הרקע להתאבדויות בקרב בני נוער ערביים-ישראלים הם אלימות במשפחה ואכזבות

בראיון שביצע הסטודנט עם הילדה סיפרה: "כל הזמן אני לבד, יושבת שעות רבות בחדר שלי, רואה טלוויזיה. אני שומעת שאמא בוכה המון וצורחת על האחים שלי, וכשאני ניגשת אליה, לשאול אותה מה קרה? היא דוחפת אותי ואומרת שזה לא ענייני, ויש לי מה לעשות - לעשות כלים, ספונג'ה, מה שעליי לעשות הוא להסתלק וללכת למקום אחר. אני מרגישה שאני לא מעניינת אף אחד. הם חושבים שזה שמביאים לי בגדים ומה שאני רוצה, זה מספיק".

"אפילו את הטלפון הם נתקו, כי בתקופה האחרונה היו לנו המון הפרעות בטלפון ואמא שלי טענה שאלו שיחות לאבא מהבחורות שהוא יוצא איתן. הם לא סומכים עליי, אפילו לבית הספר השכירו לי נהגת שתיקח ותחזיר אותי. אסור ללכת לימי הולדת או לסתם ביקור אצל חברותיי", הוסיפה הילדה.

לדבריה: "אני מתעוררת בלילות בשעות מאוחרות על צעקות ומריבות של ההורים שלי, אמי משוכנעת שאבא בוגד בה, ובמילא היא הוכרחה להתחתן אתו והיא לא סובלת אותו.

הילדה סיפרה שלא מדובר בניסיון התאבדות ראשון. "פעם חתכתי את הוורידים, ואושפזתי שבועיים, הייתי אז בסכנת חיים, הוריי היו כל הזמן לידי, אמרו לי שהם אוהבים אותי, ושאסור לחזור על המעשה הזה שנית". גם כן אחרי שחזרתי הביתה סידרו את קו הטלפון ויצאנו לבילוי משפחתי בטבריה. שתיתי את האקונומיקה ברבע לשמונה לפני שבאתי לבית הספר, היו לי כאבי תופת, וכשהגעתי לבית הספר, התעלפתי ואיבדתי הכרה".

הסטודנט ביקש מהילדה לתאר את השבועיים האחרונים לפני ניסיון ההתאבדות שלה. לדבריה, אמה חזרה לצעוק, לקלל, לבכות, להרביץ לאחיה, וכל דבר הרגיז אותה. הילדה סיפרה, כי אמה אמרה לה ולאחיה כי אחרי שהיא תלד היא מתכוונת להתגרש ולקחת עימה רק את התינוק.

"היא התלוננה על כאבי ראש, ועל העוול שנגרם לה כתוצאה מההריון הזה, ניסתה להפיל כמה פעמים, היתה עולה על הכסא וקופצת למטה, הכתה את הבטן שלה, ביקשה מאחיי הקטנים שירביצו לה על הבטן, והיא בכתה כל הזמן. אבא היה חוזר מאוחר מהעבודה וכשנכנס הביתה היתה אימי מתחילה לצעוק ולבכות ואומרת שעליו לחזור הביתה מוקדם כי הילדים שלו כבר גדולים וצריכים השגחה ובמיוחד - אני", סיפרה.

"לא ידעתי מה לעשות, נמאס לי מהחיים. אסור לי לצאת מהבית, אני צריכה לעשות כל עבודות הבית, אני לא מדברת עם אף אחד, ובעוד שבוע אנחנו יוצאים לחופש הגדול ואני לא אצא בכלל מהבית. אני לא יודעת מה לעשות", אמרה.

תלמיד כיתה י"א התאבד בתלייה

תלמיד בכיתה י"א בכיתת מ"בר (מסלול בגרות רגיל) התאבד בתלייה שהסתיימה במוות. לדברי הסטודנט, הוא הכיר את התלמיד במשך שלוש שנים. לדבריו, התלמיד היה פעיל מאוד בתחום הפעילויות החברתיות שהיה מופקד עליהן במסגרת עבודתו כרכז לחינוך חברתי, התלמיד היה ספורטאי ומשתתף פעיל בכל שיעורי החינוך גופני, השתתף מספר פעמים בתחרויות האתלטיקה וייצג את בית הספר בצורה מכובדת.

הסטודנט ניגש לבית ספרו של התלמיד וניהל ראיון עם היועצת בבית הספר. היועצת סיפרה, כי היא הכירה את התלמיד במשך שנתיים. "כשעברתי שעות יעוץ בכיתה בנושא כישורי חיים שחלק מהתוכנית הזו היה פתרון בעיות וקבלת החלטות, מה שאפיין תלמיד זה שהפתרונות או ההצעות שלו היו דיכוטומיות, כלומר שחור/לבן, נכון/לא נכון. הוא השתמש במונחים שכולם נבילות - החיות יותר טובות מבני אדם. הן אמינות ואפשר לסמוך עליהן, הן לא באות אליך בטענות או בקשות".

לדברי היועצת, התלמיד היה גר הרבה זמן לבד, בחדר מתחת לבית הוריו. הוא היה עובד בלילות וכלכל את עצמו. בזמן האחרון נעדר הרבה מבית הספר. "כאשר שאלתי אותו למה הוא נעדר מבית הספר ולא ניגש למבחנים, הוא ענה שהוא לא מעוניין לגשת למבחני הבגרויות ויכול להיות שיעזוב את בית הספר", אמרה.

