האם כיל תמשיך לשלוט בים המלח? גורל הזיכיון בסימן שאלה

בשנת 2030 עתיד לפקוע הזיכיון של קבוצת ICL (כיל) בים המלח. על-פי שטר הזיכיון הנוכחי, לחברה שמורה זכות סירוב. כלומר, אם חברה אחרת תזכה במכרז - תוכל ICL להשוות את תנאי ההצעה הזוכה ולקבל את הזיכיון.

משרד האוצר מעוניין לקבוע הסדרים מעודכנים לקראת תום תקופת הזיכיון לכריית משאבי טבע מים המלח, הצפוי להסתיים במרס 2030, ולקראת פרסום מכרז חדש לתקופת זיכיון נוספת, כדי לייצר את הזיכיון הטוב ביותר עבור אזרחי המדינה. המשרד דיווח לוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל על הקמת צוותים בין-משרדיים שפועים לבחינת הנושא.

צילום: [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]

בדיון מעקב שקיימה (27.3.24) הוועדה התקבל עידכון על היערכות המדינה לקראת תום תקופת הזיכיון. יו"ר הוועדה ח"כ לימור סון הר מלך הבהירה בפתח הדיון את מטרת הישיבה: "נבקש לדעת כיצד המדינה נערכת לפתור את הבעייתיות הנובעת מזכות הסירוב של כיל. בנוסף, אחת מהמלצות צוות נווה לעניין פעולות הממשלה הנדרשות לקראת תום תקופת זיכיון ים המלח הייתה להיערך לצאת למכרז מוקדם ככל שניתן לפני תום תקופת הזיכיון. האם נעשו כבר פעולות בעניין והחלו בכתיבת המכרז?".

מנהל המחלקה לפיקוח תקציבי במרכז המחקר והמידע של הכנסת, עמי צדיק, העיר כי יש להתארגן מראש לקראת תום הזיכיון, כפי שהוצע על-ידי צוות נווה. בנוסף, תיאר צדיק את זכות הסירוב הראשונה כבעיה עיקרית משום שפירושה הוא כי קבוצת ICL יכולה להשוות את הצעתה לכל הצעה אחרת. "השאלה היא כיצד משרד האוצר נערך לפתור את החסם הזה", אמר.

סגן בכיר לחשב הכללי במשרד האוצר, אורי שאשא: "אנו נערכים לקראת פרסום המכרז והדבר המשמעותי הוא לתקן את חוק זיכיון ים המלח. לפני כן נפרסם שתי עבודות שלנו להערות הציבור - כלכלית וסביבתית. במסגרת המלצות ועדת ששינסקי נשאף להגדיל את ה-GT למינימום 50%, מה שהיום לא מתקיים. ביחס לזכות הסירוב - אנו מבינים את המשמעיות והקושי שהדבר יוצר במכרז עתידי ולכן הקמנו צוות שמתעסק בסוגיה. אנו רוצים לצאת לדרך מהר ככל האפשר כדי לבחור זוכה הרבה לפני 2030, כך שתהיינה לו מספר שנות היערכות ותקופת חפיפה ארוכה מאוד".

מיקי רוזנטל, פעיל למען ים המלח, אמר בדיון: "צריך לראות את המכרז הזה בראייה של הצלת ים המלח, ולא רק לפי השאלה כמה המדינה תרוויח מכך. הציבור לא מיוצג בתהליך הזה וכדי שהציבור יהיה מיוצג צריך להקים את רשות ים המלח. יש 17 גופים ממשלתיים שעוסקים בים המלח, אבל לאף אחד אין ראייה כוללת. הרשות תאגד את המשאבים והידע כדי שהמדינה תוכל לטפל נכון בים המלח".

לדברי רוזנטל, "כיל תגרור את המדינה לבית משפט ותמשוך את זה שנים. לגבי זכות הסירוב - צריך להניח חוק שהסעיף הזה מחוק מהטעם הפשוט שהוא ניתן לכיל בהיותה חברה ציבורית. היום היא בידיים פרטיות. זכות הסירוב לא תומחרה מעולם. היום היא שווה לכיל מיליארדים, אבל הם לא שילמו בעבורה. צריך לחוקק חוק ושבית המשפט יקבל הכרעה בעניין עכשיו ולא בהמשך".

