נאום דרמטי. בואו ננסה לחלוק את התובנות מהנאום שנתן הנשיא ביידן בערב שבת (חלק חשוב שנדבר עליו בהרחבה בהמשך). ראשית המדובר בנאום שמנסה ללכת בצורה לוליונית, להשביע את רצון של כל הצדדים, להפחית חששות של ישראלים מחד-גיסא, אבל לציית ללחץ מבית על המראות מעזה והדרישה לקריאה להפסקת אש.
הרעיון בגדול הוא לעטוף את ישראל בצמר גפן, עם הצעה של ישראל, שהערבות לה היא של ממשלת ארה"ב וממשלת קטר ערבה להתקדמות של החמאס במתווה העסקה. לגבי העיתוי. ראשית-יום שישי בערב. כלל האצבע שאנשים שומרי שבת, בטח החרדים והחרד"לים לא יוכלו להתערב בסייקל שהולך להתפתח פה ב-24 שעות הקרובות, שיכול לצבור מומנטום, בקרב "עמך ישראל" לקיבוע של ההצעה, תוך שהוא מנטרל את רעשי הרקע של אותם אלה שיכולים "לפייד" את ההצעה. שנית - אנחנו ערב פירוק הקבינט מלחמה, ההצעה פה, מנסה להתמודד גם אם יתפרק הקבינט (אנחנו ערבים להצעה) ואולי להשאיר את הקבינט, לפחות לחודשים הקרובים של הקמפיין.
הנאום של ביידן, מוציא החוצה לאור, את מה שהיה עד כה מתחת לאיפול של צנזורה (לפחות על-פי יושבי אולפנים). היכולת של מהלך שכזה, ככל שיצליח לפתח "חיים משל עצמו" ויפעיל את מנופי הלחץ על החמאס, לקחת את העסקה, הוא ישאיר את ההצעה של נתניהו נעול בהצעה אותה הוא עצמו הגיש.
לבסוף, חודש יוני פה, החלון נסגר, זה ממש הסיכוי האחרון, לייצר במערכת הפוליטית האמריקנית, את האקלים לבנייה של מהלך המתואר כאן.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה