שריפת כסף: 20 שנה של הבטחות סרק למעבר מגז טבעי לפחם

• למרות ההבטחות, ישראל עדיין לא הצליחה להפסיק את השימוש בפחם לייצור חשמל, 20 שנה לאחר תחילת השימוש בגז טבעי
• העיכובים המתמשכים במעבר לייצור חשמל בגז טבעי גורמים לעליית מחירי החשמל ופוגעים בכיס של הצרכן
• המדינה מפסידה הכנסות משמעותיות מתמלוגים והיטל על רווחי יתר, שהיו יכולים להגיע לקופת המדינה לו היה נעשה שימוש בגז טבעי
• המשך השימוש בפחם גורם לעלויות סביבתיות כבדות, ופוגע בבריאות הציבור ובסביבה

שני עשורים חלפו מאז שנת 2004, אז החלה ישראל ליהנות ממשאבי הגז הטבעי שהתגלו בחופיה. למרות ההבטחות הרבות, היתרונות הכלכליים והסביבתיים, והיעדים השאפתניים שהציבה הממשלה, ישראל עדיין לא הצליחה להיגמל מהפחם המזהם. כך עולה מסקירה שהכין מרכז המחקר והמידע של הכנסת עבור הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל.

הבטחות, הבטחות...

המחיר הכבד של הפחם

רכז בכיר במרכז המחקר והמידע של הכנסת, נעם בוטוש, הציג את ההשלכות הכלכליות של אי-העמידה במועדים שהוצבו לסגירת היחידות הפחמיות: "בנוגע ליחידות 1-4 באורות רבין עשינו אומדן של משמעות העיכוב בשנתיים ביחס להחלטת הממשלה המקורית. אנו אומדים את העלות העודפת של תעריף החשמל עקב השימוש בפחם בכ-1.35 מיליארד שקל. מבחינת אובדן הכנסות המדינה, התמלוגים היו יכולים להסתכם בכ-280 מיליון שקל, והיטל רווחי היתר שהולך לקרן – 460 מיליון שקל. נוסף על אלו, ישנו גם ההפסד של מס החברות".

הסביבה משלמת את המחיר

המשך השימוש בפחם פוגע לא רק בכיס של הצרכן, אלא גם בסביבה ובבריאות הציבור. תחנת הכוח אורות רבין, המופעלת באמצעות פחם, היא המפעל בעל העלויות הסביבתיות הגבוהות ביותר בישראל. עלויות אלו נאמדות במיליארדי שקלים בשנה, וכוללות זיהום אוויר, פגיעה בבריאות הציבור ונזקים סביבתיים נוספים.

השבוע קיימה הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל ישיבה בנושא הקדמת מועד הגג למעבר לייצור חשמל ללא פחם. יו"ר הוועדה ח"כ לימור סון הר מלך אמרה בראשית הישיבה כי בתחילה התחייבה חברת החשמל כי עד לסוף שנת 2025 לא יהיה עוד שימוש בפחם לשם ייצור חשמל בישראל, אך בישיבה האחרונה בנושא עודכן הצפי לחודש אוגוסט 2026. "ביחס ליעדים שנקבעו ליחידות 4-1 באורות רבין, אנו נמצאים בעיכוב של כשנתיים. ככל שיוחלט על שימור יחידות פחמיות – יש לתת את הדעת על התקנת סולקנים על יחידות אלו", אמרה היו"ר.

כמו-כן, ציינה סון הר-מלך כי ישנן השלכות סביבתיות לשימוש בפחם על זיהום האוויר. עוד פירטה כי הוועדה ראתה זאת גם בסיור שנערך לאחרונה במרחב איגוד ערים שרון-כרמל, שבמהלכו הוצג בפני הוועדה רעיון להתקנת רשת תלת-ממדית על מאגר הפחם בחדרה.

צילום: [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]

חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי: "סוגיית הייצור בפחם עולה גם בוועדות אחרות. אנשים מתים מזיהום אוויר. עוד עדות למחדלים ארוכי טווח. אותי מטרידה מאוד הזילות וחוסר הביצוע של החלטות ממשלה וגם של הבית הזה כגוף המפקח על משרדי הממשלה. השאלה היא למה אנו דוחים ולא עומדים בלוחות הזמנים".

