לוין מסכים שעמית יעמוד בפועל בראש ביהמ"ש העליון

שר המשפטים, יריב לוין, מסכים שהשופט יצחק עמית יעמוד בפועל בראש הרשות השופטת לאחר פרישתו של ממלא-מקום נשיא בית המשפט העליון, עוזי פוגלמן, בעוד פחות משלושה חודשים. כך עלה (18.7.24) בדיון בעתירת התנועה לאיכות השלטון, המבקשת מבג"ץ לחייב את לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים ולמנות נשיא לבית המשפט העליון. השופטים עופר גרוסקופף ואלכס שטיין הבהירו, כי לא ניתן לנהל את המערכת בלי נשיא של קבע העומד בראשה ועמדו על הקשיים הנובעים מכך שחסרים שני שופטים בבית המשפט העליון.

בסיום הדיון ביקשו השופטים יעל וילנר, גרוסקופף ושטיין מכל הצדדים לעשות מאמץ נוסף להגיע להסכמות והורו ללוין לדווח לבג"ץ עד 8.8.24. השופטים ציינו, כי עמדתם היא לנוכח החשיבות שהם מייחסים להידברות ולהסכמות ובשים לב לרגישות הנושא. שטיין הוסיף, כי זהו מקרה מתאים לאמרה לפיה "פשרה גרועה עדיפה על פסק דין טוב".

בא-כוחו של לוין, עו"ד ציון אמיר, טען, כי אין טעם לכנס את הוועדה לבחירת שופטים לעליון אשר אין הרוב הדרוש של שבעה; הוא ציין, כי יש שיח בנושא. השופטת יעל וילנר: "ראוי לברך על השיח. השר יכול להחליט שלא מכנס את הוועדה מכל סיבה שהיא? נניח שיש לו שיקול דעת. מה גדר שיקול הדעת? האם הטענה היא שלנוכח המצב ראוי שתהיה הסכמה מלאה על כל מינוי של שופט ונשיא?" אמיר השיב בחיוב.

גרוסקופף הוסיף: "אני מניח ששר המשפטים מבין שחייבים למנות נשיא לבית המשפט העליון, והצורך הזה נעשה יותר מוחשי ככל שהזמן מתקדם. בעוד שלושה חודשים גם לא יהיה ממלא-מקום נשיא, לא יהיה פונקציונר שמתמנה בידי הוועדה. האם יכול להיות ששר המשפטים לא רואה שצריך למנות נשיא? מרגע שהוא ראה שיש צורך, עליו לפרסם ברשומות ולכנס את הוועדה". אמיר: "אז לא נשארה לו שום סמכות כיו"ר הוועדה".

וילנר: "אדוני יכול לצאת מתוך הנחה שיש לשר שיקול דעת. האם אתם אומרים שבזמן מלחמה צריך הסכמה פה אחד?" אמיר השיב, כי לוין אומר שהוא רוצה לאחד את העם ושהנשיא שייבחר לא יהיה שנוי במחלוקת. לוין אומר "שהוא רוצה להיות ביסמרק של מערכת המשפט ולאחד את כולם". וילנר ציינה, כי העותרים טוענים שלמעשה לוין נוטל לעצמו זכות וטו על מינוי שופטים ונשיא העליון. אמיר: "אין לו זכות וטו אלא הפעלת שיקול דעת. זכות הווטו ניתנה בחוק לוועדה".

גרוסקופף חזר לסוגיה שעל סדר היום: "אם יש ממלא-מקום נשיא, התפקידים של הנשיא עוברים אליו. בעוד שלושה חודשים לא יהיה גם ממלא-מקום. בעוד שלושה חודשים המערכת כולה תצטרך לתפקד בלי אדם שרשמית יעמוד בראשה ויהיה לה קושי לתפקד; האם זה לא שיקול מאוד משמעותי שהשר צריך להביא בחשבון לצד השיקולים האחרים?" אמיר: "אני לא רואה כל קושי", שכן עמית יעמוד בפועל בראשה בתור ותיק השופטים. גרוסקופף: "טוב לדעת שזאת עמדת השר, אבל הוא לא יהיה ממלא-מקום. הוא לא יכול להיבחר אם השר לא יכנס את הוועדה".

