שוקת שבורה בצפון: החקלאים דורשים פיצוי על הנזקים

ועדת הכלכלה דנה (28.5.24) במצב החקלאות בצפון. ח"כ אלון שוסטר ציין בפתח הישיבה כי במקרה הטוב אנחנו עומדים בפני משבר שיימשך חמש או שש שנים. לדבריו, בשל המשבר צריך לטפל בצפון באותם עקרונות שמטפלים בדרום. ח"כ עופר כסיף הוסיף כי הדיון צריך להתמקד בפיצוי, כדי לתת מענה לחקלאים שנמצאים בפני שוקת שבורה, תרתי משמע. ח"כ אפרת רייטן מרום סיפרה כי הכנסת כולה התגייסה לטפל היום בענייני הצפון, ולחקלאות עדיין אין פתרון.

יו"ר הוועדה ח"כ דוד ביטן שאל האם לחקלאות בצפון נדרשים דגשים שונים מן החקלאות בדרום מבחינת סיוע. נשיא ארגון המגזר העסקי, דובי אמיתי, השיב לו: "הדגשים הם אותם דגשים. הדרום הרבה יותר מטופל, הצפון עדיין עם 80 אלף תושבים, בחלקם חקלאים, שנותקו מהבית ומנסים באצבעות להמשיך להחזיק חלק מהשטחים. 70 אלף דונם מטעים לא מעובדים או מעובדים חלקית, וזה נזק גדול אמוד של כמיליארד שקל. דיברת על ביטחון-מזון על בסיס ייצור עצמי, יש מילים יפות ואני לא רואה מעשים. רשות המים הולכת להעלות את מחירי המים ולא נוכל לעמוד בזה. יש פחת גדול, יש שימוש גדול מאוד של כוחות הביטחון במים של החקלאים. צה"ל לא מחזיק את השטחים, מי שמחזיק מראש הנקרה עד הר דב הם החקלאים, ולהגיד להם שמייקרים להם את המים זה בושה וחרפה".

נציג רשות האוכלוסין, משה נקש, אמ כי "שר העבודה, יואב בן צור, סיכם עם שר העבודה התאילנדי המבקר בישראל על החזרת העובדים התאילנדים לארץ. אתמול יצא מכתב לחקלאים שיכולים להגיש בקשות, וביוני יגיעו עובדים חדשים".

מנהל מחלקת הפיצויים ברשות המיסים, אמיר דהן, אמר כי הרשות עובדת עם החקלאים בתיאום מלא. "קיימנו עשרות ישיבות עד שהגענו למתווה, והמטרה היא שמי שירצה פיצוי מהיר יוכל לבחור במסלול מהיר, ומי שירצה - יוכל להגיש תביעה פרטנית. למעלה מחצי מיליארד שקל כבר שולמו לחקלאים במקדמות.

צילום: [צילום: מיכאל גלעדי/פלאש 90]

מנכ"ל קיבוץ מנרה, אורלי יצחק, הוסיפה: "שנות השיקום תלויות בנזק. במנרה נאלצנו לעקור 120 דונם של מטעים בני שבע-שמונה שנים, אז אלה שנות השיקום. גיל המטע הוא גיל השיקום הנדרש. גם חוסר היכולת להיכנס לטפל בעצים זה נזק שייקח זמן לשקם".

מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות, ירון בלחסן, אמר: "יש לנו בעיות אדירות במטעים בצפון, גיבשנו מתווי פיצוי. בימים הקרובים חקלאים יוכלו להגיש בקשות, אבל נכנסים לקטיף של גידולים נוספים של דובדבנים ואפרסק, וצריך לפצות גם על זה. צריך לדבר גם על רצף תפקודי. החקלאים נכנסים למטעים והם מטוּוחים מלבנון תחת איום ירי ישיר של נ"ט, והרבה מטעים לא מקבלים טיפול נדרש. צריך לתת מענקי נטיעות, כדי שנמשיך לייצר ולא נהיה מדינה מוטת ייבוא".

סגן שר החקלאות, ח"כ משה אבוטבול, אמר כי "המדיניות של השר והמנכ"ל היא לעזור לחקלאים ככל היותר, ודלתנו פתוחה. יש ליווי צמוד של המחוזות, ומטפלים גם בבעיות חברתיות וכלכליות. קידמנו בזמן האחרון מאות בקשות בכל תחומי החקלאות, 250 מיגוניות חולקו ו-230 בקשות תמיכה של חקלאים אושרו, פעלנו למסלולים ייחודיים במס רכוש והמצב הוא שחייבים עזרה".

יו"ר הוועדה ביטן סיכם את הדיון ובירך על ההסכם עם ממשלת תאילנד והגדלת מספר העובדים הזרים לחקלאות. הוא הודה גם למשרד הפנים ורשות האוכלוסין וכן לרשות המיסים שמטפלת בבעיות בשטח. באשר למחיר המים, אמר ביטן כי צריך לסייע לחקלאים בצפון ובדרום, ובהתייחס להחזרת המצב לקדמותו והשקעות בפיתוח הודיע כי יכנס את הוועדה לדיון נוסף רק בעניין הזה.