אין לאסור אוטומטית כל פעילות פיננסית בשל עיצומים אמריקנים

הטלת עיצומים בידי מדינה זרה על אזרח ישראלי, אין משמעותה שיש לאסור את כל פעולותיו הפיננסיות. כך אומר (3.4.24) המפקח על הבנקים, דני חחיאשוילי. הוא התכוון בעיקר לעיצומים שהטילו מדינות במערב ובראשן ארה"ב על מתנחלים, אם כי לא אמר זאת במפורש. חחיאשוילי דיבר בכנס לשכת עורכי הדין על פשיעה כלכלית, הלבנות הון ומימון טרור.

חחיאשוילי פתח באומרו, שסיכון כספי הטרור הולך ומתעצם ומשפיע גם על פעילות הלקוחות. בפני מערכת הבנקאות ניצבים שלושה אתגרים: שלושה אתגרים: העולם הפיננסי משתה כל העת, הרגולציה מתרחבת שוב ושוב, ויש למצוא את האיזון בין ניהול הסיכון לבין המשך השירות ללקוחות. הוא פירט את האתגרים:

• עוד ועוד גופים נכנסים לעולם הפיננסי, בו פעלו בעבר בעיקר רק הבנקים וחברות הביטוח. למערכת הבנקאית המסורתית יש אחריות גם על הגופים החדשים, שכן הללו עובדים איתה; חלקם אומנם מפוקחים בנפרד, אבל יש גם גופים שאינם מפוקחים כמו הפינטק ומטבעות הקריפטו.

• התרחבות דרישות הרגולציה באה לידי ביטוי בכניסת תחומים שלמים תחת איסור הלבנת הון ומימון טרור. הפעילות הופכת להיות חוצת גבולות; הבנקים חייבים לבדוק האם לקוחותיהם מופיעים ברשימות של גורמי טרור שמפרסמות ממשלות; וכלי העיצומים מתרחב, הן כנגד אנשים וגופים והן כנגד סוגי פעילויות.

• האיזון צריך לבוא לידי ביטוי בניהול סיכון מול הימנעות גורפת מנטילת סיכון. ברוב המקרים אין זה נכון להימנע לחלוטין מנטילת סיכון, אלא יש לנהל ולבדוק כל סיכון בפני עצמו, הדגיש חחיאשוילי. יש להיזהר מיישום הכללים בצורה שתביא להדרה של אוכלוסיות, במיוחד אוכלוסיות חלשות. גם אם בנק מסרב לעשות פעולה, הוא צריך לוודא שההחלטה סבירה ושהוא יוכל לנמק אותה לעצמו וללקוח, הבהיר.

"הדוגמה הבולטת מהחודשים האחרונים היא העיצומים שהוטלו על אזרחים ישראלים. דרשנו מהבנקים לקבוע מדיניות וניהול סיכונים לאופן ההסתכלות על רשימות שמפרסמות מדינות זרות. העובדה שאדם נמצא תחת עיצומים, אינה אומרת שיש להגביל באופן אוטומטי את הפעולות שלו. הרשימות אינן אחידות ויש לבדוק מה בדיוק מוגבל ומה מותר. ניהול הסיכון צריך להיות פרטני במקרים האלה", אמר חחיאשוילי.

דוגמה שנייה לצורך באיזון, המשיך חחיאשוילי, היא עולם הקריפטו, כאשר היו מקרים שבנקים נמנעו מהעברת כספים שמקורם במטבעות אלו. "גם כאן זהו ניהול סיכון וניסינו לתת ודאות. כך למשל: אם הכסף מועבר מגוף המפוקח בישראל, אין להימנע מהעברתו". דוגמה שלישית היא מלחמת חרבות ברזל, כאשר במקביל להעלאת הדרישות של הרשות לאיסור הלבנת הון - צריך היה לתת הקלות למפונים וליישומונים שאספו תרומות למפונים וחיילים, וגם כאן היה צורך באיזון.

חחיאשוילי סיכם: "המורכבות בתחום הלבנת ההון הולכת וגדלה, ובסופו של דבר - הארגונים הפיננסיים צריכים לנהל את הסיכון. ניהול הסיכונים צריך להיות מותאם למאפייני הלקוח ולמאפייני סביבת הפעילות. תחום זה הוא התחום הפיננסי הראשון בו מפותחים כלים של בינה מלאכותית לזיהוי הלבנות הון והוא משפר את ניהול הסיכון".