אמיר: אם העתירה תתקבל - לא יהיו מינויים

צילום: לוין. "להיות ביסמרק של בתי המשפט" [צילום: חיים גולדברג, פלאש 90]

שטיין: "יש פסיקה שכאשר אי-הפעלת סמכות מינהלית בידי שר גורמת לשיתוק מערכת, היא הופכת מסמכות שבשיקול דעת לסמכות שבחובה. האם זה לא מה שקורה כאן?" אמיר: "זה כאשר המערכת לחלוטין לא פועלת. אנחנו לא נמצאים שם".

וילנר: "ברור שכדאי להגיע להסכמות, אבל האם העמידה על כך אינה משנה את המנגנון שקבע המחוקק, לפיו לבחירת הנשיא צריך רוב רגיל?" אמיר: "לנשיא יש מעמד חריג ומיוחד. כל הנשיאים נבחרו פה אחד". וילנר: "אך ורק בגלל שיטת הסניוריטי; לא היו עוד מועמדים". גרוסקופף: "גם אנחנו חושבים שרצוי מאוד מאוד מאוד שהנשיא ייבחר פה אחד ובהסכמה רחבה. אנחנו מאוד נזהרים ואנחנו לא רוצים להתערב. אנחנו רוצים שהוועדה תעבוד". אמיר הזהיר: "אם העתירה תתקבל, יהיה כאוס במאות מינויים שמצריכים הסכמה בין השר לנשיא". בהמשך הוא שב והזהיר, כי אם העתירה תתקבל - לא תהיה הידברות ולא יהיו מינויים.

ראש מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, עו"ד ענר הלמן, ביטא את עמדתה של היועצת המשפטית, גלי מיארה, התומכת בקבלת העתירה. הוא אמר: "עברנו מזמן את הצורך לפעול במהירות ראויה. לא יכול להיות רגע שלא יהיה נשיא או ממלא-מקום נשיא לבית המשפט העליון". וילנר: "יש הסכמה של השר [על עמית] וטוב שכך". הלמן: "הצורך כעת במהירות הראויה גובר עוד יותר".

שטיין: "אני לא מכיר תקדים אחד שבית המשפט התערב במינוי השופטים". הלמן: "זו לא התערבות בעבודת הוועדה אלא בעניינים פרוצדורליים". וילנר: "מאוד הצטמצמנו במחלוקת". הלמן ביקש שבג"ץ יסתפק בפסיקה צרה, כאשר יורה ללוין לפרסם כעת את שמות המועמדים לנשיא, ובית המשפט יקבע בתוך כמה זמן אחרי 45 יום (הזמן הקבוע בחוק בין פרסום הרשימה לבין הבחירה) על השר לכנס את הוועדה ולבחור את הנשיא.

וילנר ציינה עוד, כי פסיקת העליון קובעת באופן מפורש שיש לשר המשפטים שיקול דעת בכינוס הוועדה כאשר יש צורך בשופטים, תוך התחשבות במגוון שיקולים בנסיבות מסוימות. שטיין הוסיף וציטט את השופט בדימוס יצחק זמיר, אשר אמר שלשר המשפטים יש סמכות עודפת כיו"ר הוועדה.

"אני מחפש מקור לנטילת הסמכות שהייתה אז ומתמיד בידי שר המשפטים, ואני לא רואה את זה. אני רואה שרצו להשאיר בידיו כוח יתר", הוסיף. בהקשר אחר העיר שטיין: "ניגוד עניינים מוסדי הוא המצאה של עותרים. אין דבר כזה. ברגע שקיבלנו סמכות, אנחנו פועלים על פיה. כולם בניגוד עניינים מוסדי".