במקביל, קיים הסטודנט ראיון עם אחותו של התלמיד. הסטודנט ביקש ממנה לספר לו על השבועיים האחרונים של אחיה. האחות סיפרה: "אני זוכרת שיום לפני שהוא תלה את עצמו, הוא תלה חתול. הוא שם כסא וכרך את החבל מסביב צווארו, והשמיט את הכסא. החתול התחיל לילל והוא יצא מבוהל ומפוחד והתחיל לרוץ בכיוון היציאה מהבית".

לדבריה, אחיה היה בוהה הרבה, מדבר מעט מאוד, הוא כמעט ולא אכל, הסתכל עליי במבטים מוזרים שלא הבנתי אותם. "כשהוא תלה את עצמו בחדרו מתחת לבית, זה היה בשעות הצהרים המאוחרות, בשעה שאכלנו ארוחת ערב. גילינו את המקרה אני חושבת אחרי שעה או שעתיים. הוא ניסה לחלץ את עצמו. אך למזלו הרע לא הצליח. במכשיר הוידאו נמצא סרט של זוהר ארגוב זמר מפורסם ששם קץ לחייו בתלייה. הוא אהב אותו מאוד, קנה את כל התקליטים שלו, יש לו תמונה ענקית בחדר. אפילו על המחברות שלו היתה תמונה של זוהר ארגוב", סיפרה הילדה.

בנוסף, קיים הסטודנט שיחה עם חבר קרוב של התלמיד וביקש גם ממנו לתאר את השבועיים האחרונים של חברו. החבר סיפר, כי הוא היה מאוד קרוב אליו. לדבריו, בתקופה האחרונה הוא נתן לו 300 ש"ח. הוא היה עובד בלילות ולומד ביום. חברו אף סיפר, כי הוא שנא את אבא שלו, הוא היה רודן ולא דיבר עימו במשך כמעט שנתיים. כמו-כן, אמו היתה מסכנה ולא יכולה לעשות כלום.

"יומיים לפני ההתאבדות היינו אצלו בחדר. אביו ניתק לו את החשמל והמים, גירש אותו, קילל אותו ואף ניסה להרביץ לו. אמר לו שהוא סתם זבל ולא שווה גרוש, כישלון. הוא הרגיש רע ועזב אותנו. הוא דיבר הרבה על המוות, ועל אפסיות החיים. הוא היה מפוחד, ואת החבל שתלה בו את עצמו ראינו בחדר, ואף עשה הדגמה על חתול, אבל לא חשבתי שזה רציני".

תלמידת כיתה י"א ניסתה להתאבד על-ידי חיתוך וריד יד ימין

תלמידה בכיתה י"א, ניסתה להתאבד על-ידי חיתוך וריד יד ימין. אביה הוכרח להתחתן עם אמה. לפני שלוש שנים התחתן עם אישה נוספת ומאז הוא נעדר המון מהבית. האם דכאונית ומדי פעם מתאשפזת בבית החולים לחולי נפש (במיוחד בחורף), תוך ניסיונות להתאבד.

האם אומרת לילדים שלה שאבא שלהם לא אוהב אותם, והם לא מעניינים אותו, ועם הזמן הוא יפסיק לבוא.

תלמידה שקטה ולא מטופחת. ציוניה מאוד נמוכים, יש לה חברה אחת מבנות כיתתה. לדברי הילדה, כל עבודות הבית מוטלות רק עליה, למרות שהם שלושה בנים ושמונה בנות. חלק מאחיותיה עובדות והצעירות יותר לומדות בבית הספר.

"אני מרגישה שאני משרתת ולאף אחד לא אכפת ממני. אני אוהבת את אבא שלי, וכמעט ולא רואה אותו. כל פעם שהוא בא הביתה זה מסתיים בריב וצעקות והרבה פעמים גם במכות. אני מפחדת שהוא יעזוב אותנו לצמיתות ובגלל שאני שומרת על קשר עם אבא. אמא מאשימה אותי שאני בוגדת. היא לא מרשה לי לצאת מהבית, אפילו לא נותנת לי לאכול עם המשפחה, ודוחפת את אחיי הבנים להרביץ לי, הם נותנים לי מכות בכל מקום בגוף שלי, וכשאני ישנה והם רוצים משהו, הם בועטים בי וצורחים עליי - נמאס לי מהחיים ואני רוצה למות", סיפרה הילדה.

לדבריה, היא ניסתה להתאבד רק פעם אחת. "ניסיתי להתאבד כי נמאס לי, לא ידעתי מה לעשות, הרגשתי אבודה ובודדה, ולא אכפת לאף אחד ממני.

הילדה תיארה את היום בו ניסתה להתאבד: "לא ידעתי מה לעשות. התחלתי לבכות ולהטיח את ראשי בקיר, לצעוק ולהכות את עצמי ומה שהם עשו זה רק להגיד שאני משוגעת וצריכה להתאשפז ב"שער מנשה" (בית חולים לחולי נפש). הייתי מאוד עייפה, ישבתי שעות, בוכה וצורחת. אחיותיי ואחי עברו לידי ולא העירו או התייחסו, לא ידעתי מה לעשות, המשכתי למשוך את השערות שלי ואף התעלפתי, וזה לא עזר. הם אמרו שאני משוגעת.

"לא ידעתי מה לעשות, רציתי לנער אותם חזק לטלטל אותם, שידעו שאני יכולה לעשות דברים מסוכנים ולא מפחדת מכולם". אחר הצהריים נכנסתי למקלח וחתכתי את ורידי יד ימין ואז התחלתי לצעוק. זה כאב מאוד,הפחיד אותי, הרגשתי שאני הולכת למות, החזקתי היד שלי ביד שמאל, והדם המשיך לזרום, יצאתי בבהלה החוצה. אחיותיי באו אז אני התעלפתי, הרגשתי אז שאני יכולה לנוח, עול כבד היה על הכתפיים שלי".