דוח שהכינה הרשות הארצית לתחבורה ציבורית בשיתוף נת"ע מעלה כי הפעלת הקו האדום של הרכבת הקלה, הדנקל, גם בשבתות, תייקר את עלות ההפעלה ב-27.42% נטו. החישוב אינו כולל רכיבי עלות נוספים כגון רכש ציוד נייד נוסף, עלויות תוספת ביטוח, הסכמי העסקת עובדים וכל הכרוך בדיני עבודה, תוספות לקבלני משנה ורכיבים נוספים שאינם ניתנים לכימות בשלב זה.
הפעלת הרכבת הקלה בשבת כרוכה בעלויות תפעול ותחזוקה נוספות. עלויות אלו, הנאמדות בתוספת של יותר מ-70 מיליון שקל בשנה, כוללות בין היתר:
*
כוח אדם
- גיוס והכשרת כוח אדם נוסף לתפעול הרכבת הקלה בשבת, כמו נהגים, אנשי אבטחה וצוותי תחזוקה.*
תחזוקה
- תחזוקה שוטפת של הרכבות והמערכות הנלוות להן, כמו גם תחזוקת התחנות והמסילות, שחיקה ובלאי.*
אנרגיה
- עלויות אנרגיה נוספות להפעלת הרכבות והתחנות בשבת.*
אבטחה
- אבטחה מוגברת בתחנות ובקרונות הרכבת בשבת.המסמך מספק ניתוח מקיף של נתוני הנוסעים בקו האדום של הרכבת הקלה, תוך הדגשת ההבדלים בין ימי חול לסופי-שבוע. הוא בוחן את הגורמים המשפיעים על דפוסי הנסיעה ומוצא ביקוש נמוך מאוד לשירות כבר היום בסופי השבוע - ערבי שבת ומוצאי שבת, שבהם הדנקל עובדת. כימים אלה, שבהם גם ציבור שומר שבת נוסע, הביקוש נמוך משמעותית ביחס לימי חול.
מגמה זו בולטת במיוחד בתחנות הסמוכות לאזורי תעסוקה, כמו תחנות "בן גוריון" ו"אבא הלל" ברמת גן. לעומת זאת, בתחנות הסמוכות לאזורי מגורים או מוקדי בילוי ופנאי, כמו חוף הים בבת ים או מתחם שרונה בתל אביב, הביקוש בשבת גבוה יותר, אם כי עדיין נמוך בהשוואה לימי חול.

בתל אביב, למשל, מספר הנוסעים בסופי-שבוע הוא כחמישית (21.74%) מבימי חול. אפילו בתחנות עתירות נוסעים כגון "שאול המלך" ו"יהודית" בתל אביב מספר הנוסעים נמוך יחסית, ולמעשה הוא מנופח מלאכותית כתוצאה מאירועים מזדמנים כגון הפגנות או משחקים באצטדיונים, שמבחינה תחבורתית מקצועית לא ניתן להחשיב לאורך זמן כביקוש.
המסמך מציין כי גם בשעות השפל בימי חול, שבהן אנשים בעבודה או בבית, הביקוש נמוך לעומת מספר הנוסעים הגבוה בשעות הבוקר (8:00-7:00) ואחר-הצהריים (18:00-16:00), מה שמעיד כי דפוסי השימוש תלויים בשעות העבודה המקובלות בארץ.
המסמך הוכן לאחר שכבר הוחלט שהרכבת הקלה לא תפעל בשבת, בעקבות עתירה שהגיש ראש סיעת "חי - חילונים ירוקים" בת"א, ראובן לדיאנסקי, בעקבותיה הבהירו שופטי בג"ץ (בג"ץ 6457/22) בינואר 2024 לשרת התחבורה מירי רגב, כי היא אינה רשאית לקבל החלטה כה משמעותית שאינה מנומקת ונתמכת בתשתית עובדתית כתובה. ב-19.5.24, הגישה רגב הודעה לבית המשפט העליון, הודעה המאשררת את החלטתה הראשונית לאסור את הפעלת הדנקל בשבת, אלא שהפעם צורפה לה עמדה מקצועית עליה חתום עידן מועלם, ראש הרשות הארצית לתחבורה ציבורית.
בהודעתה לבג"ץ מדגישה רגב כי רכבות אינן פועלות בשבת באופן המבטא את מדיניות הממשלה לשמירת הסטטוס-קוו בעניין תחבורה ציבורית בשבת, מנוגד לתנאי המכרז, ומצוי בליבת המדיניות בשים לב לכך שהמשרד משמש לא רק כמאסדר של השירות אלא גם כמזמין השירות (שמופעל באמצעות זרוע ביצוע שלו) וכן מסבסד אותו בסבסוד עמוק.
צילום: לדיאנסקי. שוקל עתירה חדשה [צילום: אייל נבו]העותר ראובן לדיאנסקי, כיום המשנה לראש העיר ת"א-יפו, הסביר מדוע הסכים המלצת בית המשפט למחוק את העתירה: "לפני כשנתיים הגשתי יחד עם אברהם פורז עתירה לבג"ץ נגד שרת התחבורה דאז מרב מיכאלי. כעת, רגב חויבה לשלם לנו 8,000 ש"ח הוצאות משפט לאחר שבדיון בבג"ץ מתחו השופטים ביקורת על החלטת משרד התחבורה להשבית את הרכבת הקלה בשבת מבלי שהוצגה בדיקה אמיתית ועמדה מנומקת בנושא".
לטענתו, אין מדובר בעמדה מקצועית אלא תיאורטית, שכן היא הוגשה מבלי שהופעלה למעשה הרק"ל בשבתות. "בית המשפט קבע כי פתוחה בפנינו הדרך להגיש עתירה חדשה בנושא הפעלת הרכבת בנימוקים אחרים ובכוונתנו לבדוק את האפשרות להגיש עתירה חדשה"
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה