כשליש ממיני העופות המקננים בישראל נמצאים בסכנת הכחדה

דוח מצב הטבע 2023, כרך המגוון הביולוגי, מציג תמונת מצב לאחר עשור של ניטור הטבע בישראל, בדגש על השפעת פעילות האדם על צמחים ובעלי חיים והשפעתם הישירה והעקיפה של יישובים וחקלאות.

דוחות מצב הטבע של המארג - התוכנית הלאומית להערכת מצב הטבע, מציגים מגמות ותהליכים במערכות האקולוגיות בארץ ונותנים תמונת מצב של הטבע בישראל. מטרת הדוחות היא להוות בסיס מדעי לגיבוש ממשקים לניהול מושכל ובר-קיימא של שטחים פתוחים ושל המגוון הביולוגי בישראל. המארג היא התוכנית הלאומית להערכת מצב הטבע של מוזאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, המשרד להגנת הסביבה, קרן קיימת לישראל ורשות הטבע והגנים (רט"ג).

בדוח שמתפרסם כעת (מאי 2024) מובאים ממצאי תוכנית הניטור היבשתית הלאומית: תמונת מצב ארצית הכוללת צומח, פרפרים, זוחלים, עופות ויונקים, מצב המגוון הביולוגי ביחידות הניטור החורש הים-תיכוני, היער המחטני הנטוע, בתות בני-שיח ובתות עשבוניות, חולות מישור החוף, ספר המדבר, מישורי הלס בצפון הנגב, חולות מערב הנגב, הר הנגב והדרום הצחיח. בנוסף, הדוח מתייחס לממצאי תוכניות ניטור ממקורות שונים, ביניהן ספירות חיות בר של רשות הטבע והגנים ותוכניות ניטור אקווטיות: נחלים (המרכז לאקולוגיה אקווטית, מוזאון הטבע ע"ש שטיינהרדט), כינרת (המעבדה לחקר הכינרת, חקר ימים ואגמים לישראל), הים התיכון (חקר ימים ואגמים לישראל) וים סוף - מפרץ אילת (המכון הבינאוניברסיטאי למדעי הים באילת).

יו"ר מוזאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, הפרופסור תמר דיין: "לדוח מצב הטבע 2023 חשיבות גדולה במיוחד, משום שהוא מסכם עשור של ניטור של המגוון הביולוגי היבשתי, המאפשר לנו לעקוב אחר מגמות במערכות האקולוגיות ובאיומים על המגוון הביולוגי על ציר הזמן. בנוסף, הוא כולל תוצאות של תוכניות ניטור נחלי ישראל, הכינרת, הים התיכון ומפרץ אילת, כך שהוא מציג תמונה מקיפה של מצב הטבע. למרות מגמות חיוביות בכמה מינים הנמצאים בסיכון, מרבית המדדים מדאיגים ביותר. מכיוון שהמגוון הביולוגי חיוני לבריאותנו ולרווחתנו, לכלכלת האדם ולאיכות חיי הציבור, על-רקע הלחצים העצומים על השטחים הפתוחים ולאור איומים רבים אחרים, ובהם משבר האקלים, קריטי שדוח זה והדוחות הבאים אחריו יהוו בסיס לקבלת החלטות מבוססות ידע של משאבי הטבע".

הממצאים העיקריים

צילום: כחליל קלאופטרה [צילום: אבנר רינות, החברה להגנת הטבע]

המגוון הביולוגי בישראל - תמונת מצב ארצית

• לא חל שינוי במדד הצומח (NDVI) ביחידות המדבריות בארבעת העשורים האחרונים (1984-2022)

• 61 מיני צמחים פולשים התבססו בישראל, וישנם מינים זרים נוספים בעלי פוטנציאל פלישה גבוה

פרפרים

• 38% ממיני הפרפרים בישראל נמצאים בסכנת הכחדה, ו-11% קרובים לסיכון

• ירידה של 34% בשפע הפרטים של הפרפרים ב-13 שנים (2010-2022)

• שינוי בעונתיות - דחייה של 30 ימים במועד שיא שפע הפרטים ב-13 שנים (2010-2022)

• ירידה של 18% בממוצע בעושר מיני הפרפרים הנצפים ב-13 שנים (2010-2022)

