ריבית בנק ישראל נותרה ללא שינוי: 4.5%

הוועדה המוניטרית בבנק ישראל החליטה (יום ב', 8.4.24) להותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 4.5%. זאת, למרות התמתנות האינפלציה בחודש מרס. מבנק ישראל נמסר כי הפעילות הכלכלית ושוק העבודה מוסיפים להתאושש באופן הדרגתי. לצד זאת, מידת אי-הוודאות הגיאופוליטית שנובעת מהמשך מלחמת חרבות ברזל התגברה, ומשתקפת ברמה גבוהה יחסית של פרמיית הסיכון של המשק.

בבנק ישראל ציינו כי האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים התמתנה ונמצאת בתוך תחום היעד. הציפיות לאינפלציה מהמקורות השונים לשנה הקרובה עלו ונמצאות בסביבת הגבול העליון. מאז החלטת המדיניות הקודמת השקל נחלש מול הדולר בכ-2.7%, מול האירו בכ-2.6% ובמונחי השער הנומינלי האפקטיבי בכ-2.3%.

התוצר התכווץ ברבע האחרון של שנת 2023 ב-5.6% ביחס לרבע השלישי, ובסיכום השנה צמח התוצר בקצב של 2% זאת בהתאמה לתחזית חטיבת המחקר מינואר 2024. חטיבת המחקר מעריכה כי התוצר יצמח בשנת 2024 ב-2%, ובשנת 2025 ב-5%. לנוכח המלחמה התחזית מאופיינת ברמה גבוהה של אי-ודאות.

בשוק הדיור חלה עליה במחירי הדירות בחודשיים האחרונים. סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן ירד ב-0.3% וקצב העלייה השנתי המשיך להתמתן והגיע ל-2.6%. המגבלות וקשיי הפעילות בענף נוכח המלחמה התמתנו אך עדיין משמעותיים.
קצב הפעילות של הכלכלה הגלובלית הפתיע לטובה בארה"ב ומנגד, בגוש האירו החולשה הכלכלית נמשכת. האינפלציה התמתנה בחלק ניכר מהמדינות, אך עדיין שוהה מעל יעדי הבנקים המרכזיים. בבנק ישראל ציינו עוד כי על-פי הערכות השוק אלו צפויים למתן את תוואי הורדות הריבית.

החוב יעלה לרמה של 67% ב-2024-2025

חטיבת המחקר בבנק ישראל מעריכה כי ההשפעה הכלכלית הישירה של מלחמת חרבות ברזל על המשק נמצאת כבר אחרי השיא שלה וכי בשנת 2025 צפויה התאוששות כלכלית. בהודעה שפרסם (יום ב', 8.4.24) בנק ישראל נכתב כי על-פי ההערכות בחטיבת המחקר, התוצר צפוי לצמוח ב-2% בשנים 2023 ו-2024, וב-5% בשנת 2025.

כאמור, תחזית זו מתבססת על ההנחה שההשפעה הכלכלית הישירה של המלחמה על המשק הגיעה לשיאה ברבעון הרביעי של 2023, ושבמהלך 2024 עצימותה פוחתת בהדרגה. ב-2025 צפויה התאוששות כלכלית שתתמוך בהתקרבות של רמת התוצר למגמה שאפיינה אותו טרם משבר הקורונה.

תחזית הצמיחה נותרה על-כנה מכיוון שמרבית ההתפתחויות מאז פרסום תחזית ינואר תאמו את הנחותינו, והסטיה באלו שלא תאמו את הנחות העבר של הבנק הייתה לכיוונים שונים. מחד-גיסא, על-פי נתוני הרכישות באשראי נראה שהצריכה הפרטית מתאוששת מהר מהצפוי, אך מאידך-גיסא, פתרון למחסור בעובדים לא-ישראלים מתמהמה וכך גם חזרתם של תושבים לבתיהם בצפון.

הפגיעה הצפויה בתוצר במהלך שנת 2024 נובעת הן מפגיעה בצד ההיצע והן מפגיעה בצד הביקוש. בצד ההיצע, גיוס המילואים הנרחב התבטא בירידה בהיצע העבודה בכל ענפי המשק, אך ההיצע מתאושש לאחר ירידה משמעותית בהיקף גיוס המילואים ביחס לתחילת המלחמה. בענף הבנייה ניכרת במיוחד פגיעה משמעותית בהיצע העבודה - בשל הגבלות על-כניסת עובדים פלשתינים מיהודה ושומרון והפסקה מוחלטת של העסקת של עובדים מעזה.

