המשטרה מיפתה 63 סכסוכים הקשורים לפשיעה בחברה הערבית

ראש אגף מדיניות פנים במל״ל אמר בישיבה מקצועית סגורה שהתקיימה הבוקר (16.7.24) כי ״הפשיעה בחברה הערבית היא איום על הביטחון הלאומי מהמעלה הראשונה". לדבריו, כפי שהובאו בכאן חדשות, "סוגיית האמל״ח היא אתגר עצום למדינת ישראל. ישנה החמרה בשנה האחרונה בגלל החלטה של מדינות אויב. הנושא הגדול ביותר הוא הגבול המזרחי שאותו ראש הממשלה הנחה לסגור".

אתמול המשיכה הוועדה לביטחון לאומי בהכנת הצעת חוק הגנה על הציבור מפני ארגוני פשיעה, התשפ"ד- 2024, של ח"כ צביקה פוגל, יבגני סובה וח"כ אחרים לקריאה שנייה ושלישית. הצעת החוק מבקשת לקבוע כהוראת שעה למשך שנתיים, כי תינתן סמכות לבתי המשפט המחוזיים להוציא צווי הגבלה שיפוטיים אם שוכנעו, לאחר שקיבלו הערכת מסוכנות מודיעינית (הכוללת, בין היתר, גם חומר מודיעיני חסוי, ראיות גלויות וכדומה), כי קיים יסוד סביר להניח כי הוצאת הצו, בהתחשב ברמת הסיכון הנשקפת מאותו אדם, חיונית למניעת פגיעה חמורה בביטחונו של אדם, וכי לא ניתן להשיג את מטרת הצו באמצעות הדין הפלילי ובדרך שפגיעתה פחותה. עוד מוצע בהצעת החוק לקבוע כי לצורך הבטחת הצווים יהיו נתונות למשטרת ישראל סמכויות נוספות, כגון: סמכויות חיפוש מורחבות, כניסה למקום עבודה ועוד.

ניצב יגאל בן שלום, ראש אגף מודיעין וחקירות (אח"ם) במשטרת ישראל, ציין כי הוא בעל ניסיון של כמעט ארבעה עשורים במלחמה בפשיעה החמורה האין סופית, כאשר לצדה המשטרה משוועת לכלים נוספים. לדבריו, במלחמה בפשיעה ובכלל יש שלושה מרכיבים עיקריים הנשענים על אבני יסוד: מניעה, סיכול ופיענוח. מניעה - באמצעות איסוף מודיעין על-ידי מקורות, טכנולוגיות ואסדרה; סיכול - בפעילות מבצעית בכלל זה באמצעים מנהליים; "אם לא הצלחנו, לא בזה ולא בזה, אנו מגיעים לשלב הפיענוח. לצערי, אני לא רוצה להגיע לכך אלא למנוע לפני".

בהתייחסו לכלים הטכנולוגיים, אמר: "אנו שנתיים וחצי בלי כלים כאלה. בלי זה קשה לי למנוע. אם היו לנו כלים טכנולוגיים היו לנו אחוזים יותר גבוהים". ראש אח"ם, בן שלום, הסביר לגבי ההגבלות המנהליות המבוקשות: "אתם שומעים את המספרים כל יום, וזה לא נגמר. ההיקפים הגדולים עליהם שומעים הם בגלל האופי החמולתי-ארגוני ולא הפרט, ולכן יש לעשות הפרדה של אלה מאלה". לדבריו, במגזר הערבי, בניגוד ליהודי, המסגרת החמולתית היא החשובה, ויעשו הכל לשמור על כוחה. "כשהם יורים, הם יורים לתוך החצר ופוגעים בילדים ובאימהות. לכן אנו חייבים כלים אחרים. אנו צריכים כלים טכנולוגיים ואת ההגבלות המנהליות, כדי לרדד את המאבקים בפנים. כיום יש 63 סכסוכים ממופים". הוא הוסיף: "כשאומרים ארגון פשיעה, על-פי החוק אני יכול להכניס כל כנופיית פשע. כיום יש הגדרה לעשרה ארגוני פשיעה. המערכת במדינה לא בנויה לנהל משפטים של ארגוני פשיעה, נקודה! אין מספיק פרקליטים, בתי המשפט לא ערוכים לנהל משפטים של ארגוני פשיעה שבהגדרה. לכן בהצעה כאן, אנו עומדים על כך שיתווספו גם כנופיות שהן אלה שברובן מטרידות את האזרח.

לסיכום אמר: "אם לא יהיו שיניים לאכוף את המגבלות, לא עשינו כלום - ואם לא יהיו עיצומים בצידן אין טעם לעשות זאת. האדנים הגדולים המוצעים בהצעת החוק הם נכונים וטובים".

להערת ח"כ נאור שירי, כי הוא מוטרד מדבריו כי מדינת ישראל לא יכולה להתמודד עם ארגוני פשע, השיב כי כאשר נבנה תיק נגד ארגוני פשיעה צריך לפרק אותו, כי בתי המשפט לא בנויים להשבית את עבודתם לאורך שנים. "אין בתי משפט המתמחים בארגוני פשיעה ואין מספיק פרקליטים. אחת ההצעות היא להקים בתי משפט לארגוני פשיעה". להערת חברי הכנסת לסיבת העדר הכלים הטכנולוגיים לרשות המשטרה והצורך להסדיר את השימוש בהם, הגיב ניצב בן שלום: "לא עשינו שום דבר ממה שפורסם. שבע ועדות חקירה ועוד 200 ועדות חקירה לא יזיזו את העובדות. בסגירת הברז של הכלים הטכנולוגיים לא פוגעים בי או במשטרה, פוגעים בכל אזרח ואזרח במדינת ישראל כי אין לי כלים למנוע ולסכל". הוא ציין, כי יש צורך בכלים הנוספים המוצעים: "אני לא רוצה לאסוף גופות, אני רוצה למנוע אותן".

הדיון בוועדה נסוב בעיקר על ההגבלות, משך ההגבלות ובאיזה דרג תאושר הגשת הבקשות. עוד עלה חשש כי הצעת החוק תחול לא רק על ארגוני הפשיעה וראשיהם ותשמש מסלול עוקף לדין הפלילי. בנוסף, נדונה סוגיית העיצומים המוטלים על אדם המפר את ההגבלות.

יו"ר הוועדה, ח"כ צביקה פוגל, יוזם הצעת החוק אמר כי הצעת החוק נותנת כלים למשטרה להילחם בפשיעה המאורגנת והוסיף: "נמשיך לטייב ולדייק את הצעת חוק עד שנעביר אותה אלא אם תגיע הצעת החוק ממשלתית". הוועדה תמשיך בהכנת הצעת החוק בהמשך השבוע.