זוכה קצין המשטרה אשר הרג את סלומון טקה

שופט בית משפט השלום בחיפה, זאיד פלאח, זיכה (2.4.24) את קצין המשטרה שירה למוות ביוני 2019 בסלומון טקה בקרית חיים והואשם בגרימת מוות ברשלנות. שמו של הקצין אסור בפרסום מחשש לשלומו ולשלום משפחתו. פלאח קובע, כי לא מדובר ברשלנות, הירי היה מוצדק והנאשם עמד בכל התנאים הנדרשים להגנה עצמית.

טקה היה בן 18 במותו, שבע שנים לאחר שעלה מאתיופיה. הקליע פגע בכביש, ליבתו ניתזה ופגעה בכלי הדם הגדולים בחזהו של טקה והוא נהרג. הירי בוצע לאחר שטקה ושלושה קטינים השליכו אבנים לעבר הקצין (שהיה בלבוש אזרחי) ושתיים מהן חבלו בו, והקצין טען שחשש לחייו. הפרשה הובילה להפגנות של יוצאי אתיופיה במוקדים רבים, במחאה נגד מה שתיארו כשיטור יתר על בסיס צבע עור.

תיאור האירועים

בשלב זה הצטרף טקה אל הקטינים, שאל את הקצין מיהו וטען שהתעודה והאקדח שהציג מזויפים. טקה והקטינים הקניטו את הקצין וגידפו אותו, הוא החליט לעזוב את המקום ודיווח למוקד המשטרה שהוא מאוים. הקצין הבחין שאשתו וילדיו ממתינים לו במרחק של 25 מטרים והחליט לא להתקרב אליהם, אלא נכנס לחניה פתוחה של בית סמוך. הנערים הלכו בעקבותיו, וטקה וחלק מהקטינים השליכו לעברו אבנים ששתיים מהן פגעו בו.

לטענת הקצין, הוא חש בשלב זה שנשקפת סכנה לחייו, בעוד שלטענת התביעה - הקטינים וטקה לא סיכנו את חייו. הקצין יצא מהחניה אל מרכז הכביש, בעוד טקה ושניים מהנערים עומדים מולו במרחק של שלושה-ארבעה מטרים. הוא שלף את אקדחו, דרך אותו, כיוון אותו לעבר הנערים וצעק להם להתרחק. מיד לאחר מכן כיוון את אקדחו אל מרכז הכביש לשמאלו של טקה ומעט לפניו, וירה ירייה אחת שהתבררה כקטלנית - ואשר לטענת התביעה בוצעה בניגוד לפקודות המשטרה.

עדויות הנערים - בלתי אמינות

צילום: פלאח (במרכז) בביקור בזירת הירי [צילום: שיר תורם, פלאש 90]

פלאח אומר: "טענת הסניגור לפיה כתב האישום הוגש ממניעים זרים היא חסרת בסיס ואני דוחה אותה על הסף". בתיק זה נדרשה הכרעה משפטית לנוכח הסוגיות המורכבות שעלו בו, כולל פקודות הירי של המשטרה. ההחלטה על הגשת כתב האישום הייתה מוצדקת ומקצועית.

פלאח קובע: "הנערים שהיו עדי ראייה לאירוע עשו עלי רושם בלתי אמין, תוך שסתרו זה את זה ואת חומר הראיות, כגון שאלת פגיעת האבנים בנאשם. התובע היה ער לכך וטען שהדבר נובע מגילם ומחלוף הזמן. אני דוחה הסברים אלה. גילם של אנשים אינו אמור לתת הכשר לשקרים, והזמן שחלף מן האירוע אינו רלוונטי, שכן את גרסתם הבלתי-מהימנה מסרו כבר ביום האירוע".

לגבי החקירה אומר פלאח, כי הרשות החוקרת אספה רק חלק מהאבנים שהיו בזירה ולא את כולן, מה שמנע מהנאשם להוכיח ש-טקה והנערים האחרים זרקו לעברו אבנים נוספות. מעבדת מז"פ מצאה פרופיל גנטי של טקה על שלוש אבנים ואת זה של הנאשם על אחת מהן – מה שמוכיח ש-טקה החזיק בהן ושהן פגעו בנאשם. נמצאו שרידים של סמים ואלכוהול בגופו של טקה, והם גרמו לו להתנהג כפי שהתנהג. פגיעת האבנים בנאשם עלולה הייתה לגרום סכנת מוות, עובדה שלא צוינה בכתב האישום ועלתה רק בשלבי הראיות.