זוחלים

● ירידה של 58% בשפע הפרטים של הזוחלים ביחידת חולות מערב הנגב ושל %48 ביחידת מישורי הלס בצפון הנגב

● עלייה במספר קיני צב הים החום וצב הים הירוק, לפי ספירות רט"ג

● גורמי האיום המרכזיים על הזוחלים הם אובדן בתי גידול ומינים פולשים

● ארבעה מיני זוחלים פלשו לישראל ב-50 השנים האחרונות

עופות

• ירידה של 17% בשפע הפרטים הכולל של העופות הנפוצים המקננים בישראל בתשע שנים (2012-2021)

• חלה עלייה של 585% (פי 7) בשפע הפרטים של מיינה מצויה, מין פולש, במהלך תשע שנים (2012-2021)

• שפע הפרטים של מיני עופות האופייניים לבתה ירד במהלך תשע שנים

• 29% ממיני העופות המקננים נמצאים בסכנת הכחדה, ו-12% נוספים קרובים לסיכון

יונקים

• עלייה בשפע הפרטים של ארנבת השדה בעשר שנים (2012-2022)

• עלייה בשפע הפרטים של יעל נובי, צבי ישראלי, צבי הנגב וצבי שיטים בטווח השנים 2005-2022, לפי ספירות רט"ג

• עלייה בשפע הפרטים של תן זהוב, זאב אפור ושועל מצוי ביחידות המדבריות בעשר שנים (2012-2022), בשל הגדלת זמינות המזון מפסולת ומחקלאות

• צמצום בתחום התפוצה של הלוטרה ב-20 שנים (2002-2022), לפי ספירות רט"ג

מצב המגוון הביולוגי ביחידות הניטור היבשתיות

• עלייה של 461% בשפע הפרטים של חוגלת סלעים בתשע שנים (2012-2021)

• עלייה של 281% בשפע הפרטים של מיינה מצויה, מין פולש, בתשע שנים (2012-2021)

• ירידה של 74% ושל 54% בשפע הפרטים של תור מצוי ושל פשוש, מינים מלווי אדם, בתשע שנים (2012-2021)

היער המחטני הנטוע

• עלייה של 38% במדד הצומח (NDVI) בארבעת העשורים האחרונים (1984-2022)

• ירידה של 90% בשפע הפרטים של תור מצוי בשבע שנים (2014-2021)

• ירידה בשפע הפרטים של תן זהוב, מין מתפרץ, ביערות הכרמל בשמונה שנים (2013-2021)

• עלייה בשפע הפרטים של חזיר בר בהרי יהודה בשמונה שנים (2013-2021)

בתות בני-שיח ובתות עשבוניות

• עלייה של 34% במדד הצומח (NDVI) בארבעת העשורים האחרונים (1984-2022)

• ירידה של 44% בשפע הפרטים של העופות המקננים בשש שנים (2014-2020)

• ירידה בשפע הפרטים של עופות ממינים אופייניים לבתה, בממוצע על פני שש שנים (2014-2020)

• עלייה בשפע הפרטים של שועל מצוי, מין מתפרץ, בשמונה שנים (2014-2022)

חולות מישור החוף

• פחות מ-4% מהשטח הטבעי הנוכחי בחולות מישור החוף נותר כדיונה פעילה ללא צומח (חול חשוף), המהווה בית גידול למיני צמחים ובעלי חיים ייחודיים (5.2 קמ"ר)

• עלייה של 68% בערכי מדד הצומח (NDVI) בארבעת העשורים האחרונים (1984-2022), עקב התייצבות הדיונות והתפשטות מיני צמחים פולשים

• שפע הפרטים הכולל של הזוחלים נמוך ב-19% בקרבת יישובים בהשוואה לשפע במרחק מיישובים

ספר המדבר

• ירידה בשפע הפרטים של עופות בסכנת הכחדה ושל עופות האופייניים לבתה בשמונה שנים (2012-2020)

• עלייה של 1,020% בשפע הפרטים של מיינה מצויה, מין פולש, בשמונה שנים (2012-2020)

• ירידה של 97% בשפע הפרטים של דרור הבית, מין מלווה אדם, בשמונה שנים (2012-2020)

• עלייה בשפע הפרטים של צבי ישראלי בשמונה שנים (2014-2022)

מישורי הלס בצפון הנגב

● מיני העופות האופייניים לבתה אשר מוגדרים כמינים בסכנת הכחדה נצפו כמעט רק בשטחי הלס הטבעי

● עלייה של 106% בשפע הפרטים של מיינה מצויה, מין פולש, בשמונה שנים (2012-2020)

● ירידה של 70% בשפע הפרטים של תור צווארון בשמונה שנים (2012-2020)

● ירידה של 48% בשפע הפרטים של הזוחלים בשש שנים (2014-2020)

חולות מערב הנגב

• מדד הצומח (NDVI) לא השתנה בארבעת העשורים האחרונים (1984-2022)

• הרכב המינים של פרוקי הרגליים שונה בין דיונות פעילות, דיונות מיוצבות למחצה ושטח הסמוך לגידולי חקלאות בבתי רשת

• עושר המינים של העופות בקרבת החקלאות גבוה בהשוואה לעושר הרחק מהחקלאות, ומאופיין במינים מלווי אדם

• בכל קמ"ר אחד בשמורות הטבע ישנם כ-33 ק"מ של דרכי עפר

הר הנגב

• עופות ממינים מלווי אדם פעילים בערוצי נחלים הרחק מיישובים

• עלייה בשפע הפרטים של צבי הנגב וצבוע מפוספס בשמונה שנים (2014-2022)

• עלייה בשפע הפרטים של דורבן הודי בשמונה שנים (2014-2022)

• עלייה ניכרת בשפע הפרטים של תן זהוב, מין מתפרץ, בקרבת יישובים במהלך שמונה שנים (2014-2022)

הדרום הצחיח

• עלייה של 101% בשפע הפרטים של כלל העופות במרחק ממטעים בשמונה שנים (2012-2022)

• עלייה בשפע הפרטים במיני עופות מלווי אדם בשמונה שנים (2012-2020)

• ירידה של 78% בשפע הפרטים של תור מצוי בשמונה שנים (2012-2020)

• עלייה בשפע הפרטים של זאב אפור בשמונה שנים (2014-2022)

מצב המגוון הביולוגי בתוכניות ניטור אקווטיות


נחלים בישראל

• מצב המגוון הביולוגי ברוב נחלי ישראל בצפון ובמרכז ירוד

• הנחלים באגן הקישון ובאגן הירקון מתאפיינים בעושר ובשפע גבוהים במיוחד של מינים פולשים

• מצב המגוון הביולוגי בנחלי אגן הכינרת טוב בהשוואה לשאר נחלי האיתן

• בכמה נחלים במישור החוף חל שיפור מסוים במדדי המגוון הביולוגי בשנים האחרונות

הכנרת

• טווח תנודות מפלס המים בכנרת מקצין ופוגע במגוון הביולוגי

• כל שלושת מיני הצדפות המקומיים בכנרת נמצאים בסכנת הכחדה

• החילזון הפולש Thiara scabra מהווה כ-95% מסך ממאסף החלזונות בכנרת

• תוכניות פיתוח חופי מאיימות על המגוון הביולוגי בכנרת

הים התיכון

• שינוי האקלים גורם לעלייה בטמפרטורת פני המים ולעלייה במפלס מי הים

• חלה התבססות משמעותית של עשרות מינים פולשים, זואופלנקטון, צדפות, דגים ועוד

• רוב שפכי הנחלים במישור החוף מזוהמים בחומרי דשן

• בכשליש מהדגים המסחריים במפרץ חיפה נמצאו ריכוזים חריגים של כספית

• שטחים מוגנים בים התיכון מהווים כ-4% בלבד מהמים הטריטוריאליים של ישראל

מפרץ אילת

• עלייה של °C1.15 בטמפרטורת פני הים השנתית הממוצעת לאורך 35 השנים האחרונות

• עלייה בכיסוי אלמוגי האבן החיים מאז 2004, למעט ירידה זמנית עקב הסערה ב-2020

• ירידה של 93% בגודל אוכלוסיית קיפודי הים בעשרים השנים האחרונות, ובפרט בשנה האחרונה

• תוכניות פיתוח נרחבות והגברת שינוע הנפט מאיימים על מצב השונית

צילום: דוח מצב הטבע [צילום: דוברות הגנת הסביבה]

צילום: אירוע פרסום הדוח [צילום: ניר שמול]