול לדרוש מישראל לעזוב את שטחי יהודה ושומרון ולקרוא למדינות העולם להפעיל לחץ על ישראל לסיים את הכיבוש. בית הדין יכול למצוא שהמשפט הבינלאומי אוסר על מדינות לשתף פעולות עם הכיבוש או שהן חייבות לפעול לסיומו, מה שעלול להוביל לצעדים מעשיים נגד ישראל.

העצרת הכללית של האו"ם - בה יש רוב אנטי-ישראלי מוצק ולארה"ב אין זכות וטו - היא שהזמינה את חוות הדעת. היא עלולה להעביר אותה לטיפולו של התובע בבית הדין הפלילי בהאג, קארים חאן, אשר ביקש להוציא צווי מעצר נגד בנימין נתניהו ויואב גלנט בשל מלחמת חרבות ברזל (בית הדין טרם החליט בבקשה; מספר מדינות התייצבו לצד ישראל וטענו שהבקשה חסרת יסוד). חאן עלול להודיע שהוא בוחן העמדה לדין של האחראים להתנחלויות, הן בדרג המדיני והן בדרג הביטחוני.

אפשרות נוספת היא, שבית הדין ימצא שישראל מבצעת אפרטהייד ביהודה ושומרון. אפרטהייד הוא פשע נגד האנושות, וקביעה כזאת תחייב את חאן לפתוח בחקירה. עם זאת, ההערכות הן שאפשרות זו היא בסיכון נמוך. בהחלטותיו בנוגע לחרבות ברזל, בית הדין נמנע מקביעות קיצוניות ומהוראות שישראל הייתה מסרבת להן. ייתכן שגם בנושא השטחים יפעל בית הדין בצורה מאוזנת, גם כדי למנוע צעדים נגדו מצד בעלות בריתה של ישראל ובראשן ארה"ב.

העצרת ביקשה את חוות הדעת בדצמבר 2022. הדיונים בנושא התקיימו בפברואר השנה, ובית הדין קיבל חוות דעת מ-60 מדינות ושלושה ארגונים בינלאומיים. בניגוד לדיון בנוגע לחרבות ברזל, ישראל לא התייצבה לדיון זה בנימוק שמדובר בניצול פוליטי של בית הדין ובחריגה מסמכותו.

מדובר כאמור בחוות דעת שבאופן רשמי היא מייעצת בלבד, אך בפועל יש לה משמעות רבה במישור היחסים הבינלאומיים, במישור תדמיתה של ישראל ואולי אף במישור הפלילי הבינלאומי. העצרת ביקשה חוות דעת בנוגע ל"השלכות של המדיניות והפרקטיקה של ישראל בשטחים הפלשתינים הכבושים, כולל מזרח ירושלים".

כיבוש כשלעצמו מותר על-פי החוק הבינלאומי, אך בית הדין התבקש לבדוק האם פעולותיה של ישראל כמעצמה כובשת הם בלתי חוקיים, ובמיוחד האם מעשיה מלמדים שהיא הופכת כיבוש זמני חוקי לסיפוח קבוע בלתי חוקי. מתנגדיה של ישראל טוענים, כי הקמת ההתנחלויות והרחבתן והחלת הדין הישראלי על חלקים מיהודה ושומרון ועל כל מזרח ירושלים (אשר סופחה רשמית לישראל) מהווים הפרה של החוק הבינלאומי.