צילום: [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]

ראש המעצה האזורית תמר, ניר ונגר: "זו הזדמנות לחבר את חוק הזיכיון להחלטה של ממשלת ישראל, ולפיה היא מתחייבת להפסיק את הנסיגה של ים המלח. יש קשר הדוק. צריכים שתהיה קרן שיהיו שתעסוק כל הזמן בשיקום ים המלח. זה צריך להיות חלק מההחלטה. הייתי שמח אם מי שיזכה בזיכיון ובמשאב הקסום הזה זו תהיה חברה ישראלית".

הפרופסור איתן ששינסקי: "המס הוא לאו-דווקא המכשיר היעיל ביותר לטפל בשאלות של הסביבה. בנושאים מסוימים צריך לחשוב על מכשירים אחרים ואני מציע שיחשבו האם זה צריך להיות חלק מעניין הזיכיון. כל מה שקשור לגובה פני המים והבולענים כן צריך להיות חלק מהזיכיון אבל יש נושאים אחרים שהחברה לא אחראית להם".

עו"ד לילך גבע הראל, יועצת משפטית בחברת ICL, אמרה: "החוק שחוקק ברור מאוד בנוגע לזכות הסירוב ומה היא בדיוק מכילה. חוק הזיכיון הוא גם הסכם בין המדינה לזכיין ואנו מצפים שהמדינה תכבד זאת. החוק חוקק ב-1961 ובעצם כשהחברה עברה לבעלות פרטית איש לא תיקן את החוק ואמר שצריכים לעשות בו התאמות כאלו ואחרות. אז לבוא היום, כמה שנים לפני תום תקופת הזיכיון, ולשנות את החוק - זה לא דבר בריא ולא משדר מסר נכון. גם להגיד שלא הייתה פה הסתמכות - זה לא נכון. כשמשקיע נכנס לעסקה הוא עושה בדיקת נאותות. בדקו את התנאים וחלק מהם היה זכות הסירוב. אם המדינה רצתה לשנות את זכות הסירוב, היא הייתה צריכה לעשות את זה כבר אז. כמו-כן, הנושא הסביבתי חשוב לנו, ואנו מבינים שבצד הפעילות יש היבט סביבתי".

מנכ"ל לובי 99, עו"ד לינור דויטש, ציינה כי GT מקובל במדינות העולם עומד על 80%. "למה מתחילים את המשא-ומתן ב-50%? מה קרה? זהו משאב ציבורי. 80% ולא מילימטר פחות. מתי שנוח לכיל זה תואם את החוק ומתי שלא - אז לא תואם החוק. במשך 20 שנה סחטו פה דיבידנדים ומיליארדים על חשבון הציבור. אנו צריכים להתייחס למשאב הזה כזהב ולא ללכת ולחלק אותו בצורה כזו", אמרה.

יו"ר הוועדה סון הר מלך, סיכמה את הדיון: "הוועדה שמעה את נציגי משרד האוצר ורשמה לפניה שאחרי חג הפסח יסתיימו העבודות המקצועיות של הצוותים הסביבתיים והכלכליים ויפורסמו להערות הציבור. הוועדה רשמה לפניה כי המכרז אמור להתפרסם בשנת 2025. הוועדה מבקשת לקבל עידכון על סוגיית זכות הסירוב. הוועדה מבקשת לדעת איך משרד האוצר פועל בעניין. אם לא יהיה מענה מתאים - נבחן פתרונות נוספים לרבות קידום של תיקון החוק. הוער בדיון לגבי הגדלת שטחי בריכות האידוי של הירדנים אשר מביאה לירידת המפלס, הוועדה תבקש לקבל עידכון מנציגי המשרדים על-מנת לבחון וללמוד את הנושא. הוועדה תמשיך לקיים סדרת דיונים במטרה לוודא הליך תחרותי על הזיכיון העתידי כחלק מיישום המלצות דוח צוות נווה".