סמנכ"ל ייצור ואנרגיה בחברת החשמל, יוסי רופא: "חברת החשמל מתמודדת עם אתגרים עולמיים ומקומיים. מלחמת רוסיה אוקראינה בנוסף, מלחמת חרבות ברזל. אלו השפיעו על הגעת ציוד ועזיבת מומחים. לבקשת השר [אלי כהן], הכנו תוכנית לפיה אנו יכולים לבצע הסבה של שתי יחידות במקביל למען קיצור משך ההסבות. נגה כרגע לא מאפשרת זאת. לפי לוחות הזמנים שיש לנו כרגע אנו אמורים להפסיק במהלך שנת 2026 את פעילות היחידה האחרונה שמייצרת בפחם.

"לגבי יחידות 4-1 באורות רבין – חברת חשמל מוכנה לנושא השימור כבר שנתיים. היחידות האלו מופעלות מיוני 2022 במתכונת חרום. רק כאשר מתקבל מכתב מנגה להפעלת היחידות – הן מופעלות. ההחלטה הייתה שהיחידות האלו תיכנסנה לשימור עד סוף 2025. נגה פנתה אלינו, כחלק מהשלכות מלחמת חרבות ברזל, וביקשה לבדוק את המשך השימור למשך 10 שנים נוספות, עד שנת 2035, כך שנהיה מוכנים להפעלתן בעת חרום. בשימור זה אומר שהיחידות אינן עובדות. זה ידרוש להפעיל אותן כל חצי שנה במשך 3 או 4 ימים. העברנו את ההתייחסות שלנו להשלכות העניין של השימור למנכ"ל חברת נגה וליו"ר רשות החשמל".

מנהל אגף פרויקטי ייצור בחברת החשמל, צביקה שטג: "לגבי הרשת, זה אירוע שעלותו כ-80 מיליון שקל, וזה גם הוכח כלא יעיל. יחד עם איגוד ערים החלטנו להתקדם עם התזת קושרי אבק על גבי ערימות הפחם. 90 אחוז מערימות הפחם תהיינה סטטיות לאחר ההסבות לגז. אנו במכרז כרגע להתקנת הדבר הזה. במלחמת חרבות ברזל לא היה לנו היתר לעבודה בשטח שלושה חודשים ברוטנברג. עשינו ונעשה כל מה שנדרש על-מנת לעמוד בלוחות הזמנים המוקדמים ביותר. סף עידן הפחם זה השבתת יחידה האחרונה, כלומר באמצע שנת 26".

ראש אגף מקרו ברשות החשמל, איתי גוטגליק: "המטרה של כולם היא לסיים את עידן הפחם כמה שיותר מהר. הסיבה שאנו מחזיקים עדיין פחם היא בשביל ביטחון אנרגטי. למקרה שלא יהיה לנו גז ולא יהיו אפשרויות. לגבי 10 השנים שנגה ביקשו לטובת הביטחון האנרגטי – הנושא בבחינה. יש לזה השלכות סביבתיות, של עלויות בתעריף. מצד שני, יש את הביטחון האנרגטי. אנו צריכים להחליט כאמור האם להמליץ לשר לשנות את עקרונות המדיניות כך שתום תקופת השימור תתארך".

צילום: [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]

מנכ"ל איגוד ערים לסביבה שרון כרמל, ניר סהר: "פליטת המזהמים באזור חדרה היא הגבוהה בארץ. 50 אנשים בשנה מתים מהזיהום. על-פי היתר הפליטה, יחידות 4-1 יפסיקו לפעול בראשית 2026 אלא אם יותקנו בהן אמצעים להפחתת פליטות. העלות השנתית של הזיהום הבריאותי מאורות רבין הינה 1.8 מיליארד שקל. לשם השוואה, עלות חד-פעמית משוערת להתקנת סולקנים להפחתת פליטות הינה 3-2 מיליארד שקל. האבק מגיע מערמות הפחם המאוחסנות בתחנה ומתהליך ההטענה והפריקה שלהן. לפי היתר הפליטה של אורות רבין חברת חשמל חייבת למצוא פתרון לבעיה זו. הפתרון שהוצע על-ידי אנשי המקצוע של האיגוד הוא להקים אמצעים מתקדמים הקיימים בעולם להפחתת הסעות חלקיקי אבק הפחם. כל אלו מעידים על כך שמוכרחים לסגור את יחידות 4-1 באורות רבין ולהקים אמצעים לצמצום מפגע אבק הפחם למען איכות הסביבה ובריאות תושבי המרחב".

