תחבורה ציבורית ימית לחופי ישראל? נתיבי איילון שולחת מצוף

חברת נתיבי איילון פרסמה קול קורא בבקשה לקבלת מידע (RFI) מחברות ספנות ישראליות ובינלאומיות העוסקות בתחום התחבורה הימית. מטרת הבקשה היא לבחון את האפשרות להפעיל מערך של הסעות ימיות ציבוריות לאורך חופי המדינה. המהלך, אם ייצא לפועל, עשוי לדבריה להביא למהפכה של ממש בתחבורה הציבורית, ולהציע חלופה אטרקטיבית לשימוש ברכב הפרטי בכבישים הפקוקים במיוחד עבור תושבים המתגוררים באזורי החוף ועובדים בערים הסמוכות.

ה-RFI, שפורסם ביוני 2024, פונה לחברות בעלות ניסיון בהפעלת כלי שיט שונים, כגון קטמרן, טרימרן, ספינות כנף (Flipper) או רחפות (Hovercraft). הדרישות לכלי השיט כוללות מהירות הפלגה של לפחות 30 קשר, יכולת לשאת 100 נוסעים לפחות, ועמידה בתנאי ים עד דרגה 3 בסולם דאגלס וזמינות להפעלה בישראל על-פי כל התקנים. הדרישות הללו נועדו להבטיח שהשירות יהיה מהיר, אמין ונוח לנוסעים, גם בתנאי מזג אוויר משתנים.

היתרונות הפוטנציאליים של מערכת הסעות ימיות ציבוריות הם רבים. ראשית, היא עשויה להקל על עומסי התנועה בכבישים, במיוחד באזור החוף, שבו האוכלוסייה צפופה והתנועה רבה. שנית, היא עשויה להציע חלופה מהירה ונוחה לשימוש בתחבורה ציבורית קיימת, כמו אוטובוסים ורכבות. שלישית, היא עשויה לתרום לצמצום זיהום האוויר ופליטת גזי החממה, שכן כלי שיט מודרניים הם לרוב יעילים יותר מבחינה אנרגטית מאשר כלי רכב פרטיים. בנוסף, הפעלת מערך הסעות ימיות עשוי לעודד תיירות ופיתוח כלכלי באזורי החוף.

עם זאת, ישנם גם אתגרים לא מעטים בדרך להגשמת החזון הזה. אחד האתגרים המרכזיים הוא העלות הגבוהה של הקמה ותפעול של מערכת הסעות ימיות. אתגר נוסף הוא הצורך להקים תשתיות מתאימות, כגון רציפים, מסופים ומערכות ניהול ותפעול. כמו-כן, יש לקחת בחשבון את השפעתם האפשרית של כלי השיט על הסביבה הימית, ולפעול לצמצום השפעות שליליות ככל האפשר.

למרות האתגרים, בחברת נתיבי איילון אופטימיים לגבי הפוטנציאל של המיזם. החברה מאמינה כי שילוב של טכנולוגיות מתקדמות, תכנון קפדני ושיתוף פעולה עם גורמים רלוונטיים, יאפשר להתגבר על האתגרים ולהקים מערכת הסעות ימיות ציבוריות יעילה, בטוחה ובת קיימא.

המשיבים נדרשים לספק מידע מפורט על כלי השיט, כולל שם, סוג, שנת בנייה, דגל, חברת סיווג, נמל בית, מידות, מהירות מרבית, צריכת דלק, סוג דלק, מיקום נוכחי, זמן הגעה משוער לישראל, תקופת חכירה מינימלית, דרישות צוות מינימליות, בעלים רשום ומנהל כלי השיט.

ה-RFI הוא צעד ראשון בתהליך. הוא נועד לאסוף מידע מחברות מובילות בתחום, על-מנת להבין את האפשרויות הטכנולוגיות והתפעוליות הקיימות, וכן את העלויות והסיכונים הכרוכים במיזם. לאחר ניתוח המידע, חברת נתיבי איילון תוכל להחליט האם להמשיך לשלב הבא, הכולל בחינה מעמיקה יותר של ההיתכנות הכלכלית והסביבתית של המיזם, ובמידת הצורך, פרסום מכרז לבחירת מפעיל למערכת ההסעות הימיות.

מערך השיט הציבורי הוצע על-ידי שרת התחבורה מירי רגב, ארה"ב, יוון וקפריסין, מתוך הנחה שהתנאים הנוחים להפעלתו במשך כ-300 ימים בשנה, עשויים לאפשר את קידומו. כעת נותר להמתין ולראות האם הבחירות יאפשרו למיזם לשוט או לטבוע במצולות קודם שיווולד.