פער של פי 20 בהערכת שווי קרקעות מלח הארץ

פערים של פי 20 בהערכת השווי של 35 דונם מקרקעות חברת מלח הארץ בעתלית, נחשפים בעתירה שהגישה החברה (10.6.24) נגד רשות מקרקעי ישראל. בעוד רמ"י מעריכה את שווי הקרקע ב-8-7 מיליון שקל, החברה טוענת שהשווי הוא פחות מ-500,000 שקל.

מלח הארץ מפיקה את רוב המלח בו משתמשים הצרכנים בישראל. היא נמצאת בשליטת קרן פורטיסימו קפיטל בראשותו של יובל כהן (כיום בין היתר גם בעלת השליטה בחברת סלקום), לאחר שהייתה בשליטת משפחת דנקנר ולאחר מכן בשליטת שרי אריסון. שווי הקרקע קובע את דמי החכירה שמשלמת מלח הארץ לרמ"י על-פי ההסכם משנת 1963, אשר עמדו על 25% מהשווי כתשלום ראשוני ו-4% כדמי חכירה שנתיים.

העתירה הוגשה לבית המשפט המחוזי בחיפה, לאחר שוועדת ההשגות של רמ"י אימצה את הערכת השמאית המחוזית, אשר בוצעה בידי השמאי יהודה שני ביולי 2019. היא דחתה את ההערכה של מלח הארץ, אשר בוצעה בידי השמאי אבי מנדלסון באוגוסט 2021. ההערכות נעשו על-פי שתי חלופות - נכון ליולי 2010 ונכון ליולי 2015. על-פי הערכתו של שני, בחלופה הראשונה שווי הקרקע היה 7.055 מיליון שקל, ובחלופה השנייה - 8.22 מיליון שקל. מנדלסון טען שהשווי הוא 441,000 שקל בחלופה הראשונה ו-440,000 שקל בחלופה השנייה.

המשמעות היא, שלפי רמ"י דמי החכירה השנתיים הם 282,000 שקל לפי החלופה הראשונה ו-328,000 שקל לפי החלופה השנייה; לפי מלח הארץ, הסכום הוא 18,000 שקל לפי שתי החלופות. השמאית המחוזית קבעה את השווי על 6.284 מיליון שקל בחלופה הראשונה ועל 7.68 מיליון שקל בחלופה השנייה (דהיינו דמי חכירה של 251,000 שקל ו-307,000 שקל בהתאמה).

מלח הארץ טוענת, כי בהחלטת השמאית המחוזית נפלו שורה של טעויות מהותיות: חריגה מהכללים השמאיים לפי דין, התעלמות מהמצב התכנוני של הקרקעות ואפשרויות השימוש בהן, הגדרת המצב התכנוני, טעות בייעוד השטח, החלת ייעוד של "תעשיית מלח" גם על הכבישים בשטח, תיאור ייבוש המלח כ"שימוש תעשייתי בטכנולוגייה תעשייתית" והתעלמות מנתוני הפעילות שהגישה החברה. ועדת ההשגות התעלמה משיקולים רלוונטיים והביאה בחשבון שיקולים בלתי רלוונטיים, טוענת החברה. העתירה הוגשה באמצעות עו"ד שרי סימנר.