גיוס

הממשלה אישרה (14.7.24) את הארכת שירות החובה בצה"ל לתקופה מירבית של שלוש שנים, וזאת בהוראת שעה לחמש שנים ותוך מתן סמכות לשר הביטחון לקבוע תקופות שירות שונות והבטחת תגמול נוסף למשרתים מעל 28 חודשים. ההארכה טעונה את אישור הכנסת בשלוש קריאות והיא אושרה למרות התנגדותה של היועצת המשפטית, גלי מיארה.

על פי ההחלטה, גברים ישרתו ככלל 32 חודשים במקום 30 חודשים כיום. שר הביטחון יוכל לקבוע שירות של שלוש שנים (בעיקר ללוחמים) ושירות של 28 חודשים. מי שישרתו 32-29 חודשים, יקבלו תגמול כספי נוסף. נכון לעכשיו ההארכה חלה על מי שיתגייסו מאישור החוק והלאה, אך קיימת כוונה להאריך אותה רטרואקטיבית גם על המשרתים כיום, וכל זאת - בשל הצרכים שיצרה מלחמת חרבות ברזל. צה"ל הבהיר, כי הוא זקוק לתוספת של 10,000 חיילים, בעיקר ביחידות הלוחמות.

המשנה ליועצת המשפטית, גיל לימון, הבהיר לשרים לפני הישיבה את עמדתה: "אין לראות את הצעת החוק ככזו העומדת בפני עצמה, וכי יש לבחון אותה במסגרת רחבה יותר של החלוקה השוויונית בנשיאה בנטל. לשם כך, נדרש כי הצעת החוק תהיה מבוססת על תשתית עובדתית מלאה המתייחסת למהלכי בניין הכוח של הצבא
בשנים הקרובות, בפרט בכל הקשור להגברת השוויון בנטל השירות בקרב האוכלוסיות השונות, שכן הכבדת הנטל מעצימה את חוסר השוויון הקיים וכפועל יוצא את חוסר החוקתיות שבאי השוויון".

בהתייחסו לאי-גיוס החרדים, מוסיף לימון: "לא ניתן להכביד את נטל השירות על קבוצות מסוימות באוכלוסייה בלבד, במנותק מן התמונה הכוללת והמורכבת של השוויון בנטל השירות הצבאי. על מערכת הביטחון ועל הממשלה לבחון את תמונת הדברים השלמה, שבה משתקפים צורכי הצבא ואתגריו - בין בטווח הזמן המיידי ובין בטווח הזמן הארוך - אל מול כלל המקורות האפשריים לגיוס כוח האדם הדרוש.

"בהתאם לכך, יש לגבש הסדר חקיקתי כולל שיהיה בו משום פיזור הוגן ושוויוני של נטל השירות הצבאי, והקלת העומס ככל הניתן על הציבור המשרת ממילא. אין מקום אפוא לבחון את הצעת החוק שבפנינו במנותק מהסוג ייה הרחבה של השוויון בנטל, ויש להבטיח כי מערכת הביטחון תנקוט צעדים מיידיים, הן קצרי טווח והן ארוכי טווח, למיצוי פוטנציאל הגיוס בקרב כלל האוכלוסייה, על מנת לצמצם את חוסר השוויון".

לימון מסכם: "יש פגם חוקתי ממשי בהנצחתו ובהכבדתו של הנטל הלא-שוויוני בשירות בהתעלם משאלת גיוס בני הציבור החרדי וללא קשר לשאלת היקף התגייסותם; ומבלי התחייבות לקדם (ובמידת הצורך - לעגן בחקיקה) מהלכים אחרים להגדלת שיעור ההשתתפות של אוכלוסיות אחרות". משמעות הדברים היא, שאם תוגש עתירה לבג"ץ נגד הארכת השירות - מיארה תטען לכל הפחות שההחלטה פגומה, ואולי גם תסרב להגן עליה.