ביה"ד הארצי לעבודה מרחיב זכויות גברים חד-מיניים

זוג גברים חד-מיניים יכולים להחליט שאחד מהם הוא "עקר בית" לעניין הוראות חוק הביטוח הלאומי, והוא יקבל את הזכויות הניתנות על-פי החוק לעקרת בית אישה. כך קובעת (3.7.24) נשיאת בית הדין הארצי לעבודה, ורדה וירט-ליבנה.

החוק מעניק ל"עקרת בית" פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי ולצד זאת מעניק לה כיסוי חלקי בלבד בביטוח נפגעי עבודה, ביטוח נכות וביטוח סיעוד. הוא מגדיר "עקרת בית" כ"אישה נשואה, למעט עגונה, שבן זוגה מבוטח לפי פרק זה, שאינה עובדת ואינה עובדת עצמאית". הביטוח הלאומי מכיר בעקרת בית בזוגות לסביים, אך טען שלשון החוק אינה מאפשרת הכרה בגבר בזוגות הומוסקסואליים וכי הכרה שכזאת מחייבת שינוי בחוק; היועצת המשפטית לממשלה תמכה בעמדה זו.

הביטוח הלאומי הסתמך על פסק דינו של בג"ץ בשנת 2009, בו נקבע שלא ניתן להכיר בגבר כ"עקר בית" כאשר אשתו היא המפרנסת, וצוין שיש לשנות את החוק כדי לאפשר הכרה שכזאת. אולם, וירט-ליבנה מציינת ששם היה מדובר בזוג הטרוסקואלי, בעוד הפעם מדובר כאמור בזוג חד-מיני, ולכן היא מגיעה למסקנה שניתן להעניק את ההכרה גם על-פי פרשנות לחוק הקיים, במיוחד כאשר מביאים בחשבון שהוא נחקק ב-1953 - כאשר התפיסה הייתה שהגבר הוא המפרנס ולפני ההכרה המתרחבת בזכויותיהם של זוגות חד-מיניים.

לדברי וירט-ליבנה, הכרה זו היא פרשנות לשונית אפשרית אותה יש להעדיף. "היא מתיישבת עם הביטוי שנתן המחוקק במרוצת השנים להתפתחות החברתית הנוגעת בהכרה בסוגים שונים של משפחות, היא
מתיישבת עם מדיניות המוסד באשר לאופן התייחסותו לנושאים שונים (ולא בכדי מעניק המוסד את הזכות המבוקשת לבנות זוג מאותו מין), והיא מגשימה הרמוניה פסיקתית השואפת לשוויון זכויות ולהכרה בזכות לקיום חיי משפחה, תוך הוקעת התנהלות מפלה, ובפרט כזו החוסמת בפני תא משפחתי אחד את האפשרות לקבל זכויות שוות לאלה שניתנות לתא משפחתי אחר".

וירט-ליבנה מוסיפה, כי אכן פסיקה זו נותנת העדפה מסוימת לזוגות חד-מיניים, היכולים לבחור מי מביניהם יוגדר כ"עקר בית" - וזאת בעוד בזוגות הטרוסקסואליים, האישה מוגדרת ככזאת באופן אוטומטי. "חרף זאת, זוהי תוצאה עדיפה על פני הסדר המוציא מגדרו באופן קטגורי זוגות הומוסקסואליים". היא מוסיפה:

"להסרת ספק, אין בפסיקתנו זו כדי לבטל את הצורך בבחינה מחודשת על-ידי המחוקק של מעמד 'עקרת הבית' בכללותו או כדי להמעיט מהביקורת שהובעה בספרות ובפסיקה על מעמד ארכאי זה והשלכתו על זכויות נשים. עם זאת כל עוד המעמד נותר בספר החוקים, יש לאפשר גם לגבר שנמצא בזוגיות עם בן מינו, וסבור מטעמיו שה'דבש' [הפטור מדמי ביטוח] עולה על ה'עוקץ' [הכיסוי החלקי], לקבל פטור מדמי ביטוח בהתאם להוראות החוק".

וירט-ליבנה דחתה את ערעורו של הביטוח הלאומי על פסק דינו של בית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב, אשר קיבל את תביעתו של אמיר הנדל וקבע שיוכר כ"עקר בית" ביחסיו עם בן-זוגו. היא גם דחתה את ערעורו של הנדל על דחיית תביעתו לקבל פיצוי בגין אפליה, בקובעה שלבית הדין אין סמכות לדון בה.

השופטים סיגל דוידוב-מוטולה ואילן סופר ונציגי הציבור ירון לוינזון ושרגא ויצמן הסכימו עם וירט-ליבנה. את הביטוח הלאומי ייצגו עוה"ד יוסף פולסקי ולירון דגון, את הנדל ייצגו עוה"ד חגי קלעי ואייל וייס, ואת היועצת המשפטית - עו"ד עידית לבוביץ-שקד.