פלאח מדגיש: "חוקרי מח"ש עשו את עבודתם בנאמנות, במקצועיות ובאנושיות ואני דוחה את טענות ההגנה נגדם". הוא מציין, כי כל אימוני הירי שעברו הנאשם ושוטרים אחרים לא כללו ירי כלפי הרצפה. "גרסת הנאשם נמצאה אמינה והיא נתמכת בראיות פורנזיות. שוכנעתי מדברי הנאשם, שלמרות שיכול היה לירות לגופו של טקה – הוא החליט לירות לצידו בתקווה שירי זה יגרום לסכנה לחלוף במינימום נזק". כאשר טקה הגיע אל הנערים, עלתה רמת האלימות הפיזית והמילולית שלהם כלפי הנאשם. כל אלו מלמדים על הסרת עכבות מצד טקה והנערים כלפי הנאשם וזלזול בבעל סמכות, קובע פלאח.

יש לתקן את הוראות הירי

צילום: מותר לשוטר לירות לצד הגוף

עוד מציין פלאח, כי סגן המפכ"ל לשעבר, ניצב זוהר דביר, שהעיד מטעם ההגנה, "עשה רושם של אדם ערכי ומקצועי והמדינה התברכה בקצינים דוגמתו. לדבריו, בסיטואציה כמו של הנאשם – היה יורה לרגליו של טקה". פלאח החמיא לנאשם על שהתערב באירוע, שכן מצופה משוטר להתנהג כשוטר גם כאשר הוא אינו בתפקיד. הוא מתאר באריכות את האירועים, וקובע שהנערים וטקה סיכנו בצורה ממשית את הנאשם, בעוד הוא פעל-כנדרש.

פלאח מציין, כי בנוהלי המשטרה אין מענה לשאלה האם במקום בו שוטר רשאי לירות לגופו של מי שמסכן אותו או את זולתו, הוא רשאי לירות לצידו כפי שעשה הנאשם. "מדובר בלקונה בנהלים של משטרת ישראל". על-פי הנהלים, במקרה של סכנת חיים, שוטר רשאי לירות לגופו של מי שיוצר סכנה כזאת. לצד זאת, הוא חייב לצמצם את הסכנה למי שמסכן אותו. פלאח קובע, כי קל וחומר שיש לשוטר סמכות לירות סמוך לגופו של מי שמסכן אותו, גם אם בשל כך נוצרת סכנה. הוא קורא למשטרה לתקן את הוראות הירי ולהכליל את הסמכות לירות סמוך לגופו של יוצר הסכנה, תוך קביעת קריטריונים ונהלים לירי כזה.

הנאשם לא חפץ במותו של טקה ואפילו לא בפגיעה בו, אלא רק להרתיע אותו ואת חבריו ובכך לנטרל את סכנת החיים שבה היה נתון, מדגיש פלאח. הירי אכן נטרל את הסכנה, אך המחיר היה כבד מנשוא. הנאשם אמר בעדותו, כי הוא או טקה היו מתים באירוע זה. הנאשם היה נתון בסכנה ממשית ומיידית, הייתה הצדקה לירי והסיכון שנטל בירי זה לא היה בלתי סביר; הירי היה מתבקש בנסיבות העניין. כל התנאים להגנה עצמית התקיימו במקרה זה.

בפנותו לבני משפחת טקה מדגיש פלאח, כי הזיכוי אין משמעותו שהוא לא נורה בידי הנאשם, אלא שהירי היה מוצדק. ייתכן שהם יחושו תחושה של תסכול ואף חוסר צדק, אך כשם שהצדק יכול היה להוביל להרשעת הנאשם, הוא יכול היה להביא לזיכויו. ואילו בפנותו לנאשם אמר: "למרות הזיכוי עול כבד רובץ על נפשך, שהרי הזיכוי לא יכול למחות את העובדה שכתוצאה ממעשיך נגרם מותו של אדם". את המדינה ייצג עו"ד רונן יצחק, ואת הנאשם - עו"ד יאיר נדשי.