ח"כ לזימי: חשש למונופול עתידי של כי"ל בים המלח

ועדת הצעירים בכנסת שבה ועסקה (יום ב') בהרחבה במצבו המדרדר של ים המלח. הוועדה ביקשה מהמשרד להגנת הסביבה להפנות את מלוא המשאבים הנדרשים להשלמת עבודות הסקר השונות ובחינת הסדרת המלצות "ועדת נווה" באופן המאפשר עמידה מלאה בלוח הזמנים שהציב החשב הכללי לקראת תום הזיכיון של חברת כי"ל, הכורה היום את המלח מהים.

יו"ר הוועדה נעמה לזימי אף ביקשה מהמשרד להגנת הסביבה התייחסות לאחריות המפעלים המזהמים ומידת עמידתם בטיפול בפסולת השונה שנערמה באזור ים המלח, ובכלל זה מגנזיום, הרי מלח ואחרים.

לדברי לזימי "זכות הסירוב הראשוני שניתן לכי"ל בזיכיון מעלה חששות רבים שמא ייווצר הלכה למעשה מונופול עתידי של החברה ביכולת להתמודד במכרז העתידי", ולכן היא קוראת לחשב הכללי באוצר ולמשרד המשפטים להשקיע ביצירת פתרונות לכשל זה ואף לבטל את זכות הסירוב הראשוני לצד תיקוני חקיקה הנדרשים לשם כך - באופן שיבטיח תחרותיות כדאית להתמודדות חברות נוספות במכרז העתידי.

בנוסף, הוועדה מבקשת מהחשב הכללי לוודא הבטחת התמלוגים וההכנסות למדינה, בין היתר באמצעות החלה בזיכיון החדש דרישות מיסוי, כנהוג בעולם על הכנסות ממשאבי טבע. יו"ר הוועדה ביקשה אף ממשרד האוצר להגיש לוועדה חסויה של הכנסת את מסמכה של החשב הכללית הקודמת, מיכל עבאדי-בויאנג'ו משנת 2016, לעניין מניית הזהב של המדינה בכי"ל, וככל שבמסמך מצוינות הפרות חוזה לכאורה, יש לפרסמן לציבור לאחר השחרות של הפרטים החסויים. יו"ר הוועדה אף ביקשה מחברת כי"ל להעביר לרשותה נתוני תשלומי מיסים ותמלוגים, כפי שהתחייבה להעביר בדיון.

יו"ר הוועדה הביעה דאגה מהעדר ההקשר בזיכיון המתגבש בין שאיבת המים לאחריות הגורם השואב לייצוב המפלס והדגישה שיש לעגן זאת בזיכיון המדובר על-אף מורכבות הדבר. לדעת הוועדה, יש ערך בעיגון הראייה והאינטרסים הסביבתיים-חברתיים-כספיים בזיכיון. בנוסף, הוועדה ביקשה מהמשרד להגנת הסביבה למצוא פתרון לסוגיית החלחולים, כזה שאינו מבוסס על נתוני הערכה בלבד כפי שנטען בוועדה.

הוועדה אף פנתה למשרדי האוצר והתיירות לפעול להסדרת היבטי ביטוח תיירות באזור הבולענים, כך שייתאפשר פיתוח התיירות סביבם ומיצויה. הוועדה דנה בישיבה בהכנת חוק זיכיון חדש לכרייה, בגלל סיום הזיכיון הנוכחי בעוד כשש שנים - בשנת תש"ץ (2030).

יו"ר הוועדה, נעמה לזימי (העבודה) הדגישה כי "על המדינה לשנות את גישתה למשאב טבע נדיר ומדהים שהתברכה בו, פנינת-טבע מדהימה, ליבה של תעשיה ענפה ומחולל תיירות נדיר. לפני ואחרי הכל הוא משאב טבע שיש לנו אחריות לגביו כלפי הסביבה וכלפי הדורות הבאים. השימוש שאנחנו עושים בים המלח מבחינה תעשייתית הביא לירידה של 40% במפלסו ולהתייבשות האגן הדרומי, מה שהוביל לתופעות טבע שונות, כמו התחתרות נחלים ויצירת בולענים. עד שנת 1980 לא היו בים המלח בולענים כלל וב-44 השנים שחלפו מאז נפערו בים המלח יותר מ-6,000 בולענים. המדינה חייבת להתעורר בנושא הטיפול בים המלח, מדובר במשאב ששייך לא רק לנו, אלא לכל הדורות שיגיעו אחרינו". היא קראה למשרדי האוצר והגנת הסביבה לממן מחקר עצמאי לשמירת ושיקום הים.

בדיון הקודם בנושא, לזימי פנתה למשרד האנרגיה והחשב הכללי באוצר - לפעול כבר עתה - עוד טרם הזיכיון החדש - כי כי"ל תשיב לים קוב מים על כל קוב שהיא שואבת ממנו לצרכי הכריה.