זינוק בפליטות מהטמנת פסולת וגזי קירור מייתר הישגים סביבתיים

סך פליטות גזי החממה בישראל עלה ב-14 שנים בשיעור של 4.3%. זאת, למרות ירידה שנרשמה בפליטות שמקורן בייצור חשמל ובתחבורה יבשתית שנובעת ממעבר לייצור חשמל בגז טבעי ובאמצעים סולאריים ומחדירת כלי הרכב החשמליים לשוק הישראלי.

על-פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שפורסמו (יום א', 2.6.24) לציון יום איכות הסביבה הבינלאומי, בשנים 2000 ל-2022 נצפו מגמות ירידה בפליטות של מזהמי האוויר הבאים: פחמן חד-חמצני - CO (ירידה של 65%), גופרית דו-חמצנית - SO2 (92%), תחמוצות חנקן - NOX (68%), פחמימנים - HC (50%), חומר חלקיקי מרחף - SPM (85%) ועופרת - Pb (87%). הירידה בפליטות האלה נוצרה בשני ענפים עיקריים - ייצור חשמל ותחבורה יבשתית.

כאמור, הירידה הדרמטית במזהמים הללו נוטרלה עד כדי עלייה בסך הכולל של פליטות גזי החממה, בשל זינוק דרמטי שנרשם מאז שנת 2008 בפליטות גזי החממה מהטמנת פסולת (30.8%) ובפליטות מגזים המכילים פלואור (154.8%), המשמשים בעיקר לקירור ולמיזוג אוויר.

בשנת 2021 דורגה מדינת ישראל נמוך מאוד מבין מדינות ה-OECD ביחס למחזור פסולת עירונית - במקום ה-27 מתוך 29 מדינות ה-OECD. אחוז הפסולת ברשויות המקומיות בישראל שהועברה למִחזור היה 23.5%, לעומת 54.4% בממוצע במדינות ה-OECD.

בשנת 2022 נאספו ברשויות המקומיות בישראל, 6.19 מיליון טונות פסולת (652 ק"ג לנפש בשנה). אחוז הפסולת ברשויות המקומיות שהועברה למִחזור בשנת 2022 עמד על 24.3% - כ-1.5 מיליון טונות, מהן 258.8 אלף טונות של נייר, עיתון וקרטון ו-589.9 אלף טונות של חומר אורגני. מבין הערים הגדולות (שבהן יותר מ-100,000 תושבים) אחוז הפסולת הגבוה ביותר שהועברה למִחזור היה בירושלים (41.0%), בבת ים (40.3%), בחולון (40.2%), בתל אביב-יפו (39.7%) וברמת גן (39.6%).

עוד נמסר מן הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כי בשנת 2023 הפריע ל-28% מבני 20 ומעלה זיהום האוויר באזור מגוריהם, ול-30.5% הפריע רעש מחוץ לדירה. עוד נמסר כי ההוצאה לשמירה על הסביבה בשנת 2022 במגזר הציבורי הסתכמה ב-16.7 מיליארד שקל.