בבנק ישראל מעריכים מצד אחד, שענף הבנייה מצליח לפעול טוב מהצפוי על-אף המחסור בעובדים. עם זאת, ניכרת פגיעה בהשקעה אשר נובעת ברובה מההתמשכות הצפויה של הפעילות החלקית באתרי הבנייה, ונראה שמשך הזמן שייקח לפתור את המחסור בעובדים יתארך. נוסף על הירידה בהיצע העבודה, באזורי הלחימה ובאזורים מאוימים נפגע כושר הייצור בשל פגיעה בהון הפיזי וביכולת לעבוד, כאשר כעת הפגיעה באזורי הדרום מצטמצמת לאור חזרת התושבים, בעוד פינוי התושבים בצפון צפוי להימשך זמן רב יותר מכפי שהערכנו בתחזית ינואר.

בצד הביקוש, צופה הבנק המרכזי שסנטימנט צרכני שלילי צפוי להמשיך לפגוע בביקוש לצריכה. הביקוש ליצוא שירותי התיירות (תיירות נכנסת) נפגע באופן משמעותי והניסיון מאירועים ביטחוניים קודמים מלמד שפגיעה זו צפויה להיות ממושכת. מנגד, בענף הבנייה צפויה בטווח התחזית עלייה בביקוש, בין היתר בעקבות הצורך בשיקום מבנים. "לאור התפתחויות אלו, אנו מעריכים כי שיעור האבטלה הרחב בגילי העבודה העיקריים, שירד ברבעון הראשון של 2024, ימשיך במגמת הירידה בהדרגה במהלך 2024, ויתכנס לרמתו לפני המלחמה במהלך 2025", נמסר מבנק ישראל.

עוד העריכו בחטיבת המחקר של בנק ישראל כי הגירעונות בתקציב הממשלה בשנים 2024 ו-2025 צפויים להסתכם ב-6.6% וב-4.6% תוצר. החוב צפוי לעלות לרמה של 67% תוצר ב-2024 ולהישאר ברמה דומה גם במהלך 2025. תקציב המדינה המעודכן לשנת 2024 עבר בקריאה שנייה ושלישית בכנסת במרס 2024. ביחס לתקציב המקורי, הוא כולל הגדלה של מסגרת ההוצאה ב-70 מיליארדי שקלים: 55 מיליארדי שקל עבור הוצאות ביטחוניות ו-15 מיליארדי שקל עבור הוצאות אזרחיות הקשורות במלחמה. מעבר לכך צפויה הממשלה לשלם פיצויים על חשבון קרן הפיצויים בסכום של כ-18 מיליארדי שקלים (0.9% תוצר), שאינם נרשמים כהוצאה בתקציב אך דורשים מימון ממשלתי. עידכון התקציב כלל גם שינוי של הרכב ההוצאות האחרות בשל התייקרויות בלתי צפויות שהתרחשו טרם המלחמה והגדלת הכנסות זמנית בסכום של כ-5 מיליארדי שקלים.

עוד ציינו בבנק כי הצעדים הפיסקליים שחוקקו בכנסת עד כה לגבי שנת 2025 כוללים הגדלת הכנסות פרמננטית בסכום של כ-8 מיליארדי שקל בעיקר בשל העלאת שיעור המע"מ מ-17% ל-18%. תחזית הגירעון לא מביאה בחשבון צעדי הכנסות נוספים עליהם החליטה הממשלה בסכום שנתי של כ-3 מיליארדי שקל שטרם חוקקו בכנסת.

ההוצאות הציבוריות צפויות להיות גבוהות בשנת 2025 בכ-48 מיליארדי שקל (25 מיליארדי שקל מתוכם פרמננטיים) לעומת התחזית ערב המלחמה, וזאת לאור הנחות העבודה לגבי פריסת עלויות הלחימה הזמניות גם לתקציב 2025, בשל שיקום המלאי הצבאי, הסיכום התקציבי הקיים לגבי הגדלת בסיס תקציב הביטחון בכ-10 מיליארדי שקל החל ב-2025 לעומת המתווה הרב-שנתי שהיה קיים ערב המלחמה, וכן גידול צפוי של תשלומי הריבית, הוצאות השיקום של אזורי העימות והגידול בהוצאות השירותים החברתיים לנפגעי המלחמה. תוספות נוספות לתקציב הביטחון עתידות להיות נדונות בהמשך, במסגרת ועדה שתעסוק במתווה רב-שנתי חדש לתקציב הביטחון. ככל שהממשלה תחליט על תוספות כאלה הן יצריכו התאמות תקציביות נוספות כנגדן כדי לרסן את גידול הגרעון בתקציב המדינה.