יו"ר ועד שכונת חפציבה חדרה, חיים חומרי: "אני לא רואה שום אור בקצה המנהרה. אני סובל מהפחם, התושבים סובלים. איום ונורא. כבר מתו מספר אנשים. חברת חשמל לא באו לבקר אותנו פעם אחת. זה לא מעניין אותם. אם תבואו פעם אחת ותצאו אצלי מהבית – תגידו מה אתם רואים".

ראש אגף אקלים במשרד להגנת הסביבה, גיל פרואקטור: "לפי היתר הפליטה, יחידות 4-1 צריכות להפסיק לעבוד ב-1.1.2026. בוודאי כשאנו רואים את המציאות, שהיא תחת נוהל חרום, אז היחידות מתחילות לעבוד. להמשיך עם אותו דבר ולטעון שזה מה שייתן ביטחון אנרגטי – זה לא עומד מבחינת המציאות. הדרך היחידה לשפר את הביטחון האנרגטי היא לעבור לאנרגיה מתחדשת מבוזרת עם אגירה והמענה הטכנולוגי הרחב. מיפינו את פוטנציאל הייצור הסולארי על בסיס רשת החלוקה. אפשר להגיע ל-40 אחוז של אנרגיות מתחדשות בשנת 2030, אבל לפי התחזיות הנוכחיות לא נגיע גם ל-20 אחוז. יש פער בין הפוטנציאל לביצוע בפועל, ולכן צריך תוכנית חרום לאומית לאנרגיות מתחדשות".

סמנכ"ל תפעול ומשנה למנכ"ל חברת נגה, שיקי פישר: "הפסקה של שתי יחידות במקביל היא דבר שמסכן את המערכת. הרזרבות יהיו נמוכות. זה לא מתאפשר, יהיה סיכון גבוה לחוסר יכולת של אספקת חשמל ולכן אנו מבקשים שזה יימשך באופן טוּרי. בנוסף, בכל הזדמנות אנו מסבירים שללא ההפעלה של יחידות 4-1 תהיינה הפסקות חשמל נרחבות באזור השרון וצפון הארץ. לכן אנו נאלצים להפעיל אותן עד שמחז"מ 70 ו-80 יפעלו באופן מסחרי".

מנהלת תחום בכיר מדיניות חשמל במשרד האנרגיה, רותם אבין: "הנושא של הביטחון האנרגטי זה באמת לא סיסמה. האחריות שלנו במשרד האנרגיה היא לוודא אספקת חשמל לכולם. ההסתכלות שלנו צריכה לתכלל את כל השיקולים שנאמרו כאן על-ידי כל הגורמים. במצבים מסוימים אסדות הגז יכולות להיות מושבתות גם אם הן לא נפגעו. בדיוק במצבים האלו נהיה תלויים בסולר ובפחם. זה דלק זמין שיכול לעמוד כערימה שצריף לצפות אותה כדי לצמצם את הסיכון, ויכול לחכות ליום הדין".

צילום: [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]

יו"ר הוועדה, ח"כ לימור סון הר-מלך, סיכמה את הדיון: "הדוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מראה באופן מובהק כי העיכובים במעבר ובהסבות עולים כסף רב לתושבי מדינת ישראל. הוועדה מבינה שיש סיבות רבות לעיכובים כגון הקורונה, מלחמת רוסיה-אוקראינה, מלחמת חרבות ברזל ועוד. עם זאת, צריך לזכור שהעיכובים גורמים להפסדים כספיים גדולים לקרן לאזרחי ישראל וכמובן לפגיעה בבריאות התושבים ובסביבה.

"לפי חברת החשמל, הצפי להפסקת השימוש בפחם הוא באמצע שנת 2026. הוועדה תרצה לראות כי אכן תהיה עמידה ביעד זה, לכל המאוחר. אני שוב מבקשת לייצר דיאלוג נכון ושיתוף פעולה בין כל הגורמים. מדובר במטרה משותפת, למען אזרחי מדינת ישראל, ועל כולנו לעשות הכל כדי להגיע אליה הכי מהר שניתן. הוועדה תמשיך כאמור לעקוב באופן הדוק אחר הסוגיה החשובה הזו, ואף תבקר בקרוב בתחנת רוטנברג שבאשקלון".